המוח לא זז? 5 דרכים אפקטיביות לשיפור הזיכרון

יש אנשים שחושבים שניחנו בזיכרון גרוע – ואין דבר שיוכלו לעשות בעניין. אבל המדע מראה שזיכרון מקרטע הוא לא גזירת גורל ומציע לא מעט טריקים ופעולות, שיכולים לשפר דרמטית את תפקודו. הנה כמה מהבולטים שבהם.

המעבדה: סודות מדעיים לחיים מאושרים

לכורכום סגולות רפואיות רבות – אחת מהן היא חיזוק הזיכרון. מחקר מ-2014 של אוניברסיטת מונאש האוסטרלית מצא שמספיק להוסיף גרם כורכום לארוחת הבוקר, בכדי לראות שיפור בתפקוד הזיכרון אצל אנשים סוכרתיים, הנמצאים בשל כך בסיכון לנזק קוגניטיבי.

החוקרים התמקדו ב"זיכרון העבודה" (Working Memory), המאפשר לאחסן מידע ולעשות בו שימוש לפעולות קצרות טווח, כמו חיוג מספר טלפון או חישוב הטיפ במסעדה. החוקרים בחנו את זיכרונם של הנבדקים לפני ואחרי ארוחת הבוקר ומצאו כי "תוספת זעירה של כורכום שיפרה את זיכרונם הנבדקים – אנשים מבוגרים עם נטייה לסוכרת". אם אתם חובבים של אוכל הודי, בכלל יצאתם מרווחים.

כבר דנו במדור זה באפקט החיובי שיש לפעילות גופנית על יכולות הלמידה. אך מתברר שלא חייבים להתיש את הגוף בפעילות אירובית מאומצת בכדי ליהנות מהאפקט הזה. מחקר של מכון ג'ורג'יה למדע מ-2014 מצא שהרמת משקולות במשך 20 דקות בלבד יכולה לשפר את הזיכרון האפיזודי, שהוא חלק מהזיכרון לטווח ארוך (למשל של חוויות אישיות).

משתתפי המחקר, נחשפו לסדרה של תצלומים ולאחר מכן התבקשו לבצע כמה תרגילים של הרמת משקולות. כעבור יומיים הם חזרו למעבדה בכדי לעבור מבחן זיכרון. בעוד המשתתפים מקבוצת הבקרה (אלה שלא הרימו משקולות) – זכרו רק 50% מהתצלומים, הרי שהמתעמלים זכרו בממוצע סביב 60% מהם. המחקר אישש גם את ההנחה שהתקופה שלאחר הלמידה, היא הרגישה ביותר לאפקט החיובי על המוח המתקבל מפעילות גופנית. "המחקר מראה שאנשים לא צריכים להקדיש זמן רב בכדי לתת דחיפה למוח שלהם", סיכמו החוקרים. בשורות טובות לאנשים שתמיד מתלוננים על קוצר זמן (כלומר, כולם).

ההמלצה הידועה של הורים ומורים "לישון טוב לפני מבחן" התבררה לא פעם כנכונה מחקרית. אבל גם מנוחה קלה יכולה לעזור. חוקרים מאוניברסיטת סארלנד בגרמניה, מצאו כי תנומה של שעה בלבד במהלך היום יכולה לשפר את ביצועי הזיכרון. בניסוי שערכו השתתפו שתי קבוצות שהתבקשו ללמוד קבוצת מילים. לאחר מכן, מחצית המשתתפים נשלחו לישון, והאחרים נותרו ערים והתבקשו לצפות ב-DVD. נחשו מי זכרו יותר מילים במבחן החוזר?

"אנו חושדים כי סוגים מסומים של זיכרון, בעיקר של אינפורמציה שניטעה אצל אנשים מוקדם יותר, מעובדים במהלך פעילות מוחית שמשפיעה על הזיכרון בזמן שינה ומכונה 'כישורי שינה' (sleep spindles). פעילות זו מתבטאת בהתפרצויות קצרות של פעילות חשמלית במוח", הסבירו החוקרים. או במילים אחרות - ככל שיש יותר כישורי שינה, כך הזיכרון חזק יותר. "תנומה קלה במשרד או בבית הספר מספיקה בכדי לשפר את ההצלחה בתחום הלמידה", סיכמו החוקרים. פלא שגוגל מעודדת את העובדים שלה לשנו"ץ פה ושם? לתשומת לב המעסיקים.

המוח האנושי משפר את יכולותיו הקוגניטיביות – גם בגיל מבוגר – אם מלמדים אותו דברים חדשים, ושפות הן דוגמה מצוינת לכך. הקביעה הזו מגיעה מהפסיכיאטר הקנדי הנודע נורמן דוידג', שכתב על יכולתו של המוח להשתנות ולהתפתח בכל שלבי החיים בספרו "המוח הגמיש" (הוצאת כתר), מ-2007.

מחקר שהוצג ב-2011 בכנס האגודה האמריקאית לנוירולוגיה הראה שדוידג' צודק. הוא אף מצא שלימוד שפות בגיל צעיר יכול לשמש גם כעין "טיפול מונע". החוקרים גילו כי מבוגרים שדיברו בעבר לפחות ארבע שפות – או מדברים כיום לפחות שתי שפות – סובלים מסיכון שנמוך פי ארבעה לפתח הפרעות בזיכרון, לעומת השאר. "נראה שלשליטה בשפות זרות יש אפקט מגן על המוח אצל מבוגרים", קבעו החוקרים.

הסופר ואמן הזיכרון הבריטי אד קוק (מסוגל לזכור את סדר הקלפים בחפיסה בתוך 45 שניות), סיפר באחרונה ל-Time.com כי אחד הטריקים שלו לשיפור הזיכרון בנאלי למדי: פשוט לשנן. הוא קורא לזה: Mega-Drilling. "אתם צריכים לחזור על משהו שאתם רוצים לזכור 30 פעמים", הסביר, "כך שאם אתם פוגשים מישהו חדש ואתם רוצים לזכור את שמו – חזרו על השם 30 פעם". אה, רק 30 פעמים? בקטנה.

ועוד טיפ שנשמע מעט משונה, אך עשוי להיות אפקטיבי, הוא פשוט לדבר לעצמכם. מחקר קנדי מ-2010 מצא כי לעצם ההשמעה בקול של הדברים שנלמדו יש אפקט המחדד את הזיכרון. הסיבה לכך: כאשר אתם משמיעים מילה או משפט בקול רם, היא מקודדת במוחכם. לכן בפעם הבאה שתחשבו על המילה הזו, היא כבר תזוהה על ידי המוח כ"ישנה". וכשאתם מדברים לעצמכם – עדיף לעשות זאת לבד בבית, כן?