פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לראשונה: חוקרים פרצו את שכבת ההגנה של המוח והחדירו לתוכו תרופה

      מחסום הדם-מוח הוא מנגנון הגנה שתפקידו למנוע מזיהומים בדם להגיע למוח. אך הוא גם הסיבה שטיפול תרופתי לעתים לא מצליח לרפא חולים עם מחלות מוח או גידולים. הליך פורץ דרך שעושה שימוש בגלי אולטרסאונד עשוי לשנות זאת בקרוב

      תצלום MRI של מוח אנושי (AP)
      החוקרים השתמשו בגלי אולטרסאונד כדי לעבור את שכבת המגן (צילום: AP)

      לראשונה אי פעם הצליחו רופאים לפרוץ את השכבה המגנה על המוח, ומכונה "מחסום דם-מוח" (BBB), וכך להחדיר תרופה כימותרפית למוחה של חולת סרטן – כך דווח השבוע. מדובר בשיטה פורצת דרך להחדרת תרופות לגידולי מוח, שפותחה בידי מדענים קנדים ממרכז הבריאות סאני-ברוק שבטורונטו.

      מחסום הדם-מוח מונע מזיהומים מלחדור אל המוח ממערכת הדם – ובכך חשיבותו. עם זאת, הוא גם מונע מתרופות מלהגיע אל המוח, ובכך מהווה חסם בפני רופאים, המעוניינים לטפל באנשים הסובלים ממחלות מוח, לרבות סרטן. הבעיה חמורה במיוחד כאשר מדובר בגידולי מוח המתפשטים באופן מהיר. במקרים אלה, ניתן להסיר בדרך כלל רק את חלקו של הגידול, ובשאריות לטפל באמצעות כימותרפיה.

      אלא שכעת הצליחו מדענים קנדים להתגבר על המחסום ההרמטי, באמצעות שיטה חדשנית שפותחה על ידי חברת אינסייטק ישראלית. שיטה זו מבוססת על שימוש בגלי אולטרסאונד. מתברר, כי כאשר גלים אלה באים באינטראקציה עם בועות אוויר, הבועות מתכווצות ומתרחבות, מה שגורם למרווחים שבין התאים לגדול.

      משאבת אינפוזה (ShutterStock)
      לאחר הסרת גידולי מוח בניתוח, התקשו הרופאים לטפל בשאריות הגידול באמצעות תרופות (אילוסטרציה: ShutterStock)

      המדענים התחילו בכך שיצרו בועות אוויר קטנות בדמם של המטופלים, וראו כי הן עוברות ללא כל בעיה דרך מחזור הדם. בשלב השני הם הפעילו גלי אולטרסאונד, שהתמקדו בכלי הדם שבמוח. בזכות האינטראקציה שבין הגלים לבועות, נבקעו פתחים קטנים במחסום הדם-מוח – מה שאיפשר את מעבר
      התרופות הכימותרפיות למוחם של המטופלים.

      בשורה גם לחולי אלצהיימר ואפילפסיה?

      המטופלת הראשונה שעברה את הפרוצדורה היא בוני הול בת ה-56, שסובלת מסרטן המוח מזה שמונה שנים. באחרונה נודע להול כי הגידול שבמוחה מוסיף לגדול ולכן היא תידרש לעבור טיפול אגרסיבי וממוקד מטרה. לאור נסיבות אלה, הול היא מועמדת טובה עבור הניסוי. סקירות מוח שעברה לאחריו הראו כי הכימותרפיה אכן הצליחה להגיע לגידול, אך כדי לוודא זאת חלקים ממנו הוצאו בניתוח. כעת, יושוו ריכוזי הכימותרפיה בחלקי הגידול שהוסרו, לאלה המצויים באזורים אחרים בגוף. "מאחר שעוד לא קיבלנו את תוצאות הבדיקה הזו, הרי שהתוצאות שבידנו הן ראשוניות בלבד", הדגיש הנויורו-כירורג ומוביל המחקר, ד"ר טוד מיינפרייז.

      "אני רוצה להיות שוב אם נורמלית, סבתא, אישה רגילה. זה כל מה שאני רוצה", אמרה הול ל-BBC. הול, כמו עוד 6-10 מטופלים שישתתפו בניסוי, צפויה לעבור גם ניתוח להסרת הגידול.

      המדענים מדגישים כי אף שהפרוצדורה תידרש לעבור עוד סדרת ניסויים קליניים מקיפים, היא עשויה להציע בשורה גם לחולי מחלות מוח נוספות, כמו אלצהיימר, אפילפסיה ומחלות פסיכיאטריות.

      מוח אנושי (ShutterStock)
      "כאשר פותחים את מחסון הדם-מוח, ולו באופן זמני – ישנם סיכונים" (אילוסטרציה: ShutterStock)

      "מחסום הדם-מוח היה מכשול עיקש עבור רופאים שביקשו לטפל במחלות מוח, לרבות גידולים", הוסיף ד"ר מיינפרייז. "אנו שואבים עידוד מכך שהצלחנו לפרוץ את המחסום באופן זמני, בכדי להחדיר תרופות כימותרפיות ישירות לגידול".

      מומחית האולטרסאונד פרופ' גייל טר-האר, מהמכון לחקר הסרטן בלונדון הוסיפה בשיחה עם BBC: "זהו שלב ניסויי מרגש. מזה עשור חוקרים מנסים לפרוץ את מחסום הדם-מוח, וניסיונות אלה הגיעו סוף סוף אל השלב הקליני".

      ד"ר איגל סוליטו מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קווין מארי, לונדון, מצביעה על סיכונים אפשריים שהפרוצדורה החדשה טומנת בחובה. לדבריה, "מחסום הדם-מוח הוא מחסום למערכת סגורה, המגנה על המוח. כאשר פותחים אותה – ולו באופן זמני – ישנם סיכונים".