בדרך הישנה: איך לאכול לחם בצורה הטובה ביותר?

בווידיאו: שיטה מהירה למריחת חמאה

לחם הוא אחד ממוצרי היסוד שנמצאים כדרך קבע בתפריט היומי של מרבית האנשים. בין אם החלטתם לאחרונה להיגמל מקמח לבן, או שאתם מאלה שלא יכולים לאכול ארוחה אחת בלי פחמימה, כדאי שתדעו שלחם יכול להיות מאוד בריא, במיוחד כשהוא מכיל דגנים מלאים.

פרוסת לחם דגנים מכילה סיבים תזונתיים רבים, חלבון, ויטמין B, ומינרלים כמו ברזל, סידן, אבץ, מגנזיום וגם נוגדי חמצון וכל זה תמורת כ-70 קלוריות בלבד. גם בלחם לבן, אחד מהמאכלים הכי ידועים לשמצה, שמושווה לסוכר ונקרא פחמימה ריקה, יש ויטמינים ומינרלים שמעשירים את הקמח. ועדיין – ברור שעדיף לבחור בלחם מלא.

כולם מכירים את הבעיה – אפשר לאכול הרבה יותר מדי לחם כמעט בכל ארוחה, ולרוב מדובר בכזה שהוא רך וממכר. ולבן. אז איך אפשר להוסיף לחם לתפריט, בלי כל הפאניקה שנלווית לזה ובלי (הרבה) רגשות אשם. הנה כמה דרכים שמציעה אלי קריגר, דיאטנית ועיתונאית בוושינגטון פוסט.

עוד בנושא:
לא רק קינואה: 5 דגנים מלאים ללא גלוטן
חם בבטן: 4 הדייסות הכי בריאות שיש
אילו מאכלים ישלימו לכם את החוסרים התזונתיים?

דווקא פה מומלץ ללכת על השיטה של אלה שנמנעים מגלוטן ולהיות בררנים בלחמים שאתם מכניסים לפה. אפשר לזהות לחם בריא וטוב כבר כשרואים אותו, ולרוב הוא יכלול מעטפת חיצונית קריספית, קרום עבה, ריח משכר, וכן הוא גם יכול להיראות לא לגמרי אחיד. אבל כאמור, מה שבתוכו באמת משנה.

בראיון שנתן מארק פריסטנברג, בעל מאפיה, לוושינגטון פוסט הוא הבהיר כי לחם טוב עשוי ממרכיבים פשוטים. "אם אתם מרימים שקית של לחם ואתם רואים שהיא כוללת עוד מרכיבים חוץ מקמח, מלח, שמרים, מים ואולי קצת דבש, אל תקנו אותו", אמר. לדבריו, לחמים רבים המיוצרים ביצור המוני מלאים בתוספים וחומרים משמרים - המשמשים כדי לזרז את תהליך אפיית הלחם ולהאריך את חיי המדף שלו. הלחם הטוב ביותר מיוצר עם כמה מרכיבים בסיסיים הדורשים זמן תסיסה ותהליך הכנה ארוך.

"כאשר לחם מותסס לזמן ארוך, הוא מקבל את הטעם של הדגן ולא של השמרים", אמר פירסטנברג. בנוסף, תהליך התסיסה משנה את מבנה העמילן בלחם – הופך את הלחם ליותר קשה לעיכול ובעצם מבטל את ההשפעה שיש לו על העלייה של רמות הסוכר בדם. בנוסף, המינרלים שבלחם נספגים מהר יותר בתהליך כזה. אפקט זה הכי בולט בלחמי שאור, שעוברים תהליך תסיסה ארוך במיוחד. כאשר לחם נעשה בשיטה זו, יש יותר עבודת לעיסה, כך שאוכלים לאט יותר, ויש שליטה על העלייה ברמות הסוכר בגוף.

בגלל שמדובר במוצר שאנחנו מכירים מילדות, וכאמור פוגשים אותו כמעט בכל ארוחה, אנחנו מתייחסים ללחם כמו אל דבר מובן מאליו ולא מתענגים עליו, כמו שאנחנו עושים עם יין או שוקולד טוב. אם ניתן לו וליצרן שלו את הכבוד המגיע להם אולי נלמד גם לאכול אותו בצורה אחרת.

אם תשימו לב למרקם, לקרום, לריח ולארומה של הלחם שאתם מכניסים לפה שלם, ותהיו יותר מודעים למה שנכנס לכם לפה, לא רק שתוכלו ליהנות ממנו יותר, אלא כך תספגו את הוויטמינים שבו יותר טוב וזה גם עשוי לאזן את הצריכה שלו.

איפה מתחילה הבעיה? בסנדביץ', שם הלחם הוא אולי לא שחקן מרכזי, אבל בלעדיו אין הצגה. אפשר לקנות לחמים טריים ולבקש לפרוס אותם כך שאתם יודעים בערך כמה שוקלת כל פרוסה, או לפרוס בעצמכם לפרוסות דקות. אם אתם בבית העדיפו סנדביץ' פתוח שמכיל רק פרוסת לחם אחת, ושוב, היו מודעים לכמויות. כשאתם מגיעים למסעדות – אחת ההמלצות הכי טובות, היא להזמין את סלסלת הלחם רק כשהמנות הראשונות מגיעות ולא לפני, אחרת תמצאו את עצמכם מתמלאים מלחם.