לא יוצא לי מהראש: למה אנחנו נדבקים לשירים מסויימים?

בווידאו: איך עוזרים שירים של בארי וויט לעוברים להתפתח?

אין לכם איביזה? אין הרבה בוויזה? - אבל השיר הזה לא יוצא לכם מהראש? אתם לא לבד. אין כמעט אחד מאיתנו שלא חווה את תסמונת "השיר האחרון": אנחנו נכנסים למכונית, מדליקים את הרדיו ושומעים פחות או יותר את אותם שירי top 40 שמנוגנים במחזוריות בכל שעה ביום. אז מה בדיוק הופך שירים מסויימים לקליטים ו"דביקים" יותר מאחרים?

חוקרים מאוניברסיטת דורהאם בדקו בדיוק את זה ולדבריהם, התוכן המלודי של שירים מסויימים גורם להם להשאר לנו בראש לזמן רב יותר. "לשירים מדבקים יש בדרך כלל קצב מהיר ותבנית מלודית נפוצה והם מתאפיינים גם באינטרוולים יוצאי דופן או בחזרתיות – כמו למשל בריף הפתיחה של השיר smoke on the water של להקת deep purple או בפזמון של bad romance של ליידי גאגא", הסבירה ד"ר קלי יעקובובסקי, חוקרת ממחלקת המוזיקה של אוניברסיטת דורהאם, שהובילה את המחקר על השירים המדבקים.

עוד בנושא:
מוזיקה לרפואה: כך מצליחים צלילים לרפא את הנפש
חוקרים הציצו לראש של זמר אופרה בזמן שהוא שר. כך זה נראה
שירי ארץ ישראל מסייעים נגד אלצהיימר

כתשעים אחוזים מאיתנו נדבקים לשיר מסויים לפחות פעם בשבוע, אך לחלק מהאנשים זה קורה בתדירות אפילו יותר גבוהה, לדברי ד"ר יעקובובסקי . לרוב, זה קורה לנו כאשר המוח שלנו פנוי יחסית ולא עושה יותר מדי – כמו למשל, כשאנחנו במקלחת, בזמן הליכה או כשאנחנו מבצעים מטלות בבית.

במחקר, שפורסם בכתב העת Psychology of Aesthetics, Creativity and the Arts, זיהו החוקרים 3 מאפיינים מובהקים שהופכים שיר למדבק: קצב, תבנית מלודית וכמה אינטרוולים ייחודיים.

מבחינת קצב, שירים מדבקים נוטים להיות בעלי קצב מהיר ושמח יותר, כזה שגורם לאנשים לזוז ולרקוד. במחקר אחר נמצא שהאזנה לרשימות שירים שמיועדות לאימונים או לריצה, גורמות לספורטאים להכנס למצב המכונה "זרימה" (flow) - מצב שבו אנשים נעשים שקועים לחלוטין במה שהם עושים ופועלים כמו על טייס אוטומטי. בדרך כלל, רשימת השמעה לאימונים תתחיל עם מוזיקה שמתאימה לחימום ומתיחות, ואז תעבור לשירים שמתאימים לאימון קרדיו, שקצבם ועוצמתם עולים בהדרגה. לאחר מכן, יגיעו שירים שמתאימים לאימון כוח והרשימה תסתיים עם שירים רגועים שמתאימים לשחרור.

שירים שמופיעים בפלייליסטים כאלה נוטים להיות מדבקים יותר בשל העלייה ההדרגתית בעוצמתם, שאחריה מגיעה ירידה ואז שוב עלייה.

גם קווי המתאר המלודיים של שיר או תבניתו המוזיקלית משפיעים על המידה שבה הוא מדבק. שירים מדבקים נוטים להיות בעלי מבנה פשוט, אך ניחנים בתבנית ריתמית. שיר הילדים twinkle twinkle little star למשל, כולל עלייה לסולם גבוה, יורד לסולם המקורי ואז שוב עולה. המלודיה הקליטה הזאת היא שהופכת אותו למדבק בסבירות גבוהה.

דוגמה עדכנית מעט יותר היא השיר moves like jagger של להקת מארון 5, שהסתמן במחקר כאחד השירים הכי מדבקים, וגם הוא נצמד לתבנית של סולם עולה ואז יורד.

המאפיין השלישי והאחרון של שירים מדבקים הוא אינטרוולים לא שגרתיים, כמו קפיצות לא צפויות או תווים שחוזרים על עצמם יותר פעמים יחסית לשירי הפופ המצויים. הריף האינסטרומנטלי בשיר My Sharona של להקת The Knack מכיל אינטרוול כזה.

על מנת להגיע למסקנותיהם בעניין, השתמשו החוקרים בסקר מקוון שעליו ענו 3,000 איש, שבו הם נשאלו לאילו שירים הם נדבקים שוב ושוב. את השירים שחזרו על עצמם בתשובות הנסקרים, השוו החוקרים לשירים אחרים שלא צויינו על ידי המשיבים כשירים מדבקים, אך היו פופולריים באותה מידה. בנוסף, הם בדקו באיזו תדירות הופיעו השירים המדבקים במצעדי הלהיטים המובילים בבריטניה. החוקרים ניתחו את המאפיינים המלודיים של השירים המדבקים והלא מדבקים, ואז ערכו ביניהם השוואה. לצורך המחקר, התמקדו החוקרים רק בז'אנרים של מוזיקה פופולרית: פופ, רוק, ראפ ו-R&B.

בעקבות מחקרם גיבשו החוקרים רשימה של השירים המדבקים ביותר:
Bad Romance - Lady Gaga
Can't Get You Out Of My Head - Kylie Minogue
Don't Stop Believing - Journey
Somebody That I Used To Know - Gotye
Moves Like Jagger - Maroon 5
California Gurls - Katy Perry
Bohemian Rhapsody - Queen
Alejandro - Lady Gaga
Poker Face - Lady Gaga

"אנחנו יודעים כעת, שבלי קשר למידת ההצלחה של שירים במצעדי הלהיטים, ישנם מאפיינים מסויימים של המלודיה שהופכים שיר מסויים למדבק יותר ולבעל נטיה להתקע לאנשים בראש – כמו מין שומר מסך מוזיקלי פרטי שכזה", אמרה יעקובובסקי.

ואיך נפטרים מהשירים האלה שלא יוצאים לכם מהראש? המחקר הנוכחי לא עסק בשאלה הזאת, אבל מחקר אחר שנערך ב-2015 ופורסם בכתב העת Quarterly Journal of Experimental Psychology טוען שלעיסת מסטיק יכולה להוות פיתרון פשוט ויעיל. בסדרת ניסויים, משתתפים שלעסו מסטיק דיווחו שנדבקו פחות לשירים, ביחס למשתתפים שלא לעסו מסטיק. החוקרים שיערו שמכיוון שהמנגנון הקולי שלנו מעורב בשירה, כאש הלסתות שלנו עסוקות במשהו אחר (כמו לעיסה), היכולת שלנו לדמיין מוזיקה נפגמת.