הגענו כבר? המדריך השלם לנסיעות עם הילדים בפסח

פסח הוא חג אידיאלי לנסיעות. מזג האוויר נהדר, רובנו בחופש, והתנאים אידיאליים לצאת לטיולים קצרים או ארוכים, לבחירתנו.

לחופשה משפחתית יש חשיבות גדולה. היא מייצרת מצב בו בני המשפחה נפגשים מחוץ לשגרה, באווירה נינוחה, ללא תביעות העבודה, הטלפונים המתמידים ודרישות היומיום הלוחצות. ככה אפשר לגלות אחד את השני בדרכים שלא הכרנו קודם. חופשה כזו מחזקת ומעצימה את הקשר המשפחתי, בונה חוויות וזיכרונות משותפים ומייצרת זמן איכות משפחתי אמיתי.

מצד שני, לא פשוט לנסוע עם ילדים צעירים. צריך לארוז חצי בית, כמות המזוודות עולה על כמות האנשים ואחר כך השעמום במהלך הנסיעות, הישיבה המשותפת באוטו קטן וצפוף, וההתחככות הפיזית זה בזה - כל אלו משפיעים על הילדים שמגיבים בצעקות, ריבים, מכות ותלונות "משעמם לי" תכופות.

קבלו את המדריך השלם לטיול המשפחתי שלכם שיעזור לכם לצלוח אותו בשלום:

1. חשוב להבין, שחופשה משפחתית עם ילדים צעירים היא לא חופשה שנחים בה, בסגנון בטן-גב. במקרים רבים זו עבודה, ויתכן שתזדקקו לחופשה בסופה. כל עוד תזכרו את זה לאורך הדרך, תוכלו לזרום עם החופשה המשפחתית ביתר קלות, בהבנה ואף ליהנות בה.

2. נסיעה לחוצה היא מתכון לצרות צרורות. אל תיסעו לחוצים. תכננו מספיק זמן עבור הנסיעה הזו , עשו עצירות תכופות עד כמה שניתן לחילוץ עצמות והתרעננות שלכם ושל הילדים. כולכם תזדקקו להן.

3. הקדישו מחשבה למה עדיף - צימר? מלון? קמפינג באוהל? לכל דבר יש את היתרונות שלו וגם את החסרונות. לישון עם ילדים צעירים באוהל יכולה להיות חוויה לא קלה בגלל יתושים וחרקים למיניהם וגם בשל האבק והרעש שמסביב. שהות במלון מצד שני עלולה להלחיץ אתכם ולגרום לכם להגביל ללא הפסקה את התנהגותו של הפעוט המאוד פעיל שלכם ולא אתם ולא הוא תרגישו בנוח. בכל מקרה, כדאי לבחור את מקום השהות שלכם מתוך העיניים של ילד בן שנתיים ולא מתוך העיניים המבוגרות שלכם.

4. אותו הדבר לגבי הפעילויות שתבחרו לעשות בחופשה. הן אמורות להיות מתאימות לילדים ולא לכם. חשבו מה מעניין את הילד הפרטי שלכם, מה מאתגר אותו, מסקרן אותו, מהנה אותו.

5. עם ילדים תמיד קורה הבלתי צפוי. פתאום הילד מקיא/נרטב/בורח לו, וכדאי להיות מוכנים לכל מצב. הכינו רשימה מסודרת של הדברים שעליכם לקחת. קחו אקסטרא בגדים, מגבונים שקיות ריקות וגם תרופות בסיסיות כגון אקמולי, מדחום, טיפות אוזניים. אל תשכחו לקחת את כרטיסי קופת החולים של כולכם.

6. הרכיבו יחד עם הילד מזוודה קטנה של אמצעי בידור ותעסוקה, שהילד יוכל להתעסק בהם גם בנסיעה וגם בשהות במקום הלינה שלכם. תנו לו לבחור מה לשים בה ותמיד כדאי להוסיף גם דפים, צבעים ופלסטלינה. השאירו את המזוודה הזו באוטו ורעננו אותה מדי פעם.

7. זכרו לקחת מספיק מוצצים ואת חפץ המעבר של הילד, אחרת דמכם בראשכם.

8. תכננו את הפעילות שלכם לכל יום בחופשה. תמיד אפשר יהיה לחרוג ממנה, אך כשהיא ישנה הדבר מקל מאד הן על ההורים והן על הילדים. אפשר להכין עם הילדים את תוכנית הטיול באמצעות ציורים והדבקות, כך שהם יוכלו להחזיק ולהתבונן בה ולדעת מה מחכה להם בכל שלב.

1. זה הזמן להתחיל להשתמש בערכות הנסיעה שהכנתם. צעצועים, ספרים, דפי ציור, פלסטלינה - פתחו את מזוודת התעסוקה שלהם.

2. בזמן הנסיעה אפשר לשחק משחקים שמתאימים לנסיעות. לדוגמא: למצוא חיה באות שאומרים, למצוא שיר שמתחיל באות שאומרים, כן, לא, שחור, לבן, לספור מכוניות בצבעים שונים. עם ילדים גדולים יותר אפשר לשחק ארץ עיר בע"פ, אפשר להתחיל סיפור ולתת להם להמשיך בתורות (מה שיוצר סיפורים מצחיקים מאד), אפשר לשחק משחקי איות (איש תלוי) ועוד, כיד הדמיון השורה עליכם.

3. אפשר לספר לילדים סיפורים בזמן הנסיעה. בחרו גיבור מילדותכם, ולהמציא עליו סיפורים לילדים. אני מכירה משפחה ובה בכל נסיעה ארוכה אב המשפחה מספר להם סיפור מעלילות פופאי ואוליב (זוכרים אותם?). הילדים לא מכירים את הדמויות אבל מרותקים לסיפורים עצמם.

4. שמעו ביחד שירים שאתם והם אוהבים ושירו בקולי קולות. זו הזדמנות לחשוף את הילדים לשירים שלכם, ומצד שני לשמוע איתם את השירים "שלהם".

5. ישנם דיסקים של סיפורים לילדים, ממיטב הקלאסיקות: מאיר שלו, דוד גרוסמן ועוד. אפשר להשמיע לילדים ואחר כך לדבר איתם על הסיפור: מה אהבו בו, מה הבינו ממנו ואולי גם להמציא לסיפור סוף אחר ממה שסופר בו.

6. קחו אתכם חטיפים/אוכל ושתייה לדרך ותנו להם מדי פעם. זה יכול להעסיק אותם לכמה דקות ולהרגיע קצת את הרוחות. זה לא חייב להיות מתוקים: גזרים, מלפפונים ותפוחים חתוכים יהוו חטיפים נהדרים.

7. הצטיידו מראש בכריות קטנות ושמיכות כדי להנעים את הנסיעה עד כמה שניתן, בעיקר אם הם יבחרו לנמנם קצת. אפשר לתת להם כיסויי עיניים כמו שמחלקים בטיסות, ולדמות איתם שהם עכשיו בטיסה והולכים לנמנם בה.

8. ניתן כמובן לתת לילדים את המסכים השונים: סלולרי, אייפד, אייפוד וכו'. אז הילדים מרותקים למסך ופרט למריבות על מה רואים עכשיו, הם יושבים ובוהים קדימה. מדי פעם עולה עווית של חיוך על שפתותיהם. אני לא אוהבת את זה. בעיניי, לנסיעות ארוכות משותפות יש ערך משפחתי חשוב. מה שנוצר בנסיעות כאלו הוא חיבור מיוחד, הווי, צחוקים משותפים ואפילו קיטורים שמיוחדים למשפחה שלכם וכל אלו לא ייווצרו אם הילדים ישבו כל הנסיעה מול המסך.

הורים רבים מנצלים את חופשת הפסח – על השהות המשותפת הארוכה עם הילד ועל מזג האוויר המתחמם שלה – כדי לגמול את הילד מחיתולים. אם הילד בשלבי גמילה, אין זה אומר שחייבים להישאר איתו אך ורק בבית ולא לצאת לשום מקום. ניתן בהחלט לנסוע ולטייל, עם הכנה מוקדמת שלו ושלכם.

1. הסבירו לילד לאן נוסעים, ומה אתם מצפים שיקרה: "אתה תלך לשירותים/סיר לפני הנסיעה, אנחנו נעשה הפסקה בנסיעה מדי שעה כדי לעשות קקי/פיפי, אם יש לך צורך לעשות קקי/פיפי עלייך להגיד לנו מיד, אנחנו סומכים עלייך שתצליח". אל תוותרו על השיחה אפילו אם הילד צעיר מאוד. הוא יבין את הטון ואת המסר הכללי ויחוש את האמון שאתם נותנים בו.

2. לפני היציאה מהבית חשוב להיערך בהתאם. יש לקחת תחתונים ובגדים רבים להחלפה, שקית לאפסן בה את מה שיתלכלך, מגבונים לחים וכל דבר אחר שהכרחי לעניין זה.

3. לפני היציאה לדרך יש ללכת לשירותים/סיר. כדאי שכל בני הבית יעשו כך, כולל האחים הגדולים שגמולים כבר מזמן וכן, גם ההורים. אין כמו "התפנות חברתית" כדי לעודד את הילד הצעיר לשבת בשירותים.

4. לאלו שעוברים את תהליך הגמילה בעזרת סיר, חשוב מאוד לזכור לקחת את הסיר איתכם לכל מקום ובכל זמן. ניתן לקחת אותו בתוך שקית ניילון אטומה ולפני השימוש אפשר לרפד אותו בשקית. כך אחרי שהילד יעשה את צרכיו תשלפו את השקית ותזרקו את התוצרת לסל וחסל. אם הילד רגיל לעשות את צרכיו בשירותים, כדאי שתיקחו עמכם את הישבנון או מקטין האסלה שהוא רגיל אליו.

5. כדאי לעטוף את כיסא הבטיחות של הילד בניילון נצמד או אפילו בשקית זבל גדולה, ומעליה לשים חיתול בד או שמיכה עבה. כך, אם בורח לילד, זה נספג בחיתול/מגבת ולא גולש.

6. עשו עצירה מדי שעה במקום מורשה להפסקת פיפי/קקי.

7. אל תשימו לילד חיתול/ תחתוני חיתול בנסיעות. הידיעה, שאתם סומכים על הילד ועל עצמכם, מאד חשובה, וגם ההבנה וההכרה שאתם בתהליך גמילה ולא נסוגים ממנו. השימוש בתחתוני חיתול מטשטש את המסר החד משמעי שאמור להיות מועבר לכל אורך תהליך הגמילה של "סוף עידן החיתולים" ומונע מהילד את תחושת האי נוחות הנלווית לעשיית צרכיו בתחתונים, ומתוך כך גם את ההבנה שעדיף לעשות בשירותים. אם בכל זאת אתם בוחרים להשתמש בהם בנסיעות ארוכות (כגון בטיסה), חשוב לזכור, שלמרות הלבשתו של הילד בתחתוני-החיתול, עליכם להתנהל כאילו הוא לבוש בתחתונים רגילים. כלומר יש להישאר מודעים לסימנים המקדימים שלו לקראת יציאת הצרכים וללכת איתו לשירותים ואף לגשת איתו מיוזמתכם כמה פעמים לשירותים כדי שיעשה את צרכיו.

8. במידה שאתם טסים - לאחר שהילד עשה את צרכיו בשירותים של המטוס, הוציאו אותו לגמרי מתא השירותים, דאגו שיחזור למקומו במטוס ורק אז הורידו את המים בשירותים. רעש היניקה החזק באסלות המטוסים יכול להפחיד מאד את הילד עד כדי סירוב שלו להיכנס לשירותים עד סוף הטיסה ואולי גם אחריה.

9. במידה שאתם מבלים עם הילד בבריכה, אם הוא ממש בתחילת תהליך הגמילה, כדאי לשים לו בגד ים-חיתול מפני שהמשמעות של עשיית קקי בבריכה היא הוצאת כל האנשים ממנה, וניקיונה היסודי, דבר שעלול להיות לא נעים בלשון המעטה. אולם אם הילד גמול כבר מעל לשבועיים, שימו לו בגד ים רגיל. הסבירו לו מה קורה כשהוא מרגיש את הקקי/פיפי מנסים לצאת ושאין זה מקובל עליכם לעשות בבריכה. לכו לשירותים לפני הכניסה למים וכדאי לצאת מהמים כרבע שעה אחרי הכניסה הראשונה וללכת לשירותים. זאת מפני שמים מעוררים אצל חלק מהילדים דחף חזק לעשיית צרכיהם. כאשר הילד מודיע לכם שיש לו פיפי, לכו איתו לשירותים כמה פעמים שנדרש ואל תגידו לו: "לא נורא, תעשה במים".

קרן יטיב, יועצת משפחתית בכירה ממרכז הפיל הצבעוני - המרכז לטיפול במשפחה