צפו בשיטה החדשה שעשויה לסייע באבחון אוטיזם
זינוק של 80% בשיעור הילדים האוטיסטים בארה"ב נרשם בתוך שנה בלבד, כך לפי דו"ח חדש שפירסמו במשותף המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) והמרכז לסטטיסטיקת בריאות בארה"ב ((NCHS.
בשנים 2011-2013 הסטטיסטיקה בארה"ב עוד דיברה על ילד אחד עם אוטיזם על כל 80 ילדים, בני 3-17 (1.25%) - נתון דומה לשיעור האוטיזם המיוחס לישראל. אולם, ב-2014 השיעור קפץ ל-2.24% - ילד אחד עם אוטיזם על כל 45 ילדים. זינוק זה מיוחס לשינוי שנערך בשאלוני המחקר, שעל בסיסם נקבע שיעור הילדים עם אוטיזם בארה"ב.
מתודולוגיית המחקר כללה סקר וראיונות עם הורים, בבתיהן של משפחות שנבחרו רנדומאלית מתוך מדגם מייצג. בכל משפחה נבחרו ילד ומבוגר, שהוא לרוב ההורה. ההורה השיב בפרוטרוט על שאלות בריאותיות הנוגעות לבריאותו ולהתפתחותו של הילד.
הכותב הראשי של הדו"ח, האפידמיולוג בנג'מין זבלוצקי, הסביר ל"וול סטריט ג'ורנל" כי במסגרת שאלון חדש שחולק להורים ב-2014, אוטיזם צוין ברשימת הנכויות של ילדים, לפני בעיות התפתחותיות אחרות. מסיבה זו, ניתן להעריך כי ב-2014 הורים רבים יותר ייחסו אוטיזם לילדיהם, בעוד בשנים קודמות יותר הורים נטו לדווח על בעיה התפתחותית שאינה אוטיזם (אם במקום או בנוסף לאוטיזם). בגלל שינוי זה, ב-2014 השכיחות של נכויות התפתחותיות שאינן אוטיזם ירדה מ-4.84% ל-3.57%.
"קטסטרופה בכל מידה"
ג'יל אסקר, נשיאת האגודה לאוטיזם בסן פרנסיסקו אמרה בתגובה לנתונים: "לא מדאיגים אותנו השינויים השנתיים, אלא המגמה לאורך כמה עשורים. העובדה שאחד מכל 45 ילדים מאובחן כיום עם אוטיזם הפרעה נוירולוגית חמורה מאוד היא קטסטרופה בכל מידה".
האפידמיולוג ומנהל המחקר לבריאות הציבור בארגון Autism Speaks, מייקל רוזנאוף, ציין בהודעה לעיתונות כי הנתונים החדשים "הם ככל הנראה ייצוג מדויק יותר של שכיחות האוטיזם בארה"ב, בהשוואה למספר הקודם". ד"ר חגית נגר-שמעוני, מנהלת מרכז מראות לאבחון וטיפול באוטיזם במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב), אומרת מנגד, כי השיעור עליו מעיד המחקר החדש "נראה גבוה מאוד. יש לבדוק לעומק כיצד נערך המחקר, ואת המתודולוגיה החדשה שבה עשו שימוש ב-2014".
לדבריה, גם בישראל אבחון אוטיזם כולל בין השאר תשאול הורים בנוגע לקשייו של הילד בתחום ההבנה החברתית והרגשית ובנוגע להיסטוריה ההתפתחותית שלו. בנוסף לכך, הילדים שלגביהם יש חשד לאוטיזם עוברים גם אבחון קליני. בסופו של דבר, ההערכות של אלו"ט לקביעת שיעור הילדים עם אוטיזם בישראל אינן מבוססות על תשאולי הורים.
"חידה שטובי החוקרים בעולם עסוקים בה"
מזה שנים מומחים דנים בשאלה אם הגידול המתמיד בשיעור האוטיזם באוכלוסיה נובע מכך שהוא מאובחן יותר מבעבר, או מכך שילדים חשופים יותר לגירויים סביבתיים המעודדים את ההפרעה. בישראל, לדוגמה, מספר הילדים המאובחנים עם אוטיזם גדל על פי הערכות של אלו"ט (האגודה הלאומית לילדים אוטיסטים) פי 50 בשלושת העשורים האחרונים. ב-2000-2012 גדל מספר המאובחנים עם אוטיזם מ-1 ל-500 (0.2%) ל-1 ל-100 (1%).
על-פי ד"ר נגר-שמעוני, הנטייה כיום היא לייחס את הגידול בשיעור האוטיזם באוכלוסיה לשני הגורמים הללו. "אם בעבר נטו לייחס תופעות מסוימות המיוחסות לאוטיזם להפרעות אחרות, הרי שכיום המודעות בקרב הורים ואנשי מקצוע לאוטיזם גבוהה יותר וגם כלי האבחון מחודדים יותר. בנוסף, יש עלייה אמיתית במספר הילדים עם אוטיזם", אומרת נגר-שמעוני. "מדוע זה קורה? אנחנו לא יודעים. זו חידה שטובי החוקרים בעולם עסוקים בה".
פרופיל האוטיזם: בנים להורים לבנים, משכילים ועירוניים
על-פי הדו"ח, לילדים עם אוטיזם סיכויים גדולים יותר ללקות בהפרעות נוספות, כשהנפוצה ביותר ביניהן היא קשיי למידה (62.6%), ואחריה הפרעת קשב וריכוז (42.8%). 14% מהילדים זקוקים לעזרה בתחום הטיפול האישי (personal care), ל-9.1% מהם יש בעיות שמיעה ול-7.3% מהם בעיות ראייה. כ-60% מהילדים לומדים במסגרות חינוך מיוחד מסוג כלשהו.
רוב הילדים המאובחנים עם אוטיזם בארה"ב הם זכרים (75%; ירידה לעומת שנים קודמות, אז דובר על 82% זכרים). כמו כן, רוב הילדים עם אוטיזם בארה"ב הם לבנים לא-היספאניים, המתגוררים בערים גדולות בארה"ב עם שני הוריהם. בנוסף, לפחות לאחד מההורים השכלה על-תיכונית.