הנשיא לשעבר שמעון פרס עבר הבוקר (שני) בהצלחה ניתוח להשתלת קוצב לב, מספר חודשים לאחר שעבר אירוע לבבי קל ובעקבותיו צנתור. מלשכתו של פרס נמסר כי הוא חש בטוב וצפוי להשתחרר כבר מחר.
קוצב לב הוא התקן אלקטרוני המושתל אצל מטופלים הסובלים מהפרעה בקצב פעימות הלב, שנגרם כתוצאה מהפרעה במערכת ההולכה החשמלית הטבעית באיבר.
עוד בנושא:
חוקרים ישראלים הצליחו לשלוט בקצב פעימות לב
בקצב הלב: חוקרים פיתחו קוצב לב ביולוגי
תיעוד מדהים: ראיתם פעם לב פועם מחוץ לגוף?
הלב הוא השריר האחראי על הזרמת דם וחמצן לאיברים חיוניים בגוף, ופעילות בלתי סדירה שלו עלולה לשבש את אספקת הדם והחמצן הקבועה לאיברי הגוף. הוא עושה זאת באמצעות מערכת הולכה חשמלית טבעית ששולחת פולסים חשמליים דרך חללי הלב, בעקבותיהם הלב מתכווץ או שואב דם אל האיברים השונים של הגוף.
אצל לא מעט אנשים קצב פעימות הלב משתבש ושריר הלב עלול להיפגע כתוצאה מהזדקנות או בגלל שימוש בתרופות מסוימות או מחלות גנטיות. גם מחלות לב שונות, כמו אי ספיקת לב, עלולות לפגוע בקצב הלב. במצבים אלה חולים עלולים להתעלף, לסבול מקוצר נשימה וחולשה ואף לאבד את ההכרה. הפרעות קצב לב קשות יכולות לגרום לפגיעה באברי הגוף ואף למוות.
הקוצב הוא התקן קל וזעיר השוקל בין 30 ל-50 גרם, ונועד להסדיר את קצב פעימות הלב, ובעיקר למנוע ירידה בקצב הלב מתחת לסף מינימלי מסוים. המכשיר מושתל בחזה ועוזר לבקר ולשלוט בקצב הלב. הוא מורכב מסוללה, שמבקרת את תדירות הפעימות הנשלחות ללב, וממוליך, המכיל בין אלקטרודה אחת לשלוש אלקטרודות (תלוי בסוג ההתקן), המעבירות אותות חשמליים בין הלב לקוצב. להתקן יחידת תכנות שבאמצעותה מתכנתים הרופאים את סף קצב פעימות הלב המינימלי למטופל, וכך הם מתאימים את הקוצב באופן אישי.
הקוצב מנטר את פעימות הלב של החולה ומסוגל להפיק אותות חשמליים באמצעות אלקטרודות כדי להסדיר קצב לב חריג, מאחר והוא מצויד במנגנון חישה שמסייע למדוד את קצב הפעימות (כמו גם את קצב הנשימה והטמפרטורה בדם החולה) ולהתערב כשקצב הפעימות יורד מתחת לרף מסוים. עם הזמן נעשו יותר ויותר פיתוחים טכולוגיים שאיפשרו את ייצורם של מגוון קוצבי לב שלא מפריעים בתפקוד היומיומי של המטופלים.
הפרוצדורה הרפואית להשתלת קוצב לב היא פשוטה וההתאוששות נחשבת למהירה. הניתוח מתקיים תחת הרדמה מקומית ואורך כשעתיים, ובמהלכו הרופאים מחדירים את האלקטרודה או האלקטרודות כחמישה סנטימטרים מתחת לעור באזור החזה, כאשר הם מתחקים אחר המיקום המדויק באמצעות רנטגן. הרופא אז מחבר את הקוצב אל האלקטרודה ומשתיל אותו מתחת לעור.
לרוב נדרשת התאוששות של יום להשגחה בבית החולים, והמטופל נשאר תחת ניטור של קצב הלב לתקופה של עד כשנה כדי לוודא שהקוצב עובד כהלכה. יש להימנע מביצוע מטלות פיזיות כמו נשיאת משקלים כבדים או תנועות חדות בפרק הזמן המיידי שלאחר הניתוח, וממגע קרוב וממושך עם מכשירים חשמליים עם שדה מגנטי חזק (גלאי מתכות למשל).
הבטריה של הקוצב פועלת בין שנתיים לעשר שנים (הממוצע הוא חמש שנים), בהתאם לסוג הקוצב שהושתל וכיצד תוכנת לפעול, ולאחר מכן יש להחליפה.