אכילה רגשית, כפי שהיא נקראת, כבר עברה את שלב ההוכחות, והיא נחשבת לעובדה יותר מאשר לקלישאה. אבל האם היא באמת קיימת? אנחנו רגילים לקשר גלידה לפרידות או פחמימות לתחושת עצב, אבל מחקר חדש מציע שלא רק שאנחנו לא אוכלים יותר כשאנחנו בסטרס או עצובים, אלא שאכילה רגשית שנובעת ממתח, לא באמת קיימת. נהפוך הוא, מתח לא רק שלא גורם לאכילה מיותרת, אלא אפילו מרזה.
בעבר, חוקרים שונים קישרו בין לחץ נפשי לאכילת מזון לא בריא או אכילה לא בריאה המונעת ממניעים נפשיים. נטען גם שסטרס גורם למצב של חוסר איזון הורמונלי, שמשפיע באופן מסוים על תהליכים מטבוליים (הקשורים לתהליך חילוף החומרים) בגוף. אך עד כה, לא תואר מנגנון מפורט המסביר כיצד התהליך מתרחש בפועל.
עוד בנושא:
הנה כמה דברים שכדאי לדעת על אכילה רגשית
מחקר חדש: השמנה נובעת מהפרעה של המוח
אמת או שקר? 14 מיתוסים על תזונה שהגיע הזמן לנפץ
3 סוגי אכלנים
במסגרת המחקר שנערך באוניברסיטת זלצבורג שבאוסטריה ופורסם בכתב העת Biological Psychology, 59 נסיינים ענו על שאלון כדי לקבוע האם הם שייכים ל-3 קבוצות של אכילה: "אכלנים מאופקים" שמפקחים ומגבילים את צריכת המזון שלהם ומנהלים את משקלם, "אכלנים סביבתיים", שאוכלים בתגובה ל"רמזי מזון" כמו מראה או ריח ו"אכלנים רגשיים", שצורכים מזון בתגובה לאירועים רגשיים - חיוביים או שליליים.
במשך עשרה ימים, חמש פעמים ביום, דיווחו הנסיינים באמצעות אפליקציה מיוחדת על דפוסי האכילה שלהם, המצב הרגשי שלהם ורמות הלחץ באותו זמן. הם ציינו האם הם אכלו ארוחה או חטיף, מה היו אפשרויות המזון בסביבה, האם לחץ בזמן השפיע על הבחירה שלהם והאם הם אכלו מרעב או מגירוי סביבתי.
בתום עשרת ימי הניסוי, החוקרים גילו כי בניגוד למה שרובנו חושבים, מתח לא היה גורם לאכילה לא מתוכננת וספונטנית. למעשה ההיפך הוא הנכון. ככל שאנשים חשו יותר במתח, כך הם דיווחו על סיכוי נמוך יותר לאכילה שאינה נובעת מרעב. מה שהגביר את האכילה שהחוקרים כינו אותה taste-eating היה דווקא רגשות חיוביים שגרמו לאלה שחשו אותם לאכול יותר גם כשלא היו רעבים. אולי זה מה שמסביר למה בכל חגיגה, אנחנו חייבים גם עוגה.