פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ויהי חושך: זו הסיבה שאתם מצוברחים לאחרונה

      עם המעבר לשעון חורף בשבוע שעבר ושעת השקיעה המוקדמת, היום המתקצר משפיע עלינו בבירור, גם על אוהבי החורף המושבעים שבקרבנו. אז מה מבאס אותנו, הקור או האור?

      גשם בירושלים ה 1 לנובמבר (נועם מושקוביץ)
      זה לא הקור והגשם שמבאסים (צילום: נועם מושקוביץ')

      מחקר חדש, שפורסם החודש בכתב העת Journal of Affective Disorders, מצא הסבר מדעי לעובדה שמרביתנו קצת יותר מצוברחים לאחרונה. המחקר, שמגיע מארה"ב, מצא שצמצום שעות השמש ביום משפיעות על המצב הנפשי שלנו, יותר מאשר משתנים אחרים הקשורים למזג האוויר כמו טמפרטורה, רמת הזיהום או גשם, למשל.

      "יכול לעבור עלייך יום של טמפרטורות גבוהות בצורה קיצונית, זיהום אוויר גבוה במיוחד או עננות וגשם לפרקים, אבל כל אלה לאו דווקא יגרמו לך להרגיש דכדוך", אמרו החוקרים. "אבל כשלוקחים לך את שעות השמש, המצוקה הנפשית עלולה להחמיר", הוסיפו, וקבעו כי ככל שיש פחות שעות שמש ביום, המצוקה הנפשית עולה, ולהפך.

      עוד בנושא:
      דווקא בחורף: למה חשוב להוסיף ויטמין D לתפריט
      חורף עדיף על קיץ. לפחות מבחינה רגשית
      כך תביסו את דכדוך החורף: 5 דרכים טבעיות לשיפור מצב הרוח

      שמש נצחית בראש צלול

      המחקר נערך בידי חוקרים מאוניברסיטת בריגהם יאנג שביוטה, ארצות הברית. החוקרים בחנו באמצעות שאלון מפורט הבנוי מ-45 פריטים את מצב הרוח של 16,452 סטודנטים שהגיעו לקבל ייעוץ פסיכולוגי באוניברסיטה. הסטודנטים ענו על השאלון בתחילתה של כל פגישת ייעוץ, במהלך תקופה של למעלה משש שנים. הסטודנטים לא אובחנו כסובלים מדיכאון עונתי.

      במקביל לפעילות מחלקת הפסיכולוגיה, אספו החוקרים חומרים ממחלקת הפיזיקה באוניברסיטה, משירות מזג האוויר הלאומי ומהמשרד האמריקאי להגנת הסביבה לגבי 19 משתנים שונים, ביניהם שעות שקיעה וזריחה, כמות המשקעים, עוצמת הרוח ומידת זיהום האוויר.

      החוקרים מצאו בצורה חד משמעית כי הנתון שהשפיע הכי הרבה על מצב הרוח של הנבדקים היה שעות השמש במהלך היום. הם מצאו כי ככל שהיו יותר שעות של שמש ביום נתון, אנשים חשו פחות מצוקה נפשית.

      שקיעה בטיילת בנמל יפו. מרץ 2016 (ראובן קסטרו)
      הדמנות למלנכוליה (צילום: ראובן קסטרו)

      המחקר מציע בין היתר כי בעוד רוב הפסיכולוגים מדברים על דיכאון עונתי המגיע עם החורף, יכול להיות שהמשתנה הרלוונטי יותר הוא החשיפה לשעות שמש ולא כמות המשקעים או הטמפרטורה, מבחינת מצבנו הנפשי.

      "זה אחד הממצאים המפתיעים ביותר במחקר שלנו", אמר הפסיכולוג מארק ביצ'ר מאוניברסיטת בינגהם שעמד בראש צוות המחקר, בראיון לאתר האוניברסיטה. "ביום גשום, או מזוהם, ההנחה היא שאנשים חשים יותר מצוקה, אבל לא ראינו את זה. בחנו את כמות השמש שבעצם הגיעה ופגעה בקרקע, תוך שלקחנו בחשבון ימים גשומים, זיהום אוויר – וכל אלה לא היו משמעותיים כמו מרווח הזמן הקיים בין הזריחה לשקיעה ביום נתון", אמר ביצ'ר.

      בעבר נעשו מספר מחקרים מדעיים לגבי השפעת מזג האוויר על מצב הרוח, אך אלה הניבו תוצאות מעורבות. לפי ביצ'ר, יתרונו של המחקר הוא בניתוח מגוון משתנים מטאורולוגיים מדויקים לאזורים בהם חיו הנבדקים ולא התבסס על שיעורי התאבדות אלא על מידע שנהסטודנטים נידבו בעצמם.

      בעוד שמספר הנבדקים במחקר גבוה, אחת המגבלות שלו היא שמדובר בקבוצה יחסית הומוגנית של נבדקים, הלומדים באותה אוניברסיטה דתית במערב ארה"ב, ויכול להיות שגורמים אחרים משפיעים אף הם על מצב הרוח שלהם. החוקרים ציינו כי יש לבצע מחקרים נוספים באזורים נוספים עם אוכלוסיות שונות במקומות שונים בעולם בכדי להעמיק את ההבנה לגבי הקשר בין החשיפה לשמש ומצב הרוח.