בסרטון: איך הופכים קנאביס רפואי לתרופה? מתוך שאיפות גדולות
מסמך הנחיות חדש, שפירסם לאחרונה משרד הבריאות ונוגע לאופן חלוקת הקנאביס הרפואי בישראל, מעורר תרעומת בקרב מטופלים, מגדלים וארגונים חברתיים. ההנחיות החדשות, שהן כחלק מרפורמה צפויה להסדרת התחום, מגדירות מחדש את אופן חלוקת הקנאביס הרפואי בישראל. המשמעות: החל מבעוד חודשיים, ה-1 בדצמבר, ייאסרו למכירה זני קנאביס, ובמקום זאת יחולק קנאביס המוגדר אך ורק בהתאם לכמויות שני החומרים הפעילים העיקריים שבו: THC ו-CBD. מטופלים חוששים כי זני קנביס, הידועים בשמות כמו "ארז", "תכלת", "אודם" ואחרים, ואליהם התרגלו לאורך שנים יילקחו מהם.
עוד בתחילת ספטמבר הנחתה היחידה לקאנביס רפואי (יק"ר) במשרד הבריאות את מגדלי וספקי הקנאביס לספק את הקנאביס לפי מינוני הרכיבים הפעילים בלבד, כך שיסווגו כ"חלש", "בינוני" או "חזק". ואולם המגדלים והמטופלים חוששים כי המשמעות היא ערבובם של הזנים השונים הכוללים ערב רב של חומרים לכדי תערובת אחידה. לדבריהם, התוצאה עלולה להיות פסילה של 60% מהזנים הקיימים כיום, למשל זני "ארז" ו"אלסקה". אלה מכילים מינוני THC ו-CBD שאינם עומדים בקריטריונים החדשים. במשרד הבריאות, מנגד, טוענים כי ההנחיות נועדו להסדיר את התחום, שכעת הוא פרוץ.
בכדורים לכאב ראש יש סוגים שונים, למה שבקנאביס לא יהיו?
קרנית ידיד, מטופלת בקנאביס רפואי ויו"ר האגודה לטיפול בקנאביס הרפואי, טוענת כי ההנחיות החדשות עשויות להתברר כמכה אנושה עבורה ועבור מטופלים נוספים שנאבקו במשך חודשים למצוא את זן הקנאביס המתאים להם. "עבורי הקנאביס הוא המוצא האחרון וכעת נעשה ניסיון לקחת ממני את המוצא הזה", היא מסבירה. "רוצים לערבב את כל הזנים יחד? זה בלתי סביר. ריח שמתאים לאחד, לא מתאים לאחר. קנאביס רפואי הוא עניין אינדיבידואלי, רגיש ועדין. חשבי על תרופות המטפלות בכאבי ראש. ישנם סוגים שונים של תרופות. יש מגוון, וכל אחד יכול לבחור את מה שמתאים לו. מדוע שלמטופלים בקנאביס ורופאי לא תהיה אותה האפשרות? אם התחלתי טיפול על ידי תרופה מסוימת מדוע קוטעים לי את הרצף הטיפולי? ייתכן שלמשרד הבריאות כוונות טובות ושהוא בסך הכל רוצה להסדיר את התחום", אומרת ידיד, "אך לעתים הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות".
חגי הילמן, יו"ר שולחן המגדלים (ארגון מגדלי הקנאביס בישראל) ומייסד "שאיפה לחיים", מוסיף כי "משרד הבריאות הוציא הנחיות חדשות, מבלי שבכלל שאל את דעתם של יותר מ-20 אלף מטופלי הקנאביס הרפואי בישראל. הוא מנסה להקל לוגיסטית על רופאים ורוקחים כחלק מהתהליך להסדרת הענף, אך הוא לא רואה אל מול נגד עיניו את צורכי המטופלים. התאמת הזן למטופל היא הנכס הגדול ביותר שלו, וכעת מאיימים לקחת זאת ממנו. מדוע המשרד לא יצא בניסוי לפני שהחליט את ההחלטה?" הילמן מוסיף כי שולחן המגדלים יגיב משפטית להנחיות החדשות ומקווה שבג"ץ, הנדרש לנושא, יגבה את התנגדותו.
משרד הבריאות: ההנחיות החדשות נועדו להיטיב עם החולים
ואולם, במשרד הבריאות מסבירים כי ההנחיות החדשות נועדו בראש ובראשונה להיטיב עם החולים. "במקום המצב כיום, במסגרתו לכל מגדל שמות של צמחים, ואין לנו מושג מהם מינוני החומרים הפעילים המצויים בהם אנחנו מכוונים לכך שהקנאביס הרפואי יכלול פירוט של החומרים, כך שנוכל לעקוב אחריהם. מטרתנו היא להיטיב עם הציבור, והסדרה תתרום לכך", הסבירו במשרד.
"עוד במצב כיום, לעתים מטופלים מוצאים עצמם כבולים לחברה ספציפית, ומתקשים להשתחרר ממנה. בנוסף, הרופאים והרוקחים אינם יודעים להתייחס לשמות של צמחים כמו 'טופי', 'האלמנה הלבנה', 'קרנף', 'ארז' ואחרים, אלא יודעים להתייחס למינונים של חומרים פעילים. בשלב הראשון, נבקש מהמגדלים להבהיר מהם המינונים של החומרים הפעילים בצמח, בכדי שהרופא המספק את הרישיון לקנאביס רפואי יידע להתאים את המינון למחלה או הסימפטום. זה מקרב אותנו לדבר שהוא מדעי יותר"
"אם רוצים שקנאביס ייחשב תרופה - יש צורך ברגולוציה"
פרופ' רפאל משולם, כימאי מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומומחה בעל שם עולמי לחקר הקנאביס ותועלתיו הרפואיות, מסכים עם הרציונל המנחה את משרד הבריאות. "מגדלים שמו את הצמחים שגידלו בתוך פלסטיק, כתבו את שם הזן ומכרו. הם לא רצו לבזבז כסף על אנליזות. מהם בדיוק המינונים שישנם בפנים? זה לא צריך לעניין את החולה. זוהי לא השיטה הנכונה", קובע פרופ' משולם. "זה כמו שרופא יגיד לך 'קחי אנטיביוטיקה', מבלי לומר לך מהו המינון המומלץ. משרד הבריאות מנסה כעת להסדיר את התחום, ואכן התחום זקוק לרגולציה אם רוצים שקנאביס רפואי יתקרב למצב של תרופה".
המגדלים והמטופלים חוששים שזנים שאליהם יתרגלו יילקחו מהם. הם טוענים שישנם כ-1,000 רכיבים המצויים בתוך הצמח, ולא רק THC ו-CBD. "אלף רכיבים זו הגזמה גדולה. ישנם שני רכיבים עיקריים שאחראים לפעילות הבסיסית. אמנם אפשר היה להוסיף עוד כמה זנים, אך משרד הבריאות החליט על שניים עיקריים שעליהם יש להתבסס (לדברי משולם מדובר באינדיקה וסאטיבה, ה"ו). המצב שבו כל מגדל ימכור את הזן שלו, מבלי להגיד מה הוא מוכר הוא לא סביר. כאיש תרופות אני אומר, זו לא הדרך. האם משרד הבריאות מציע את הדרך הנכונה? איני בקיא בכל הפרטים, אך זו כן הדרך הנכונה".