פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אני רק שאלה: האם קור גורם בהכרח למחלות?

      אנחנו מניחים שיותר אנשים חולים בחורף בגלל מזג האוויר הקר ששורר, האם זו האמת או מיתוס שנדבק? ד"ר עידן גורן מסביר למה יצאה החוצה עם ראש רטוב היא לא מה שעושה אתכם חולים

      אני רק שאלה: האם קור גורם בהכרח למחלות?
      צילום: אסף מלכה, דוד קורן; עריכה: גדי וינסטוק
      תינוק מצונן (ShutterStock)
      לא קשור לשיער רטוב (צילום: shutterstock)

      וכך נראה החורף השנה בישראל

      שאלה: האם קיים קשר בין מזגנים מקפיאים, מזג אוויר קר והתרבות של מחלות?

      התקררות היא תופעה רפואית שכיחה שכוללת גודש באף, התעטשות, נזלת, כאבי שרירים ולעיתים גם כאבי גרון, חום ושיעול. בדרך כלל היא עוברת מעצמה בתוך כמה ימים. בין אם אנו שוהים במקום מקורר על ידי מזגנים בקיץ, יוצאים בסביבה קרה בחורף, או מוציאים את הילד החוצה עם ראש רטוב - האם עצם השהות בקור עלולה לגרום לנו להיות חולים?

      אין עוררין על כך שהחורף הוא העונה שמזוהה יותר מכל עם הצטננות. אמהות וסבתות בכל רחבי העולם מזהירות בכל יום מיליוני ילדים שלא יצאו החוצה במזג אוויר קריר בלי מעיל או עם ראש רטוב. קיימת תפיסה נפוצה שכאשר מזג האוויר מתקרר, אנחנו נוטים לחלות יותר. זו הסיבה שאנחנו מעדיפים להתעטף בבגדים חמים כדי להגן על עצמנו מפני מזג אוויר קר, כי אנחנו לא רוצים ל"חטוף הצטננות". אך האם מדובר באמת או במיתוס שמושרש עמוק כל כך עד שקשה מאוד להיגמל ממנו?

      התשובה הקצרה היא שמזג האוויר, חורפי ככל שיהיה, אינו גורם להצטננות. העובדה המדעית הפשוטה היא שגם אנשים שחיים בצפון קנדה או באלסקה, באיסלנד או בצפון שוודיה אינם לוקים יותר בהצטננות מאשר אלה החיים בישראל או מדינות חמות אחרות. האמונה כי מזג האוויר הקר מוביל להצטננות כנראה התפתחה מבלבול, בדומה לאמונות על מוצאה של המלריה. "אוויר רע סביב ביצות" היה במשך אלפי שנים הגורם שנחשב כסיבה למחלת המלריה. מליונים האמינו בזה, בעוד שיתושים, מאז ומעולם, היו בפועל הגורם שהפיץ את המחלה. האם הסיפור של ההצטננות גם הוא נובע מפירוש לא נכון של הקשרים?

      ההיסטוריה של המיתוס

      מקורו של המיתוס שקור גורם להצטננות מגיע עוד מהעידן שבו בני האדם לא ידעו מה מחולל את המחלה. זו הדרך בה מיתוסים רבים נוצרו ותפקידם המקורי היה בעצם למלא את החלל. נוסף על כך, בתנאים של אי ודאות ניסו בני אדם להכתיב חוקים שיסייע להגן על המבוגרים והילדים מלחלות - מה שככל הנראה גרם לבלבול. אחת הסיבות לעומק המיתוס היא לא אחרת מאשר השם שבחרו למחלה. בעברית היא קרויה הצטננות ובאנגלית common cold, כך שכל עוד תיאור תנאי מזג האוויר הפך לחלק בלתי נפרד משמו של המצב הרפואי, כבר קשה מאוד היה להפריד בין הדברים.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      מחלה שנגרמת כמה וירוסים שונים (אילוסטרציה: shutterstock)

      ובכל זאת, אחד הגורמים העיקריים למיתוס הוא השנים הרבות בהן לא היה למחלה הסבר מניח את הדעת. הנגיפים שיכולים לגרום להצטננות החלו להיות מזוהים רק משנות בשנות ה-50של המאה ה-20, זאת למרות שהמחלה היתה ידועה לאנושות מאז ימי קדם. התיאור הרפואי המדוייק והמפורט של הצטננות הופיע כבר בפפירוס המצרי הידוע Ebers, שהיווה את הטקסט הרפואי הקדום ביותר שנמצא ונכתב לפני המאה ה-16 לפני הספירה.

      ממה באמת נגרמת המחלה?

      מדובר ללא ספק במחלה נגיפית, כלומר, כזאת שנגרמת על ידי וירוסים. מדוע וירוסים ולא וירוס? מכיוון שההצטננות אינה נגרמת רק מסוג אחד של וירוס. הנגיף השכיח ביותר שנקשר למחלה הוא הרינו-וירוס (rhinovirus). נוסף אליו היא יכולה להיגרם גם מנגיפים כמו קורונה-וירוס (coronavirus), נגיף השפעת, אדנו-וירוס (adenovirus), RSV ועוד. בסך הכל למעלה מ-200 סוגים ותתי סוגים של נגיפים נקשרו להופעת התסמינים.

      אם לא מזג האוויר הקר אז מה כן גורם להופעת התסמינים יותר בחודשי החורף?

      למעשה קיימות דווקא פעילויות ומאפיינים אחרים שקשורים לעונות קרות ושיכולים להסביר מדוע אנשים עלולים לסבול מהצטננות דווקא בחודשי החורף.

      הראשונה, היא שכשמזג האוויר הופך קר יותר אנשים מעדיפים להישאר בתוך הבית. בבית האוויר פחות מתחלף, בייחוד עם חלונות סגורים בימים קרים, ולא צריך יותר מאשר בן משפחה או אורח שסובל מוירוס כלשהו, כדי להדביק את כולם. הילדים, שהם אחד המקורות הידועים להעברה של מחלות, משחקים יותר בתוך הגנים ובתוך בתי הספר ופחות בחוץ, וכך גם הם מדביקים יותר אחד את השני ויכולים להעביר את הזיהומים בבית למבוגרים.

      הסיבה השנייה היא נסיבתית. חלק גדול מהנגיפים שאחראיים על הצטננות הם עונתיים וחלקם שכיח יותר בחודשים קרים, שהם התנאים המועדפים לפעילותם. הסיבה השלישית היא שתנאים יבשים וקרים גורמים ליובש של ריריות דרכי הנשימה, הגרון והסינוסים. מצב זה מועדף על העברת המחלה והוא מסייע לנגיפים לפלוש ולפרוח, ולנו לחלות.

      .

      אדם מכסה את פניו בגלל הקור העז בעיר יאקוטסק בסיביר, דצמבר 2012 (רויטרס)
      מכניס את הגוף לסטרס. מזג אוויר קיצוני (צילום: רויטרס)

      הקשר המדעי שבין קור לבין המערכת החיסונית זכה לתשובות שונות ולעיתים סותרות במחקרים שונים. ממחקר שביצע מכון המחקר לרפואה סביבתית של צבא ארה"ב למשל, נראה דווקא כי מזג אוויר יכול לעורר את המערכת החיסונית. החוקרים בחנו את התגובות החיסוניות לחשיפה לקור ומצאו כי חשיפה חדה לטמפרוטורות קרות, כפי שקורה בעת צעידה בקור ללא מעיל, מובילה דווקא להפעלה של המערכת החיסונית. הסבר זה נובע מהתגובה הטבעית של הגוף לסטרס, אשר גורמת להפרשה של הורמוני לחץ כמו נוראדרנלין וגורמת לתאים של מערכת החיסון להתרכז במחזור הדם.

      נשימה של אוויר קר ויבש

      מאידך, ניסויים אחרים מצאו דווקא הסברים מדעיים לשאלה כיצד הקור יכול להגביר תחלואה. אחד ההסברים הוא שמזג אוויר קר יכול להוביל להתכווצות של כלי דם הקרובים לאזורים החיצוניים בגוף כמו אלה שבדרכי הנשימה. בדומה למצב שכבר תיארנו שבו אוויר יבש וקר מוביל לעלייה ברגישות הריריות, כך גם עלול לקרות מאוויר קר. יתרה מזאת, הופעה של נזלת, גם אם אינה משמעותית, היא תופעה שמעודדת נשימה דרך הפה שהיא למעשה מעקף של המחסומים וההגנות הטבעיות שיש לגוף כנגד נגיפים נוספים.

      אם כך אין מדובר בהליכה עם גב חשוף או עם ראש רטוב בקור, כי אם דווקא בעקיפת היכולת של האף לסנן אוויר בשאיפה, שמאפשרת שאיפה של נגיפים, שעלולים לגרום להצטננות או לזיהומים בדרכי הנשימה התחתונות, כמו למשל דלקת ריאות.