מה קורה אם מפסיקים עם האנטיביוטיקה באמצע?

אנטיביוטיקה היא קבוצה של תרופות שמשמשת כטיפול במחלות זיהומיות שנגרמות על ידי חיידקים. מחלות זיהומיות קלות כמו דלקת גרון או דלקת אוזניים יכולות להגיב לטיפול האנטיביוטי באופן מהיר יחסית. התגובה המהירה היא אומנם משמחת, אך היא גם אחת הסיבות העיקריות שרבים מהאנשים מחליטים בשלב מסוים פשוט לחדול מקחת את התרופה.

יש מספר סיבות לכך שהשלמת טיפול אנטיביוטי מלא היא חשובה, אבל שתיים מהן הן החשובות ביותר.

הסיבה הראשונה היא כמובן סכנה של חזרת הזיהום. משך הזמן שנקבע לכל סוג של זיהום מבוסס על ניסיון של שנים ומחקר רפואי. נטילת אנטיביוטיקה למשך פרק הזמן המלא שהומלץ על ידי הרופא היא הדרך הטובה ביותר להבטיח שהחיידקים המזיקים שגורמים לזיהום הושמדו לחלוטין. הפסקת טיפול אנטיביוטי לפני סיומו, דומה לנטילה של הטיפול במינון נמוך מדי, ומגדילה משמעותית את הסיכון להימשכות הזיהום או לחזרתו.

מחקרים מדעיים מרובים התנהלו ומתנהלים כיום כדי לקבוע את פרק הזמן המינימלי הדרוש לטיפול אנטיביוטי מלא בזיהומים שונים. זיהום מקומיים, למשל, דורשים טיפול קצר יותר בהשוואה לזיהום שחדר לתוך מחזור הדם. זיהום קל בגרון דורש נטילת אנטיביוטיקה לפרק זמן קצר יותר מזיהום מפושט ומסכן חיים. בנוסף, רופאים משתמשים במידע רפואי שנאסף על החולה במשך השנים כדי לקבוע את המינון ואת משך הטיפול. לדוגמה, במקרה של דלקת בדרכי שתן ללא סיבוכים באישה בריאה ניתן לעיתים להסתפק בשלושה ימי טיפול אנטיביוטי.

הסיבה השניה, נובעת מבעיה כלל עולמית שמדאיגה היום רופאים וחוקרים בכל העולם - חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. קיצור משך הטיפול עלול לפגוע באוכלוסית החיידקים הפחות מסוכנים וכך לתת עדיפות לחיידקים הרגישים פחות לאנטיביוטיקה כדי לשרוד. חיידקים עמידים אלה עלולים בהמשך לא להגיב עוד לטיפולים האנטיביוטים הנפוצים.

חיידקים עמידים אינם מסכנים רק את האדם עצמו, משום שהם עלולים גם לעבור ולהדביק אנשים נוספים בסביבתו ולסכן גם אותם. על פי נתוני המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), זיהומים חיידקיים רבים ברחבי העולם הופכים עמידים לאנטיביוטיקה. הפסקת טיפול מוקדמת היא אחד הגורמים האחראים לכך. טיפול חלקי הוא אחד הגורמים המאפשרים לחיידקים שעברו שינויים ב-DNA לא להיות רגישים לאנטיביוטיקה ולהתרבות.

אף שעיקר האחריות על אבחון הזיהום והתאמת סוג האנטיביוטיקה והמינון שלה מוטלת על הרופא, האחריות לנטילה מלאה של הטיפול לפי המינון המומלץ מוטלת רובה ככולה על המטופל. נטילה של אנטיביוטיקה ללא מרשם רפואי, שימוש בשאריות של אנטיביוטיקה מטיפול קודם או של אדם אחר – כל אלה מסוכנים ואסורים. מי שנוטל טיפול כזה לא רק שלוקח על עצמו סיכון מיותר לטיפול שאינו מתאים או אפילו לעיתים מסוכן לעצמו, אלא אף מחמיר את התפשטותה של תופעת החיידקים העמידים.