זה המחיר שהילדים שלכם משלמים על הרטבת לילה

      הרבה מאוד הורים מתמודדים עם הרטבת לילה בגילאים צעירים, אבל מה קורה כשההרטבה ממשיכה עם הילד גם בגילאים מאוחרים יותר, ואיך מטפלים הזה? מדריך להורים מודאגים

      • הרטבת לילה
      מערכת וואלה! NEWS
      פיפי ולישון (אילוסטרציה: shuuterstock)

      רוב ההורים גומלים את הילדים שלהם מחיתולים בגיל שנתיים-שלוש. רוב ההורים גם מוצאים את עצמם לא מעט פעמים קמים להחליף לילד מצעים רטובים מפיפי באמצע הלילה. וזה בסדר גמור. גמילת לילה היא תהליך הדרגתי, וזה משתפר עם הגיל.

      על פי הספרות המקצועית ואיגודי הרופאים, ככל שהילד גדל, כך קיבולת השלפוחית שלו עולה ותדירות ההשתנה פוחתת. ילד בגיל שנתיים עד שלוש יכול להתחיל לדכא את הצורך לפיפי באופן מודע, וילד בגיל 4 כבר רוכש לעצמו שליטה מלאה יותר על התהליך. לכן, השכיחות להרטבת לילה גבוהה בעיקר בגילאי 3 - אז היא עומדת על כ-40 אחוזים בגיל 4 היא עומדת על 30 אחוזים ובגיל חמש כ-15 אחוזים.

      עוד בנושא:
      באיזה גיל כדאי להתחיל לגמול את הילד מחיתולים בלילה?
      דברים שלא ידעתם שצריך להגיד כשגומלים מטיטולים
      למה הילד שלי לא מוכן לשבת על האסלה?

      אך מה קורה כאשר גם בגיל מאוחר, אחרי גיל 5, הרטבת הלילה לא עוברת והופכת לעניין קבוע? ד"ר יובל בר יוסף, אורולוג ילדים בכיר מבית החולים דנה לילדים והמחלקה האורולוגית במרכז הרפואי תל אביב, מסביר כי "בקרב ילדים מעל גיל 5, הרטבת לילה מוגדרת כמצב לא רצוי הדורש התייחסות רפואית". לדבריו, אצל רוב הילדים המרטיבים, מדובר בהרטבת לילה ראשונית. כלומר, הילד מרטיב בלילות ולא היה מעולם יבש למשך תקופה ארוכה יותר מ-6 חודשים. ד"ר בר יוסף מבהיר כי הרטבת לילה ראשונית היא לא מצב פסיכולוגי, אלא "מצב הנובע כתוצאה מגורמים פיזיולוגים ולכן מחייב תשאול ובדיקה גופנית על ידי הרופא".

      טוב לדעת (תוכן מקודם)

      צעד תקדימי: החברה שנותנת למבוטחיה מענק כספי

      על-ידי WE SURE חברה לביטוח
      לכתבה המלאה

      נושא נפוץ, אבל לא מדובר

      הורים רבים נמנעים מלדבר בחופשיות על נושא הרטבת הלילה, אך מדובר בתופעה נפוצה למדי. בישראל, כ-15 אחוזים מהילדים בגיל 5 מרטיבים באופן קבוע מעל לפעמיים בשבוע וכ-10 אחוזים מהילדים בגיל 7 מרטיבים בלילה.

      , כ-15% מהילדים בגיל 5 מרטיבים באופן קבוע מעל לפעמיים בשבוע (צילום: shutterstock)
      "כשלהורה אחד יש היסטוריה של הרטבת לילה (במיוחד לאבא), הסבירות שהילד ירטיב עומדת על 43 אחוזים"

      לדברי ד"ר בר יוסף, יש שלושה גורמים עיקריים להרטבת לילה: הראשון קשור להפרעת שינה וחוסר יכולת להתעורר כתוצאה מגירוי של שלפוחית מלאה ולעכב התכווצות השלפוחית בעת שינה, השני בריבוי שתן בשל חוסר בהורמון הוזופרסין, והשלישי בהפרעה בנפח שלפוחית השתן. אחד הגורמים אלו, ולעיתים קרובות שילוב של כמה מהם, מביא לחוסר איזון בין תכולת השלפוחית בלילה לבין נפח השתן המיוצר בלילה.

      גורמי הסיכון העיקריים להרטבת לילה קשורים בהיסטוריה המשפחתית. כשלהורה אחד יש היסטוריה של הרטבת לילה (במיוחד לאבא), הסבירות שהילד ירטיב עומדת על 43 אחוזים - ללא ספק סבירות גבוהה, וכששני ההורים סבלו מהרטבת לילה, הסיכוי שילדם יסבול מהבעיה עומד על 77 אחוזים.

      השפעה יותר חמורה משל חרם

      הרטבת לילה של ילדים מעל גיל 5 היא לא מצב תקין. השפעות של הרטבת לילה יכולות להתבטא בתחומים רבים: פגיעה ביכולת השתלבות חברתית של הילד, פגיעה באיכות השינה של הילד וההורים והשפעה על תפקודם היומיומי בבית ספר ובעבודה, וגם הערכה עצמית נמוכה ופגיעה בביטחונו העצמי של הילד. כך לדוגמה, רבים מהסובלים נמנעים מלישון אצל חברים או לצאת לטיולים שנתיים.

      לדברי ד"ר בר יוסף, מחקרים בקרב ילדים הראו כי ההשפעה של הרטבת לילה על הדימוי העצמי ועל מצבו הרגשי של הילד חמורה יותר מזו של חרם או נידוי חברתי. הרטבת לילה קשורה גם בהפרעות נוספות כגון הפרעות קשב וריכוז, הפרעות שינה ובעיות נוירופסיכולוגיות. חוסר המודעות לעובדה שמדובר בבעיה רפואית הניתנת לטיפול, גורמת לכך שהורים רבים מעדיפים לשמור סוגיה זו במשפחה במקום לפנות לקבלת עזרה רפואית.

      איך מטפלים?

      שיעור הגמילה הספונטנית, ללא כל טיפול, הוא כ-15 אחוזים מדי שנה, ולכן כדאי מאוד לפנות לרופא ולבדוק איזה טיפול מתאים לילדכם. לדברי ד"ר בר יוסף, עבור ילדים שמעולם לא היו יבשים למשך חצי שנה רצופה יש שתי שיטות טיפוליות עיקריות שמשפרות משמעותית את סיכויי הגמילה. הטיפול הראשון הוא טיפול התנייתי שנקרא "פעמונית"- טיפול שמבוסס על צפצוף מתריע, שמתאים בדרך כלל לילדים עד גיל 7, ומצריך את התגייסות כלל המשפחה. כאשר ההרטבה מתרחשת, הזמזם מעיר את הילד וההורים, לשם השלמת התהליך בשירותים.

      הטיפול השני הוא טיפול התרופתי מבוסס על ואזופרסין, אותו חומר שחסר לרבים מהילדים המרטיבים המצמצם את ההרטבה בלילה על ידי הפיכת השתן למרוכז יותר. משך נטילת התרופה משתנה ותלוי בילד עצמו, בגילו ובסיבות להרטבה. בדרך כלל מקובל לטפל למשך 3 עד 6 חודשים רצופים ואז להפסיק את הטיפול בהדרגה.

      חשוב לציין כי כאשר בנוסף להרטבת הלילה קיימות גם הפרעות נוספות במתן שתן בשעות היום, כגון תכיפות, דחיפות, התאפקות, קושי בהטלת שתן או הרטבת יום, יעילות הטיפולים יורדת משמעותית, על כן יש ראשית לטפל בתסמינים של שעות היום. תסמינים אלו יכולים להצביע על הפרעה גופנית אחרת, על כן על ילדים הסובלים מתסמיני יום לעבור הערכה על ידי רופא.

      במקביל להתייעצות עם רופא הילדים ולטיפול, חשוב להתאים את שגרת יומו של הילד לתהליך הגמילה. יש להקפיד על כך שהתפלגות השתייה שלו, תהיה כזו שבה רוב צריכת הנוזלים תיעשה עד לשעות אחר צהריים, ובשעות הערב יצרוך הילד כמות מינימלית ביותר של נוזלים, ואף להפסיק לשתות כשעה לפני השינה. בנוסף, חשוב לעודד אותו על לילות ללא הרטבה ולא להעניש בשום אופן כאשר מתרחשת הרטבה.

      טרם התפרסמו תגובות

      הוסף תגובה חדשה

      בשליחת תגובה אני מסכים/ה
        לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

        התרעות פיקוד העורף

          walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully