עוד מעט יסתיים החופש הגדול. חלק מהילדים שלנו יחזרו לגן שהיו בו לפני שנה, ואילו אחרים יתחילו גן חדש. לא משנה אם אתם הורים דאגנים או פחות, אצל כולם בשלב הזה מתחילים להסתובב פרפרים בבטן. העובדה שאנחנו מעבירים את הטיפול בילד לידיים זרות (או זרות יחסית), לעתים תוך תחושה של חוסר ודאות באיכות הטיפול או עד כמה הוא מתאים לעקרונות החינוך שלנו, הופכת את הפרידה ליותר קשה עבור ההורים, לעיתים מאשר הילדים.
למרות החששות שלכם כהורים, אסור לשכוח שהילדים מתמודדים עם הכניסה שלהם למסגרת חינוכית עם שני תהליכים במקביל - פרידה מהבית ומההורים וקליטה והסתגלות במקום החדש. גם ילדים שכבר חוו את חוויות הגן יתמודדו בתחילתה של שנה חדשה עם קשיי קליטה מסוימים, הנובעים מהצורך בהיכרות עם ילדים חדשים, צוות חדש, חלל כיתה שונה ואולי גם כללים אחרים. חשוב לזכור שלכל ילד התנהגות שונה במהלך התנסות חדשה הנובעת מתכונותיו האישיות וממזגו. ישנם ילדים, שתגובתם הראשונית כלפי הסיטואציה החדשה בגן תטה לכיוון של התנסות והתקרבות לעומת אחרים שאצלם תהיה התכנסות והתרחקות.
במקביל לחששות חשוב לזכור שגן הילדים הוא מקום מצוין עבור הזאטוטים שלכם לרכוש מיומנויות כמו משמעת, משחק, שינה, ציור, מוזיקה, מושגי יסוד, פעילויות מוטוריות ועוד. בנוסף, גן הילדים מאפשר אינטראקציה חברתית שדורשת שיתוף, הדדיות, התחשבות, דחיית סיפוקים ועוד. השהייה בגן מלמדת את הילדים לשהות הרחק מהוריהם למשך זמן מסוים ומאפשרת להם להתרגל לכך שמבוגרים אחרים, שאינם הוריהם, יכולים לדאוג לצורכיהם. מסגרת הגן מאפשרת לילד לחוות סדר יום קבוע ומאורגן שמותאם לצורכיהם, כך שהם יכולים לצפות את מה שיקרה וללמוד תכנון וסדר.
איך להכין את הילד לקראת הכניסה לגן?
1. הכירו לילד את הדרך לגן: לכו איתו בדרך הזו כמה פעמים ומצאו "עוגני דרך", שנמצאים באופן קבוע בדרככם. הילד ילמד לזהות אותם ויחוש בטוח יותר ובעל שליטה במצב.
2. דברו על השינוי בנימה חיובית ומתלהבת: המוכנות לקראת השינוי כוללת הכנה הדרגתית. עליכם לדבר עם הילד על השינוי וליצור אצלו תחושות חיוביות. "בגן של סימה יש הרבה משחקים ותוכל
" "כשתגיע לגן אז
". מטרת השיחה היא להרגיל את מחשבתו של הילד למקום החדש, לחברים החדשים, למשחקים וליצור ציפייה לקראת המעבר.
3. הסתגלות לשעות שינה סדירות: רצוי להכין את הילד בהדרגה לחזרה לשגרה בסדר היום ובסדרי השינה והקימה. כשבוע לפני תחילת הגן חשוב להקפיד יותר על שעת השינה ולהקדים אותה במעט כל פעם.
4. הבאת מוצץ ו/או חפץ מעבר לגן: אם הילד משתמש במוצץ, יש להביא אותו לגן. רצוי להביא שניים כדי שהילד לא יישאר בלי מוצץ במידה ואחד הלך לאיבוד או נקרע. לגבי חפץ מעבר - לילד בגיל הרך קשה להבין את מושג הפרידה ולא ברור לו לאן נעלמה המטפלת או הגננת שהוא הכיר עד היום. לכן אם הילד משתמש בחפץ מעבר, זיכרו להביא אותו לגן.
מצד שני, אם לילד אין חפץ מעבר, לא הייתי ממליצה להביא לו משהו מהבית. ילדים שמביאים דברים מהבית רבים עם ילדים אחרים שמנסים לקחת להם, או שהם נשארים דבוקים אליהם ולא משתמשים בפעילויות שוטפות של הגן. ילד שמחזיק חפץ ביד יכול לעבוד רק עם יד אחת וזה חבל. אנחנו רוצים שינצל את מסגרת הגן ואת הפעילויות שבו עד כמה שניתן.
5. הלבישו את הילד בבגדים נוחים המאפשרים תנועה קלה ושניתן להסירם בקלות: את כל השמלות היפות והארוכות, ואת כל הג'ינסים הצמודים עם הכפתורים כדאי להשאיר בבית. הילד "בא לעבודה", וחשוב שיהיה לו נוח. אם בתכם מתעקשת על שמלה, יש להלביש לה מכנסיים קצרים מתחת כדי שהחול לא יכנס לה לתחתונים.
6. רצוי לשוחח עם הגננת באופן אישי כדי לספר קצת על ילדיכם: מה הוא אוהב, שמות חיבה שלו ועוד. חשוב מאד לספר לגננת ולצוות על מילים משמעותיות שהוא אומר, שייחודיות לו. לדוגמא, פעוטה שאומרת "איה" כשהיא רוצה את בקבוק החלב שלה.
7. הורים אל תראו את החשש שלכם: אומנם היום הראשון בגן לא קל גם עבור ההורים שרואים את הילד חושש ובוכה, וחוששים בעצמם ומתקשים להיפרד גם כן. נסו לא להראות לילד את החששות שלכם מהפרידה. הזכירו לעצמכם שבדקתם את הגן היטב לפני שהחלטתם לרשום את הילד אליו ושאתם אנשים שקולים ורציונליים שיודעים להחליט החלטות טובות. זכרו, שככל שההורה מתקשה להשתחרר, גם לילד קשה יותר. חשוב לשדר לילד שההורה סומך על הגננות וסומך על הילד שיסתדר בלעדיו. היזכרו בכל השינויים והמעברים שילדיכם עבר עד כה, גם בגילו הצעיר. מהבטן החוצה, משכיבה לזחילה ולהליכה, מיניקה למאכלים מוצקים, ועוד. את כל השינויים האלו הם עברו בהצלחה רבה. הם מותאמים לבצע מעברים כאלו והם יהיו בסדר.
8. שריינו לכם את הימים הראשונים בגן כימי קליטה: הודיעו בעבודה שתאחרו, וארגנו את הזמן בהתאם. בואו לגן עם הילד רגועים, כשזמנכם בידכם, ותנו לו הרגשה שאתם פה ושאתם לא לחוצים ללכת. ככה תנטרלו לחצים מיותרים מעצמכם ומהם. צריך לזכור שהימים הראשונים בגן הם ימי התאקלמות וזה לוקח לוקח זמן.
9. לא להעלם ותמיד לומר שלום: לפעמים נראה שזה קל יותר ומקל על הילד, פשוט לתת לו לשחק וללכת מבלי להפריע לו, אך זו טעות משמעותית. חשוב מאוד להגיד לילד שלום. חשוב שהילד יידע שרגשות הפחד, החששות, ההתרגשות והבכי הם לגיטימיים. "בריחה" ללא פרידה חוסכת מעט בכי לטווח הקרוב אך היא בעלת מחיר יקר לטווח הארוך, שכן הילד לא ייתן אמון בהוריו ויגביר את הבכי בניסיונות הפרידה הבאים וגם עלול לפתח חרדת נטישה.
כדי להקל על הפרידה יש לחבר את הילד לגננת, מטפלת או חבר אחר, כדי שלא להשאיר אותו לבד לאחר הפרידה. אל רגע העזיבה הצמידו טקס קטן וקצר: נשיקה חיבוק פרידה, וחזרו עליו מדי יום. הטקס עוזר לילד להפנים את רגע הפרידה כחוויה משותפת לו ולהורה.
10. שלום זה שלום: היו עם ילדכם בגן, אולם ברגע שהחלטתם להיפרד - היפרדו. הסבירו לו שאתם הולכים ושתחזרו תוך פרק זמן שתגדירו עבורו, גם אם הדבר כרוך בבכי. אם תחזרו שוב ושוב, ילדיכם יזהה את ההיסוס ואת חוסר האונים ולא יפסיק לבכות או להיתלות עליכם. היו ברורים לעצמכם ולו. חבקו אותו, אמרו שלום, הבטיחו שהזמן יעבור ואתם תחזרו לקחת אותו הביתה ואז לכו. רוב הילדים שוכחים את הפרידה לאחר כמה דקות ונכנסים לשגרת הגן. עליכם לקיים את הבטחתכם ולחזור במועד שציינתם - כך הילד ילמד שאתם חוזרים ואמונו בכם יתחזק.
11. תהיו שותפים: בשובכם לקחת את הילד, אפשרו לו להראות לכם מה עשה היום, היכן שיחק, אכל,ישן וכו'.
12. במהלך תהליך ההסתגלות לגן תכננו זמן רגוע ואינטימי (הורים-ילד) אחרי הגן: כדאי לדחות את עבודות הבית, קניות, ביקורים חברתיים וכדומה לזמן אחר ולבלות זמן משותף בבית המוכר, להירגע וליהנות יחד. הבטרייה הרגשית שלכם ושלו צריכה להיטען שוב, אחרי הפרידה הממושכת זה מזה.
13. הימנעו משינויים רבים: בכדי להקל על תהליך השתלבות הילד בגן מומלץ להימנע בתקופה זו מעשיית שינויים נוספים. יש לזכור כי המעבר לגן מצריך מהילד כוחות רבים להתמודדות.
14. חשוב להכיל, גם רגרסיות בהתנהגות: כדאי לזכור שילדים מגיבים באופן שונה לכניסה למסגרת חדשה. יש ילדים שיראו קשיי פרידה בשבוע הראשון בגן או אפילו לאחר מספר שבועות, "כשהאסימון נופל". יהיו ילדים שיראו רגרסיה ויחזרו להיצמד להורה, להתנהגות "תינוקית", יתכן ונראה ביעותי לילה ועוד. חשוב להכיל תגובות רגרסיביות אלה, ולזכור כי הן זמניות וצפויות לעבור כשהילד ישוב להרגיש בטחון ויציבות בחייו.
קרן יטיב היא יועצת משפחתית מומחית בגיל הרך, והבעלים של מרכז הפיל הצבעוני - המרכז לטיפול במשפחה