חוקרים גילו: זו הדרך היעילה ביותר להיפטר מהכרס

בווידאו: השיטה החדשה שתחליף את מדד ה-BMI

עונת הקיץ היא ההזדמנות הטובה ביותר להביט נכוחה במצב הצמיגים שלכם. עבור רובנו, מלתחת הקיץ ובגדי הים נותנת את האות להיבהל ממצב הגזרה וההיקפים בקטע אסתטי, אבל ההיבט הבריאותי הוא זה שצריך להדאיג אותנו יותר. השמנה בטנית, שמות רבים לה: צמיגים, love handles, כרס, muffin top ועוד, אך כולם מתארים בעצם את אותו מצב, שמחקרים הוכיחו שהוא מהווה עדות למצב הבריאותי הכולל.

ישנם שני סוגים של שומן בטני: שומן תת עורי – כשמו כן הוא, מצוי בשכבה שמתחת לעור והוא מצוי בכל חלקי הגוף שלנו, לא רק בבטן. זה השומן שאתם רואים כשאתם "צובטים" את המותניים שלכם לבדוק את העודפים בצדי הבטן. הסוג השני, נקרא "שומן קרבי" – והוא מצוי סביב האיברים הפנימיים והחיוניים שלנו, דוגמת הכבד, הלבלב והמעי.

שומן קרבי נחשב לשומן פעיל יותר מבחינה מטבולית, ביחס לשומן התת-עורי, וחוקרים גילו שקורטיזול (הורמון המופרש בשעת לחץ) מעלה משמעותית את אגירתו בגוף. שומן קרבי נקשר במצבים בריאותיים מזיקים כמו, עמידות לאינסולין, דלקתיות מוגברת ומחלות מטבוליות – גם באנשים שניחנים במדד BMI תקין. עם זאת, למרות שהשלכותיו הבריאותיות מזיקות יותר, קל יותר להיפטר ממנו מאשר מהשומן התת-עורי.

חיפוש קצר ברשת יעלה לכם אינספור שיטות שמבטיחות הפחתה ממוקדת של שומן הבטן, אך איזו מהן באמת יעילה? זה בדיוק מה שחוקרים מהתכנית Trust Me I'm a Doctor של ה-BBC ביקשו לגלות. פרדריק קרפ, מרצה לרפואה מטבולית באוניברסיטת אוקספורד ודילן תומפסון, מאוניברסיטת באת' באנגליה בחנו שתי שיטות שונות כל אחד, בניסיון לקבוע אחת ולתמיד איזו שיטה מסייעת באופן היעיל ביותר בהפחתת השומן הבטני המסוכן לבריאות.

כל המשתתפים בניסוי עברו בתחילתו סריקות לבחינת מצב השומן בגופם, על מנת שתתקבל תמונה מפורטת של כמות השומן בגופם והאזורים שבהם הוא מרוכז. כמו כן, היקף המותניים שנמדד בכל המשתתפים היה כזה שהעמיד אותם בסיכון מוגבר לחלות בסוכרת סוג 2 ובמחלות לב. הם גם עברו בדיקות נוספות כמו לחץ דם, דופק בעת מנוחה, רמת סוכר בדם, רמת שומנים בדם ועוד. תומפסון בחן שתי קבוצות שכל אחת מהן קיבלה משטר פעילות גופנית שונה, ואילו קרפ התמקד בשתי דיאטות שונות.

המשתתפים בקבוצת ההתעמלות הראשונה של תומפסון ענדו מד פעילות והתבקשו להמשיך לאכול כרגיל, ההנחיות היחידות שקיבלו היו להיות מעט יותר פעילים פיזית ולנסות להגדיל את מספר הצעדים שהם צועדים מדי יום. על הקבוצה השנייה של תומפסון נגזר לבצע את הפעילות השכיחה ביותר ברשת עבור טיפול בשומן בטני – כפיפות בטן. כל אחד מהמשתתפים היה צריך לבצע אימון בטן שאורכו 10 דקות, מדי יום במשך תקופת הניסוי שארכה 6 שבועות .

קבוצת הדיאטה הראשונה תחת פיקוחו של קרפ התבקשה לשתות מדי יום 3 כוסות חלב – בהתבסס על תיאוריית רשת, לפיה צריכה של מוצרי חלב מובילה להפרשת מוגברת של שומן בצואה, במקום שייספג בגוף. המשתתפים בקבוצה השנייה התבקשו לצרוך מזון במנות קטנות יותר – בגודל אגרוף – מבלי לשנות את הרכב התזונה שלהם, ובלי נשנושים בין הארוחות.

בתום ששת שבועות הניסוי, המשתתפים כולם נבדקו, נשקלו ונמדדו שוב והתוצאות היו מאוד מעניינות. הנבדקים בקבוצת ההתעמלות הראשונה לא איבדו שומן כלל, אך המדדים הבריאותיים שלהם השתפרו משמעותית, במיוחד לחץ הדם שלהם. אחד מהם אפילו הצליח להוריד את רמת הסוכר שלו בדם, שהיתה בטווח הסוכרתי, לטווח התקין. לעומתם, הנבדקים מקבוצת כפיפות הבטן לא איבדו כלל ממשקלם וגם לא נהיו בריאים יותר, אך הם הצליחו להפחית 2 סנטימטרים בממוצע מהיקף המותניים שלהם. אולם, תומפסון הסביר שהצמצום בהיקפים נבע מהיכולת המשופרת של שרירי הליבה שלהם, שפשוט החזיקו את השומן הבטני בצורה הדוקה יותר – קצת כמו מחטב שעשוי משרירים.

המשתתפים ששתו 3 כוסות חלב מדי יום לא איבדו ממשקלם וגם לא ניכר שינוי במדדי הבריאות שלהם. אף על פי ששתיית החלב הוסיפה להם 400 קלוריות מדי יום, הם לא עלו במשקל או ברמות השומן. עם זאת, רבים מהם דיווחו שהם אכלו פחות מכפי שהיו רגילים, משום שכוסות החלב השביעו אותם באופן חלקי. קבוצת הדיאטה השנייה התבלטה מעל כולם כמנצחת המובהקת של הניסוי – משתתפי הקבוצה הזאת איבדו 35 ק"ג במצטבר – ממוצע של 3.7 ק"ג לאדם – במשך 6 שבועות. קו המותן שלהם הצטמצם ב-5 ס"מ בממוצע. הסריקות שהם עברו בתום הניסוי הצביעו גם על ירידה של 10 אחוזים בממוצע בשומן גופם הכללי וירידה של 20 אחוזים בממוצע בשומן הקרבי. גם המדדים הבריאותיים שלהם השתפרו בתום התקופה.

המסקנה אם כן, צפויה באותה מידה שהיא מובהקת – אם אתם רוצים להיפטר משומן הבטן שלכם, אל תחפשו קיצורי דרך אינטרנטיים. הדרך הישנה והמוכרת של דיאטה מתונה בשילוב עם פעילות גופנית, היא גם הטובה ביותר.