פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      זיכרון שווא: איך אנחנו זוכרים דברים שבכלל לא קרו לנו?

      חוקרים ניסו לבדוק מה קורה לנו במוח כשאנחנו נזכרים באירוע שכלל לא התרחש. הממצאים מוכיחים שגם על הזיכרון שלנו אי אפשר לסמוך

      זיכרון שווא: איך אנחנו זוכרים דברים שבכלל לא קרו לנו?
      יוטיוב

      בווידיאו: בואו לבדוק איך הזיכרון שלכם?

      אנשים נוטים לסמוך על הזיכרון שלהם ולהחשיב אותו כדבר ודאי, אבל מסתבר שזיכרונות שווא הם דבר שניתן לנטוע בקלות במוחם של אנשים, ויש אפילו ארגוני ביון שמתמחים בזה. אבל זה הרבה יותר קל ממה שזה נשמע, והמוח שלכם מייצר אותם לבד בלי עזרה. מאמר שפורסם השבוע ב- Scientific American על ידי ד"ר סימון ג'. מאקין ניסה לבדוק לעומק מה קורה במוח כשמחשבת שווא צצה בו לפתע.

      אחד מהכלים המדעיים בו חוקרים משתמשים על מנת לבחון את היווצרותן של מחשבות שווא נקרא מבחן DRM. במהלך המבחן מציגים לנחקרים רשימות של מילים כמו שלג, קרח, חורף וחום, שכולן מתקשרות למילה שנקראת "מילת פיתוי", במקרה הזה "קור". מילת הפיתוי לא מוצגת לפני הנחקרים, אבל פעמים רבות הם בטוחים שהם זוכרים את המילה הזה, למרות שהיא לא הוצגה בפניהם אפילו פעם אחת.


      עוד בנושא:
      נסו: המבחן שיקבע אם הזיכרון שלכם יוצא דופן
      המוח לא זז? 5 דרכים אפקטיביות לשיפור הזיכרון
      האם אלצהיימר פוגע בזיכרון כבר בגיל 3?

      זיכרונות משוערים

      הדפוס הזה מספר לנו שזיכרונות הם לא בדיוק מדויקים, או משהו שקרה לנו בעבר, ובהרבה מקרים מדובר שזיכרונות משוערים, יותר מאשר באמת אחת, והם נקראים "זיכרון תמציתי". במקום קידוד כל מילה, אנשים בעצם בונים מושג כולל שאותו הם מאחסנים בזיכרון.

      חידון פלייבאז זיכרון (מערכת וואלה! NEWS)
      משערים, לא תמיד זוכרים (אילוסטרציה: מערכת וואלה)

      לדבריו של מאקין, בעבר, מדענים הסבירו את תוצאות מבחן ה-TDR, בכך שמילים מאותו עולם דימויים, יוצרות תגובה בחלקים זהים במוח, והחפיפה היא שמובילה ליצירת זיכרון שווא. למרות שההסבר הזה נותר בגדר השערה, לאחרונה, ניסו מדענים להבין מה בדיוק קורה בתוך המוח שמאפשר יצירת זיכרונות שווא.

      זוכרים דברים בצורה לא מדוייקת

      במחקר שפורסם בחודש שעבר בכתב העת של האקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב, ביצעו חוקרים סריקות fMRI ל-18 מתנדבים שערכו את משימת ה-DRM, וחיפשו את האזור במוח שבו התגובה למילת הפיתוי (זיכרון השווא) הייתה זהה כמו למילים האחרות במשימה. הם מצאו אותו באזור באונה הרקתית הקדמית, שאחראית על הזיכרון הסמנטי, על הידע שלנו את העובדות, מילים, וההבנה של העולם סביבנו (להבדיל מזיכרון אוטוביוגרפי או אפיזודי). אזור זה נקרא האונה הטמפורלית.

      החוקרים טוענים כי הממצאים שלהם שמדגישים בין היתר את היכולת שלנו לקשר בין מילים, מראים גם את הצד הפחות טוב של התכונה הזו: מצד אחד אנחנו מארגנים את המידע במוח שלנו בצורה מסודרת ויעילה, ומצד שני זה תורם לעובדה שאנחנו זוכרים דברים בצורה לא מדוייקת. "התמציתיות מועילה לאחזור זיכרונות אמיתיים", הסבירו עורכי המחקר. "ברוב המקרים זה בסדר, אבל לפעמים זה גם מפיק זיכרון שווא". כמו כל דבר בחיים, גם בזיכרון יש יחס הפוך: כמה שזה עובד יותר טוב, כך הסיכוי שזה יחזור אליכם כמו בומרנג יותר גדול.