פעם שקרן, תמיד שקרן, הוא משפט שעומדת מאחוריו אמת מדעית. כך לפחות על פי חוקרים מהקולג' האוניברסיטאי של לונדון שהצליחו לפענח איך המוח הופך את אמירת השקר לקלה יותר ככל שהשקר הופך גדול יותר.
החוקרים, שמחקרם התפרסם בכתב העת המדעי Nature Neuroscience, פיתחו מבחן שבודק את הכנות של אנשים, שבמהלכו הם סרקו את מוחם באמצעות MRI. בפני 80 האנשים שהשתתפו במחקר הוצגו צנצנות עם כסף קטן והם קיבלו תמריצים שונים שיעידו האם הם מספרים את האמת או משקרים לשותפיהם במחקר כשנשאלו כמה כסף יש בכל צנצנת.
לתשובות שלהם היו כמה משמעויות: בתנאים מסוימים גם השותף וגם המשתתף קיבלו תמריץ אם המשתתף שיקר. במקרים אחרים רק המשתתף נהנה ואילו באחרים רק השותף נהנה (כל זאת מבלי לפגוע בשני). במקרה אחר, או השותף או המשתתף הרוויחו, רק שהפעם זה היה על חשבונו של האחר. בכל מקרה כל השינויים וההחלטות שהתרחשו במוחם תועדו על ידי החוקרים בסריקות.
עוד בנושא:
פוליגרף אנושי: כך תזהו האם מישהו משקר לכם
5 משפטים שההורים שלכם אמרו לכם - ואין להם קשר למציאות
הסריקות הראו כי כשאנשים שיקרו ולא היו כנים, חלקים באמיגדלה אזור במוח שאחראי על העיבוד הרגשי השתנו.
החוקרים מצאו כי ככל שהשקרים התרבו, כך הפעילות באמיגדלה ירדה. הם הסיקו מכך כי אי אמירת אמת מפעילה את האזור הספציפי הזה במוח, אבל עם כל שקר נוסף, הגירוי והקונפליקט של לשקר פעם נוספת, פשוט יורד, כך שלמעשה נעשה הרבה יותר קל לשקר. דבר מעניין נוסף שמצאו החוקרים הוא שהאמיגדלה הייתה פחות פעילה בעיקר כאשר אנשים שיקרו למען טובתם האישית בלבד.
"חלק מהעוררות הרגשית שאנחנו רואים כשאנשים משקרים קשורה לקונפליקט של איך אנשים רואים את עצמם ואת המעשים שלהם", הסבירו החוקרים, "אני משקר למען תועלתי האישית, אבל באותו הזמן זה לא תואם את הדרך בה אני רוצה לראות את עצמי". לטענתם, כאשר יש פחות עוררות רגשית בעת שקר, זה גורם לאדם לראות את המעשה ככזה שעולה בקנה אחד עם תפישת העולם שלו לגבי עצמו.