כמה שילמו יצרני הסוכר כדי לשכנע אתכם שהוא לא מזיק?

בווידאו: קדימון לסרט שיגרום לכם לרצות להיגמל מסוכר

האם הדעה הקדומה נגד שומן רווי היא תוצר של קנונייה של ראשי תעשיית הסוכר? גורמים בתעשיית הסוכר שיחדו מדענים בשנות ה-60 של המאה הקודמת, כדי שיפחיתו מחשיבות חלקו של הסוכר בגרימת מחלות לב, וידגישו תחת זאת את אשמתו של השומן הרווי. כך עולה ממסמכים היסטוריים שנחשפו לאחרונה בארצות הברית.

מדובר במסמכים פנימיים של תעשיית הסוכר, שהתגלו על ידי חוקרת מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו ופורסמו בכתב העת JAMA Internal Medicine, ומהם עולה סברה לא בלתי מבוססת שחמישה עשורים של מחקרים על הקשר שבין תזונה ומחלות לב, שהניבו רבות מהמלצות והנחיות התזונה שמלוות אותנו גם היום, עוצבו במידה רבה על ידי תעשיית הסוכר בעלת האינטרס.

"הם הצליחו להסיט את הדיון ולהרחיק ממנו את הסוכר במשך עשרות שנים", אומר סטנטון גלנץ, מרצה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו ומחבר המאמר שפורסם השבוע ב-JAMA.

עוד בנושא:
בשר או סוכר: מה באמת גורם למגפת ההשמנה העולמית?
עסקה עם השטן: המפורסמים שמוכרים לנו הכי הרבה ג'אנק פוד
מלח או סוכר: איזו אבקה לבנה מסוכנת לנו יותר?

המסמכים שנמצאו מוכיחים שקבוצה מסחרית בשם "הקרן לחקר הסוכר" ( Sugar Research Foundation) שברבות השנים הפכה לאיגוד הסוכר (the Sugar Association), שילמה בשנת 1967 לשלושה מדענים מאוניברסיטת הרווארד סכום שמקביל כיום לכ-50 אלף דולר בתמורה לפרסום סקירה מדעית השוואתית של מחקרים שעסקו בקשר שבין סוכר, שומן ומחלות לב. המחקרים שנסקרו במסגרת העבודה המדעית של החוקרים הללו נבחרו בקפידה על ידי גורמים בתעשיית הסוכר והמאמר שסיכם אותה פורסם בכתב העת הרפואי היוקרתי New England Journal of Medicine. המאמר המסכם צמצם מאוד את הקשר בין צריכת סוכר ומחלות לב וסימן את השומן הרווי כאשם העיקרי בתחלואה זו.

אף שהשפעתם של גורמים בעלי אינטרס על תחום חקר התזונה, כפי שעולה מהמסמכים שהתגלו לאחרונה, התרחשה לפני 50 שנה, דיווחים עדכניים יותר מצביעים על כך שהשלכותיה נמשכות גם היום.

בשנה שעברה נחשף בכתבה של הניו יורק טיימס שתאגיד קוקה קולה – יצרנית המשקאות הממותקים הגדולה בעולם - סיפקה מימון בהיקף של מיליוני דולרים לחוקרים שביקשו להקטין את חשיבות הקשר בין צריכת משקאות עתירי סוכר והשמנה. בחודש יוני האחרון פורסם בסוכנות הידיעות AP שיצרני ממתקים מממנים מחקרים שטוענים שמשקלם של ילדים שנוהגים לאכול ממתקים נוטה להיות נמוך יותר ממשקלים של ילדים שנמנעים מממתקים.

שלושת החוקרים מהארוורד והבכירים מתעשיית הסוכר שעמם שיתפו פעולה לפני 50 שנה כבר אינם בין החיים. אחד מהחוקרים המנוחים הוא ד"ר מארק הגסטד שלימים הפך לממונה על תזונה במשרד החקלאות האמריקאי, ובשנת 1977 סייע לנסח את טיוטת מסמך הנחיות התזונה של הממשל הפדרלי. חוקר נוסף שהיה מעורב בפרשיה הוא ד"ר פרדריק ג'. סטייר, שכיהן כיו"ר מחלקת התזונה בהרווארד.

בתגובה לפרסום המאמר השבוע ב-JAMA, נמסר מאיגוד הסוכר כי המאמר משנת 1967 פורסם בעידן שבו כתבי עת רפואיים לא דרשו מחוקרים לחשוף את מקורות המימון שלהם. למעשה, ה-New England Journal of Medicine (שבו פורסמה הסקירה המוטה) החל לדרוש ממדענים שפרסמו על דפיו מאמרים שיחשפו את מקורות המימון רק שנים רבות לאחר מכן - בשנת 1984.

על התעשייה היה "להפעיל שקיפות רבה יותר בכל הנוגע לפעילותה המחקרית", נמסר בהודעת איגוד הסוכר. אולם, במקביל האיגוד המשיך להגן בהודעתו על מחקרים שממומנים על ידי התעשייה, בטענה שהם ממלאים תפקיד חשוב ומהווים מקור מידע נוסף בזירת הדיון המדעי. לדבריהם, עשורים של מחקר מובילים למסקנה שלסוכר "אין תפקיד ייחודי בגרימת מחלות לב".

גילוי המסמכים ההיסטוריים הוא בעל חשיבות משום שהדיון ההשוואתי בנזקים הבריאותיים שנגרמים עקב צריכת סוכר ושומן רווי מוסיף להתקיים גם היום, מסביר ד"ר גלנץ. במשך עשורים רבים רופאים אמריקאים דחקו בציבור להפחית את צריכת השומן שלהם, דבר שגרם לרבים לעבור למוצרים דלי שומן, אך עתירי סוכר, תופעה שלדעת כמה מומחים כיום, תידלקה את משבר ההשמנה. לדבריו, "תעשיית הסוכר פעלה בחוכמה, משום שסקירות מדעיות – ובמיוחד כאלה שמתפרסמות בכתבי עת יוקרתיים נוטות לעצב את השיח המדעי בתחום".

ד"ר הגסטד עשה שימוש במחקרו כדי להשפיע גם על הנחיות התזונה הממשלתיות, שבהן הצטייר השומן הרווי כגורם הסיכון התזונתי המרכזי למחלות לב, בעוד שהסוכר סווג בהן כ"קלוריות ריקות" שקשורות בעיקר בריקבון השיניים. גם היום, האזהרות מפני צריכת שומן רווי נמצאות בלב הנחיות התזונה הממשלתיות בארה"ב, אם כי בשנים האחרונות איגוד הלב האמריקאי, ארגון הבריאות העולמי ורשויות בריאות נוספות החלו להזהיר שגם צריכה מוגברת של סוכר עלולה להגדיל את הסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם.

מריון נסטלה, מרצה לתזונה, מדעי המזון ובריאות הציבור באוניברסיטת ניו יורק, פרסמה מאמר מערכת שהתפרסם לצד המאמר שחשף את מסמכי הסוכר, שבו כתבה כי המסמכים מספקים "ראייה משכנעת" לכך שתעשיית הסוכר יזמה מחקרים "במיוחד כדי לזכות את הסוכר מאשמת היותו גורם סיכון למחלות לב". נסטלה אמרה: "אני חושבת שזה פשוט מזעזע. לעתים רחוקות יוצא לנו לראות דוגמה כה בוטה".

ד"ר וולטר ווילט, יושב הראש הנוכחי של מחלקת התזונה בבית הספר לבריאות הציבור בהרווארד, אומר שמאז שנות ה-60 חלו שינויים מרחיקי לכת בחוקים האקדמיים שמסדירים ניגודי עניינים, אך שמסמכי תעשיית הסוכר מהווים תזכורת יעילה לסיבות שבגללן "מחקר מדעי צריך להיות ממומן מכספי ציבור ולא להסתמך על מקורות מימון תעשייתיים". לדבריו, המחקר שפורסם ב-1967 התבסס על מאגר נתונים מוגבל לצורך הערכת הסיכונים ההשוואתית של סוכר ושומן. "לאור הנתונים שיש בידינו כיום, הצלחנו כבר להוכיח שפחמימות מזוקקות ובמיוחד משקאות ממותקים הם גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, אך גם לשומן הנצרך במסגרת התפריט יש השפעה על כך", אמר.

המאמר שהתפרסם השבוע ב-JAMA מתבסס על אלפי מסמכים ותכתובות שנמצאו על ידי קריסטין קירנס, פוסט דוקטורנטית באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, בארכיונים של אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת אילינוי ובספריות אקדמיות נוספות. הם מעידים על כך שבשנת 1964 אדם בשם ג'ון היקסון, מנהל בכיר בצמרת תעשיית הסוכר, הגה תכנית בשיתוף דמויות מפתח נוספות בתעשייה שמטרתה להסיט את דעת הקהל "באמצעות מחקר, מידע ותכניות חקיקה".

באותן שנים בדיוק החלו להתפרסם בארה"ב מאמרים ומחקרים שסימנו את הקשר האפשרי בין תזונה עתירת סוכר ושיעור מחלות הלב הנוסק במדינה. במקביל, טענה אסכולה מדעית מתחרה שאלה דווקא השומן הרווי והכולסטרול שאחראים לאותה תחלואה. תכניתו של היקסון היתה לסתור את המחקרים שמאשימים את הסוכר בעזרת מחקרים שימומנו על ידי התעשייה. "נוכל לפרסם את הנתונים ולסתור את מתנגדינו", כתב היקסון לעמיתיו.

בשנת 1965 גייס היקסון את שלושת החוקרים מהרווארד לכתיבת סקירה מדעית שתפריך את המחקרים שקבעו שסוכר מזיק. תמורת שירותיהם שילם להם היקסון 6,500 דולר, סכום נאה לאותם ימים שמקביל לכ-49,000 דולר של היום. היקסון בחר בפינצטה את המחקרים שיכללו בסקירה שלהם וגם הבהיר לחוקרים בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שהוא רוצה שהמסקנות שלהם יפסקו לטובת הסוכר. ד"ר הגסטד הרגיע את המנהלים במכתב: "כולנו מודעים היטב לאינטרס הייחודי שלכם ונבצע את הסקירה כמיטב יכולתנו".

במהלך עבודתם שיתפו החוקרים את היקסון בטיוטות המוקדמות של הסקירה, וזה השיב להם כי הוא שבע רצון מכתיבתם. המדענים ביטלו את הנתונים אודות נזקי הסוכר בטענה שהם חלשים וייחסו אמינות גבוהה בהרבה לנתונים שהטילו את האחריות למחלות לב על שומן רווי. "הרשו לי להניח את דעתכם, זה בדיוק מה שרצינו ואנחנו מחכים בכיליון עיניים לראות את זה מודפס", כתב היקסון לחוקרים.

לאחר פרסום הסקירה הדיון אודות נזקי הסוכר והקשר בינם ובין מחלות לב גווע לאטו, ובמקביל, דיאטות דלות שומן זכו לתמיכתן של רשויות בריאות רבות, מספר גלאנץ ומסכם: "בסטנדרטים של היום, מדובר בהתנהגות גרועה למדי".