לא סתם כרס: כך השמנה בטנית משפיעה על השרירים

השמנה בטנית היא בעיה בריאותית שנפוצה אצל הרבה יותר מדי אנשים, אבל בעוד שרבים חושבים שמדובר במפגע אסתטי בלבד, עבור מבוגרים מעל גיל 65 מדובר בסיכון בריאותי אמיתי המשפיע לא רק על הלב, אלא גם על חוזק השרירים והיציבות.

עוד בנושא:
זה מוכח: המאכלים שבאמת עוזרים להוריד את הכרס
8 דברים שלא ידעתם על השומן בגוף שלכם
חוקרים גילו: זו הדרך היעילה ביותר להיפטר מהכרס

תוחלת החיים עולה בשנים האחרונות ומותירה דור שלם של מבוגרים מעל גיל 65 הסובלים מתחלואות הגיל. אחד השינויים הדרמטיים ביותר בגופנו, כאשר הוא מזדקן, הינו ירידה במסת השריר ובכוחו. הירידה הנורמטיבית במסת השריר, המשויכת לעלייה בגיל, עומדת על אחוז אחד בשנה בממוצע, החל מהעשור החמישי לחיים. ירידה גדולה מהנורמה נקראת בשפה המקצועית "סרקופניה".

סרקופניה, בניגוד להזדקנות רגילה, מלווה באובדן יחידות מוטוריות גדול יותר ובפירוק שריר גדול יותר של סיבי שריר. סיבים אלו קרויים "סיבים מהירים" והם אחראים על ייצור כוח רב יותר ומתאפיינים בפעולות ייצור אנרגיה אנאירוביות (כמו הרמת משקולות או פעילות הדורשת כוח). לאובדן כוח השריר יש משמעות חשובה יותר מאובדן מסת השריר, בשל הקשר החזק שלו לתחלואה מטבולית (כמו סוכרת, למשל), תמותה ותפקוד ירוד. סרקופניה היא תופעה נפוצה ביותר: כ-5 עד 13 אחוזים מבני גיל 70-60 ועד כ-50 אחוזים מבני 80 סובלים ממנה.

מצב זה של אובדן חוזק השרירים עלול להתחיל כדור שלג מסוכן – ירידה בתפקוד (למשל תפקוד שריר וחולשתו) עשויה לגרום לירידה גדולה יותר בפעילות הגופנית (בשל עייפות וחוסר מוטיבציה), מצב שיוביל עוד יותר להדרדרות השריר ויגביר את הסיכון לנפילות ולשברים, למשל.

תופעת השבריריות נפוצה אף היא באוכלוסיית הגיל השלישי ושיעוריה נעים בין 5 ל-58 אחוזים מהקשישים (כתלות בגיל, באוכלוסייה שנבדקה ובשיטות הבדיקה). בסקר האחרון של משרד הבריאות על מצב הבריאות והתזונה של הקשישים בישראל (סקר מב"ת) נמצא כי לפחות 15 אחוזים מבני 65 ומעלה נוטים לשבריריות במידה מסוימת.

אם בעבר תפיסתנו אודות הקשיש הייתה של אדם מוחלש ורזה, כיום אנחנו עדים להופעת מגמת ההשמנה גם בגיל השלישי. השמנה ידועה זה עשורים כקשורה בסיכון לפתח מחלות נפוצות ומסכנות חיים בעיקרן סוכרת ומחלות לב. אולם בשנים האחרונות, בניגוד למה שחשבו, השמנה (ולא רק רזון) קשורה גם בבעיות שריר ושלד.

מחקר מדעי שאנחנו עורכים בחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת בבית חולים איכילוב מצביע על כך שסוג ההשמנה הקשור ביותר לבעיות תפקוד הינו השמנה בטנית. כן, כן אותה בטן גדולה (גם אם היא מופיעה עם רגליים וידיים רזות) עשויה לגרום לעייפות גדולה יותר, ולהיות קשורה בתפקוד שריר נמוך יותר. השמנה זו מגיעה פעמים רבות עם סוכרת (מחלה הנפוצה בכ-30 אחוזים מהאוכלוסייה הישראלית הקשישה) או יתר לחץ דם (מצב הקיים לערך בכ-57 אחוזים מהאוכלוסייה הישראלית הקשישה). שילוב מצבים אלו יחד מגביר את תחושת העייפות וכוח שריר, כושר גופני ירודים.

אחת הסיבות המסבירות מדוע השמנה בטנית (בניגוד להשמנה באגן) מגבירה מצב תפקודי ירוד הינה שהשומן בבטן הוא שומן "דלקתי יותר" – ממש כמו חומר בעירה, שומן זה מפריש חומרים שמגבירים את הדלקת המפושטת בגוף הגורמת ליציאה מהאיזון המאפיינת את השבריריות. בנוסף, השמנה בטנית קשורה במצב הקרוי "תנגודת לאינסולין" – מצב זה (המאפיין גם מצבי סוכרת וטרום סוכרת) גורם לזליגת שומן לתאים שאינם תאי שומן (כגון תאי כבד, תאי שריר ואחרים) – שומן זה נקרא "שומן אקטופי". מחקרים הראו שסוג השומן הזה מקושר גם הוא לתפקוד פיזי ירוד כמו כוח שריר ירוד.

במחקר שלנו מצאנו שקשישים הסובלים מהשמנה כללית (כזו המוגדרת על ידי BMI מעל 30) כמו גם רזים (כאלו עם BMI מתחת ל-25) בעלי השמנה בטנית (היקף מותן, סביב הטבור, מעל או שווה ל-102 ס"מ לגברים ומעל או שווה ל88- ס"מ בנשים) הם בעלי הסיכוי הגבוה ביותר לדווח על בעיות תפקודיות ולהיות בעלי נטייה לשבריריות ללא קשר לגיל, מין וגורמי סיכון אחרים. חשוב לזכור כי השמנה בטנית היא ההשמנה המסוכנת יותר, ולרוב מדובר בשומן "עקשן יותר" מבחינת ירידה במשקל.

האתגר הגדול מאוד מבחינת הטיפול במטופל השמן והשברירי הינו שמצד אחד רצוי לרדת במשקל (כדי לשפר מדדים מטבוליים כמו רמות הסוכר, השומנים ולחץ הדם), אולם ירידה במשקל (בעיקר ירידה מהירה או חדה מידי) יכולה לגרום לפירוק שריר (ופגיעה בתפקודו) מואץ יותר – מצב שיכול להגביר את השבריריות והפגיעה התפקודית.

1. הכלל הראשון והחשוב ביותר: ביצוע פעילות גופנית. שילוב תכנית אימונים הדרגתית ואישית הוכחה כיעילה לשיפור מדדי שריר, כתוצאה מכך תפקודיות ושיפור איכות חיים.

2. בניית תפריט איכותי המותאם באופן אישי על ידי דיאטן/ תזונאי מוסמך חשוב מאוד כדי לצמצם למינימום את הפגיעה בשריר ואף לתמוך בבנייתו. תפריט שכזה יהיה מותאם לרמות הפעילות ויכלול צריכה קלורית מספקת, מקורות חלבון נאותים, שילוב תוספי מזון, באם יש צורך והתאמת הטעם והמרקם לצרכי המבוגר ומצבו הרפואי.

3. הערכה וייעוץ רופאים מומחים בתחום האנדוקרינולוגיה והגריאטריה להערכה תפקודית מטבולית (זו הקשורה בהשמנה) ופיסית (זו הקשורה בפעילות היומיומית, הקוגניטיבית והסוציאלית) עשויה לשפר את איכות החיים, על ידיי התאמת טיפול תרופתי, מעקב רפואי וזיהוי מוקדי הפרעה רלוונטיים.

אסף בוך הוא דיאטן ודוקטורנט (PhD) במדעי הרפואה, דיאטן בחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת בבית חולים איכילוב, המרצה בכנס השנתי של "עתיד" - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל שייערך ב- 28-29 לספטמבר.