פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      סליחה באמת: למה כל כך קשה להתנצל?

      יום כיפור הוא הזדמנות מצוינת להזכיר לכם שאתם כבר לא בגן חובה, ושכדאי שתלמדו איך לבקש סליחה כשאתם שוגים. הפסיכותרפיסט אור יניר עם כמה דברים שאתם חייבים לדעת על סליחה, אגו ופחד

      סליחה (ShutterStock)
      בקשת סליחה היא לא חולשה, היא עוצמה (צ צילום: shutterstock)

      הימים שבין ראש השנה ליום כיפור מוקדשים ביהדות לבקשת סליחה. בעוד שמדובר במנהג דתי, יש לא מעט סיבות טובות לאמץ אותו, ולא רק בימים האלה.

      בקשת סליחה היא שני דברים עיקריים: לקיחת אחריות על דבר שעשינו, ואמירה כלפי האדם השני שהוא חשוב יותר מדברים אחרים, שמערכת היחסים איתו חשובה. ברגע שפגענו במישהו, מערכת היחסים איתו נפגעה, ומערכות יחסים לא מתקנות את עצמן, זה התפקיד שלנו לתקן אותן. בניגוד למה שהרבה אנשים חושבים, בקשת סליחה היא לא חולשה – היא עוצמה.

      עוד בנושא:
      חיים של אבא: סליחה היא המילה הקשה ביותר
      אני רק שאלה: מה קורה לגוף במהלך הצום?
      הולכים אל הלא נודע: למה אנחנו מפחדים מהתחלות חדשות?

      כולנו עושים טעויות וכולנו פוגעים באחרים, גם בכאלה שחשובים לנו מאוד, גם אם אנחנו לא מתכוונים לזה. להודות בטעות ולבקש סליחה לא אומר שאנחנו אנשים רעים ולא משליך על האישיות שלנו. זה אומר שבמצב מסוים, פעלנו באופן נקודתי באופן שפגע באדם אחר. נכון, אי אפשר לבטל את מה שקרה ואי אפשר לשנות את העבר, אבל החדשות הטובות הן שההכרה במה שעשינו וקבלת האחריות יכולה לא רק לשפר את ההרגשה שלנו, אלא גם את ההרגשה של הצד השני ואף לחזק את הקשר בהווה ובעתיד.

      אבל למה זה כל כך קשה?

      הנטייה הטבעית שלנו כבני אדם היא לרצות להרגיש טוב ולהיות צודקים. כשאנחנו מבקשים סליחה אנחנו מכירים בזה שעשינו משהו לא בסדר, שפגענו באדם השני, וההכרה הזו היא לא הכרה נעימה. הרצון הבסיסי שלנו להרגיש טוב עם עצמנו גורם לנו הרבה פעמים לעשות רציונליזציה של מה שקרה – אנחנו מתחילים לנתח את המצב ולהסביר לעצמנו למה דווקא אנחנו צודקים ולמה אין צורך שנבקש סליחה. בטווח הקצר זה אולי מועיל ומרגיע אותנו, אבל בטווח הארוך ישנו סיכוי יותר מסביר שנדע שזה לא לגמרי נכון, שאולי באמת היינו לא בסדר ופגענו בצד השני, ושיכול להיות שאנחנו פוגעים בקשר שחשוב לנו. כל אלה יכולים בקלות להוביל לתחושת אשמה.

      אשה מתביישת (ShutterStock)
      בסוף האשמה תאכל אתכם (אילוסטרציה: shutterstock)

      בנוסף, בקשת סליחה נתפסת כחולשה, ולא כקבלת אחריות. משפט שאני שומע בקליניקה הרבה הולך בערך ככה: "אם אני אבקש סליחה יחשבו שאני חלש". מאחורי משפט מהסוג הזה יכולים להיות שני מניעים עיקריים: אגו ו/או פחד.

      אם אמירה כזו מגיעה מתוך פגיעה באגו, כדאי לברר כמה אנחנו מוכנים לשלם עבור שמירה על ה"כבוד" שלנו. האם אותו כבוד עמום באמת חשוב יותר מהאדם שאנחנו אוהבים? האם בקשת סליחה באמת מפחיתה מאיתנו משהו? התשובה היא לא. נסו לחשוב על בקשת סליחה לא כעל התחנפות לצד שני או כעל חולשה. בניגוד למה שהרבה פעמים חושבים, הצד השני לא יחשוב שאנחנו חלשים, אלא יכבד ויעריך את המאמץ שעשינו כשביקשנו סליחה למרות הקושי שכרוך בכך.

      אם זה לא מתוך אגו, זה יכול להיות מתוך פחד עמוק יותר – פחד שניראה חלשים, פחד שינצלו את זה נגדנו, פחד שלא יקשיבו לנו, שיתקפו אותנו, שלא יסלחו לנו ועוד. הפחד הזה יכול להיות לא מודע וגדול יותר ממה שאנחנו חושבים, ויכול להיות בעל השלכות הרסניות למערכות היחסים שלנו מכיוון שהוא מונע מאיתנו לתקן אותן. הנה תרגיל: רשמו על דף את המחשבות שלכם ואת כל הדרכים שאתם יכולים לדמיין בהן הצד השני יגיב אם תבקשו סליחה, ותנו לדמיון שלכם להתפרע, ואז תגזימו עם זה עוד קצת. עכשיו הסתכלו על כל האפשרויות שכתבתם ונסו לכתוב מה הסבירות שכל אחת מהן תתרחש – תשאלו את עצמכם האם הסיכוי להרוויח מחדש את הצד השני ואת מערכת היחסים איתו שווה את הסיכון. ברוב המוחלט של המקרים התשובה היא כן.

      אבל הוא התחיל!

      המשפט הזה, ביחד עם משפטים כמו "זה לא הוגן" ו"שהוא יבקש סליחה קודם", פשוט לא רלוונטיים אם אתם לא בגן חובה. יכול להיות ש"הוא התחיל", יכול להיות שגם אתם צודקים ויכול להיות שלא רק לכם יש אחריות על מה שקרה. אבל כל אלה לא ישנו את המצב. מערכת היחסים נפגעה ואם אתם רוצים לתקן אותה, אתם אלה שצריכים לעשות את הצעד ולא להמתין. קחו אחריות על החלק שלכם (ולא על יותר מזה). יכול מאוד להיות שבניגוד למה שרץ לכם בראש לפני שאתם עושים את זה, בקשת הסליחה שלכם תשנה את התגובה של הצד השני וגם הוא יעשה את אותו הדבר.

      אמא כועסת על ילדות (ShutterStock)
      אז מי התחיל? (צילום: shutterstock)

      כשאתם באים להתנצל, יש כמה דברים שכדאי לכם לזכור:

      בהתאם למעשה, כך גודל הסיכון: אם עקפנו מישהו בתור אין לזה אותו משקל כמו אם בגדנו באמון של אדם קרוב. חשוב לזכור שככל שהפגיעה קשה יותר, כך גם קשה יותר לבקש סליחה וכך גם עולה הקושי של הצד השני לסלוח לנו.

      עניין של טיימינג: גם אם נבקש סליחה, לא בטוח שיסלחו לנו. לפעמים אנחנו מבקשים סליחה והצד השני עדיין לא עיבד מספיק את מה שקרה ועדיין לא מוכן לסלוח (סליחה היא למעשה תהליך מורכב בפני עצמו, אבל כדאי לא פחות מבקשת סליחה). במקרה כזה יכול להיות שנבקש סליחה ונקבל דחיה. זה לא קל, אבל במצב כזה הזכירו לעצמכם למה ביקשתם סליחה מלכתחילה. אתם עושים את זה קודם כל עבור עצמכם.

      סליחה צריכה להיות מגובה במעשים, אחרת היא ריקה מתוכן וחסרת חשיבות. הרבה מדי פעמים אנשים מבקשים סליחה אבל לא מתנהגים באופן שמתאים לכך. התוצאה יכולה להיות הרסנית עוד יותר מהדבר שבגללו ביקשו סליחה, משום שלא רק שהיא לא מראה דבר על קבלת אחריות, היא מפגינה זלזול כלפי הצד השני, וזה כשלעצמו גורם לפגיעה חוזרת והחלשה של מערכת היחסים עוד יותר.

      אור יניר הוא פסיכותרפיסט ודוקטורנט לפסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית