ערה? מצאנו את הסיבה לכך שהורים אינם מאושרים

היי, רצוצים! בואו נדבר על שינה. יכול להיות שבשורש של כל הדברים שמייסרים הורים טריים (אם כי, בואו... אנחנו הכי רחוקים מרעננות שיש. אבל, זה הביטוי השגור, אז נזרום) – החל מהדכדוך שלאחר הלידה ועבור באובדן האינטימיות בזוגיות ותחושת העצמי – נמצא בכלל המחסור בשינה. העייפות היא היא אם כל חטאת. היא הסיבה שאנחנו מסתובבים בעולם הזה עם פרצוף תחת, וודג' מהוה ואפס חשק מיני. זה לא שאיבדנו את עצמנו, אנחנו פשוט לא זוכרים מי היינו לפני החורף הארוך ונטול שעות השינה שהחל ביום שנולד לנו ילד.

עוד בעטופות ברחמים:
הנקה? "זה כמו להיות מוטרדת מינית בכל מקום בגוף"
תיחנקי, נדחפת: כך תעני לזרים שאומרים לך איך לגדל את הילד
אחר צהריים של פורענות, או כשהילדה עושה קקי בהצגה של יובל המבולבל

הזכות לשנת לילה להורים עומדת בלבו של מאבק הזכויות הארוך והכושל בהיסטוריה. בכל דור ודור מנסים הורים לשווא לטפס במעלה המדרון התלול הזה ולהגיע לפסגה המנומנמת והצנועה של שנת לילה רציפה. ובכל דור ודור קמים צאצאיהם הרכים לכלותה, ודוחפים אותם מטה ברשעות השמורה לפעוטות שמנמנים ופעורי עיניים. גם כאשר נדמה לכם שהפסגה בהישג יד ועוד רגע קט אתם רוחצים באויר הפסגות המנומנם שלה – הרימו את העיניים למעלה. רואים את הסלע הענק שמתגלגל לעברכם? זה הילד השני שלכם. מזל טוב!

אם נחמת טיפשים עושה לכם את זה, דעו שזו צרת רבים. עזבו אתכם מיועצות שינה, טיפים להרדמה ושיטות פלא שקריות. ראיתם הורה עייף? היו קשובים למצוקתו, אל תשיאו עצה. שפתו את הקומקום והציעו לו או לה קפה. ואם אתם באמת חברים טובים, ותרו על העוגיה.