הדבר היחיד שסטלנים ממש צריכים לעשות זה לצחצח שיניים

בווידאו: שרת המשפטים בוחנת - קנסות למשתמשי קנאביס, במקום רישום פלילי

במקביל לתהליך הלגליזציה שעוברת המריחואנה בשנים האחרונות ביותר ויותר מדינות בעולם, משתמשי הסם ברחבי העולם כמהים למידע מקצועי אודות ההשלכות הבריאותיות ארוכות הטווח שלו. אולם, מידע אמין בתחום זה עדיין חסר. זאת, משום שלא נעשו מספיק מחקרים שכללו מדדים מדעיים מדוייקים או בדיקות פיזיות מקיפות. בתוך הוואקום הזה מנסה מחקר חדש לשפוך מעט אור על כמה מההשפעות של הקנאביס על הבריאות הפיזית. באופן מפתיע מהמחקר עולה בעיה אחת מובהקת – קשר בין עישון מריחואנה במשך לפחות20 שנה ובין מחלת חניכיים בגיל 38. אך למרבה הפלא, זו פחות או יותר הבעיה היחידה שעולה מעישון מריחואנה בטווח הארוך.

על אף שאלה חדשות טובות למעשנים, אל להם לפרש זאת כאילו עישון מריחואנה הוא בלתי מזיק לחלוטין, מדגישה מדליין מאייר חוקרת מאוניברסיטת אריזונה שעמדה בראש המחקר. "אנחנו לא מבינים עד הסוף את האופן שבו קנאביס משפיע על המערכת הביולוגית שלנו", אמרה מאייר לאתר Medical Daily. "מחקרים אחרים שהתבססו על נתונים מאותה קבוצת נסיינים הראו שלשימוש במריחואנה יש קשר לסיכון מוגבר למחלות פסיכוטיות, ירידה ב-IQ והידרדרות בסולם הסוציו-אקונומי. בנוסף, שני מחקרים עדכניים אחרים מצאו קשר בין שימוש מתמשך במריחואנה ובין בעיות קרדיו-וסקולריות וברונכיטיס.

עוד בנושא:
שרת המשפטים בוחנת: קנסות למשתמשי קנאביס, במקום רישום פלילי
מחקר ישראלי: קנאביס מסייע באיחוי עצמות שבורות
מדוע משרד הבריאות רוצה לצמצם את מספר זני הקנאביס הרפואי

אדיטי רדי, חוקרת וכותבת משותפת של אחד מהמחקרים הללו אמרה כי מהנתונים שהיא אספה עולה שעישון מריחואנה מעלה את הסבירות לאשפוז עקב שבץ איסכמי ב-17 אחוזים. בנוסף, היא ועמיתיה גילו ששימוש מזדמן במריחואנה קשור במידה משתנה גם לסיכויים ללקות בהתקף לב, מיני-שבץ ואירועים קרדיו-וסקולריים נוספים. "אין לפטור את הקנאביס בטענה שהוא סם בטוח", אמרה רדי.

במחקר הנוכחי, מאייר ועמיתיה בחנו את מערכת היחסים האפשרית בין שימוש ארוך טווח במריחואנה (במשך למעלה מ-20 שנה) ובין מגוון גורמים בריאותיים בתקופת אמצע החיים המוקדמת. הנתונים ששימשו את החוקרים מגיעים ממחקר מולטי-דיסציפלינרי מתמשך שנערך בניו זילנד ועוקב אחר בריאותו והתפתחותו של מדגם מייצג של תושבי ניו זילנד, החל מלידתם בשנים 1972-1973 ובכל כמה שנים מאז. הבדיקה האחרונה שנערכה למשתתפים, נעשתה בהיותם בני 38 והחוקרים מתכננים לבדוק אותם שוב בהגיעם לגיל 44.

מתוך 1,037 המשתתפים במדגם, 484 דיווחו על שימוש יומיומי בטבק בשלב כזה או אחר של חייהם ואילו 675 דיווחו על שימוש בקנאביס (בכל כמות, בשלב כלשהו בחייהם). החוקרים ביררו באיזו תדירות השתמש כל אחד מהמשתתפים בקנאביס בגילאים 18,21,26,32 ו-38. במקביל השיגו החוקרים תוצאות בדיקות מעבדה שהעידו על בריאותם הגופנית של המשתתפים, תפקודי הריאות, בריאות הפה והחניכיים והבריאות המטבולית שלהם. בנוסף, בגילאים 26 ו-38 המשתתפים אף התבקשו לחוות את דעתם האישית על מצבם הבריאותי.

לאחר שניתחו את הנתונים שנאספו, גילו מאייר ועמיתיה למחקר שלא ניתן לסמן קשר מובהק בין שימוש בקנאביס ובין בעיות בריאותיות, פרט לאחת – בריאות חניכיים לקויה, בגיל 38. החוקרים משערים שייתכן שמשתמשי קנאביס מצחצחים את שיניהם ומשתמשים בחוט דנטלי בתדירות נמוכה יותר מהממוצע. וכן, כי הם נמצאים בסבירות גבוהה יותר לפתח תלות באלכוהול.

"מחקרים אחרים הצביעו על כך ששימוש בקנאביס קשור בסיכון מוגבר להתקפי לב בשעות שלאחר השימוש (אפקט אקוטי)", אמרה מאייר וציינה כי המחקר שהיא ביצעה לא בדק השפעות אקוטיות של שימוש בקנאביס. "אולם, אנחנו לא הבחנו בשום קשר בין שימוש בקנאביס וסיכונים קרדיו-וסקולריים, דבר שגורם לנו לשער שלקנאביס יש השפעה אקוטית (מיידית) אך לא כרונית על בריאות הלב", הוסיפה.

המידע אודות השימוש בקנאביס במחקר זה התבסס על דיווחים עצמיים של המשתתפים במחקר בלבד, ואלה עלולים להיות לא מדוייקים, כפי שציינה מאייר בעצמה. בנוסף, המחקר התמקד בבעיות בריאותיות ספציפיות. למרות כל הסייגים הללו, אמרו החוקרים כי ייתכן שלשימוש כבד בקנאביס יש השלכות שליליות, כפי שנמצא במחקרים האחרים, אך כי באופן כללי במחקרם זה לא נמצא נזק פיזי מובהק עקב שימוש כזה.