המעבדה: 5 דרכים (לא שגרתיות) לחיזוק המערכת החיסונית

הסתיו והחורף העומדים בפתח מביאים עמם שלל וירוסים וחיידקים עונתיים. מה ניתן לעשות בכדי להתגונן מפניהם, חוץ מאשר להתחסן כנגד שפעת? מתברר שהמדע מציע כמה וכמה פתרונות לחיזוק המערכת החיסונית בגוף – וחלקם מפתיעים למדי (ואפילו מהנים). "המעבדה" מציג: הכינו את גופכם לחורף, המדריך המלא.

אנשים לא נוטים לחשוב על שפעת כשהם עושים סקס, אך מתברר שקיים קשר די ברור בין סקס לבין מערכת החיסון. מחקר אמריקאי שנעשה לפני עשור מצא שאנשים שעשו סקס פעם עד פעמיים בשבוע נהנו ממערכת חיסון משופרת.

הניסוי עבד כך: 112 תלמידי קולג' אמריקאים דיווחו על תדירות המפגשים המיניים שלהם וחלקו לארבע קבוצות – ללא סקס, בתכיפות לא גבוהה (פחות מפעם בשבוע), תכיפות גבוהה (פעם-פעמיים בשבוע) ותכיפות גבוהה מאוד (שלוש פעמים בשבוע ויותר). במקביל, נבדקו גם רמות ה-IgA בדמם של הסטודנטים – נוגדן המגן על הגוף מפני מזהמים ומצוי בריריות הגוף כמו רוק והפרשות מערכת הנשימה.

התוצאה: לסטודנטים בקבוצת הסקס התכוף היו רמות גבוהות של הנוגדן בדם, בהשוואה לסטודנטים בשאר הקבוצות. הסיבה המשוערת לכך: כאשר עושים סקס משתחררים בגוף כימיקלים המעוררים בו תחושה טובה, ואלה מעודדים ייצור IgA. תודו שזו דרך לא רעה להילחם בשפעת.

בדומה לסקס, גם ספורט יכול להיטיב עם הגוף – אך חשוב להקפיד על מינון סביר. בניסוי שנעשה על עכברים התגלה, כי כאשר קבוצת עכברים הותשה לאחר פעילות גופנית מאומצת מדי, היא לקתה בווירוס השפעת בשיעורים גבוהים בהרבה, בהשוואה לעכברים שנחו. האפקט הזה נמצא גם אצל בני אדם: בדיקת כדורגלנים לפני משחק ולאחריו הראתה שלאחר המשחק, התגובה החיסונית שלהם צנחה דרמטית.

בניסוי אחר, קבוצה אחת של עכברים ביצעה פעילות גופנית מתונה ואילו קבוצה אחרת רק נחה. עוד לפני כן, העכברים נחשפו לווירוס שפעת קטלני. התוצאה? כמחצית מהעכברים בקבוצה הנחה מתו עקב ההדבקה בווירוס, ואילו בקבוצה המתעמלת נפטרו רק 12% מהעכברים. למה זה קורה? המדענים גילו כי אצל העכברים המתעמלים דוכאו במעט תאים לבנים מסוג אחד (TH1) והתרבו במעט תאים לבנים מסוג אחר (TH2) – תהליך שמאיץ את יכולתו של הגוף להתגונן מפני מזיקים. התהליך מתרחש במערכת החיסון (גם זו האנושית) בכל מקרה, אך מתברר כי התעמלות מתונה גורמת לו לעבוד טוב יותר.

בקיצור, אם אתם מתחילים לחוש סימפטומים של צינון או רוצים להתגונן מפניו – ספורט מתון הוא פתרון מצוין. אבל יותר מדי ממנו עלול לא רק שלא לתרום, אלא אפילו להזיק.

סטרס קצר-טווח (כזה שחשים למשל לפני מבחן), לא אמור לפגוע במערכת החיסון – ואם להסתמך על חוקרי אוניברסיטת סטנפורד, הוא אף עשוי לחזק אותה. אבל סטרס הנמשך לאורך זמן ידוע בהשלכותיו המזיקות על מערכת החיסון.

בניסוי שערך הפרופסור לפסיכולוגיה שלדון כהן מאוניברסיטת קרנגי מלון נחשפו 276 אנשים לווירוס הגורם לשפעת מצויה, ובמקביל הם מילאו שאלון האומד את רמת הסטרס שבה הם מצויים. כהן מצא כי קשר בין סטרס ממושך לבין חוסר יכולתם של תאים במערכת החיסון להגיב לסיגנאלים הורמואנליים (glucocorticoid receptor resistance :GCR). תפקידם של סיגנאלים אלה הוא לדכא דלקות. לחוקרים התברר כי אנשים שחוו סטרס ממושך סבלו מ-GCR וככל שסבלו ממנו יותר – כך היו בסיכון גדול יותר לפתח הצטננות. כהן הסביר: "יכולתה של מערכת החיסון לווסת דלקתיות מנבאת אילו אנשים יפתחו הצטננות, וחשוב מכך – היא היא מספקת הסבר לאופן שבו סטרס יכול לגרום למחלות מסוימות".

דוגמה מוחשית יותר שסיפק בית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד: 4 חודשים לאחר שפגע הוריקן אנדרו בפלורידה (1992), אנשים שהתגוררו בשכונות שנפגעו ממנו בצורה הקשה ביותר הראו פעילות נמוכה של מערכת החיסון. "תוצאות דומות", נכתב, "נראו בקרב עובדים של בית חולים, שחוו רעידת אדמ קשה בלוס אנג'לס".

מתברר כי סיבים מסיסים במים – הנמצאים למשל בשיבולת שועל, תפוחים ואגוזים – עשויים לחזק את מערכת החיסון ולמתן תגובות דלקתיות. "סיבים מסיסים משנים את אישיותם של תאי מערכת החיסון", הסביר הפרופסור גרגורי פרונד מאוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין. "הם הופכים מתאים המעודדים דלקתיות לתאים המרפאים דלקתיות, מה שמסייע לגוף להירפא מהר יותר מדלקות. הדבר נובע מכך שסיבים מסיסים מגדילים ייצור של חלבון אנטי-דלקתי בשם Interleukin-4.

כמה מחקרים הצביעו על כך שסבתא ידעה על מה היא מדברת כשאמרה לכם לאכול שום (חי!) כדי להתגונן מפני התקררות.

מחקר בריטי, למשל, עקב אחר 146 אנשים בריאים במשך ארבעה חודשים, וחילק את המשתתפים לשתי קבוצות: האחת קיבלה שום כתוסף יומי והשנייה לא קיבלה דבר. האנשים בקבוצת השום פיתחו 24 התקררויות בלבד, בהשוואה ל-65 התקררויות בקבוצה המקבילה.

הסבר אפשרי לכך הוא שמרכיב ביולוגי בשם אליסין המצוי בשום, חוסם אנזימים המעורבים בתהליך ההתפתחות של שפעת. או שאולי הבל הפה של אנשים שאכלו שום היה כה גרוע, עד שפשוט הרחיקו את כל הסובבים אותם? בית הספר לרפואה של הרווארד, בכל מקרה, מקפיד להסתייג: "לא נעשה עדיין מספיק מחקר בכדי לדעת אם סגולותיו של השום כנוגד דלקת אכן פועלות אצל בני אדם (כפי שהן פועלות אצל חולדות)".