פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      קשה דרכנו: כל המחלות שעלולות להגיע אלינו עם הרכבת הקלה

      חפירות הרכבת הקלה החלו השבוע, ותושבי גוש דן מבועתים. גם אם רוב התרחישים הגרועים לא יצאו לפועל, יש כמה איומים בריאותיים שבכל זאת כדאי להזהר מהם. ולא, אנחנו לא מדברים רק על חולדות

      עבודות הרכבת הקלה בתל אביב 3 אוגוסט 2015 (ראובן קסטרו)
      לא נורא, עוד שש שנים זה נגמר (צילום: ראובן קסטרו)

      תושבי תל אביב התעוררו השבוע למציאות חדשה: בעיר החלו עבודות הבנייה של הרכבת הקלה. פקקים, רעשים, עצבים ואפילו חולדות מאיימים להפר את השלווה, היחסית כמובן, בעיר המרכזית. אבל האם רק השלווה תפגע, או שהבנייה של הרכבת הקלה עלולה להיות גם מסוכנת לבריאות?

      איום 1: פקקי ענק

      האיום הכי גדול שלא מפסיקים לפמפם לנו בכל מקום הוא שלקראת עבודות הרכבת הקלה, שצפויות להימשך שש שנים, יווצרו פקקי ענק, שיורגשו לא רק בתל אביב, אלא יגיעו עד מקומות כמו נתניה, כביש 4 וכביש 5. אז חוץ מעצבים, למה מה עוד גורמים הפקקים?

      סיבת המוות: אגזוזים
      עם ובלי בלי קשר לרכבת הקלה, מומחים הזהירו בעבר כי עומסי תנועה מזיקים לבריאות וכבר ב-2001 קבע מחקר שנערך באוניברסיטת פיטסבורג שבארצות הברית כי יותר בני אדם מתים בגלל זיהום האוויר שמפיץ אגזוז הרכב מאשר בתאונות דרכים.

      פרופסור דברה לי דיוויס, שעמדה בראש צוות המחקר, הסבירה כי זיהום האוויר הנגרם מפחם ושריפת דלק גורם למוות כתוצאה ממחלות כמו אסתמה, מחלות לב ומחלות ריאה שונות. במחקר בדקו דיוויס ועמיתיה את השפעות זיהום אוויר משריפת דלק על הבריאות ועל שיעורי מוות בארבע ערים: סאו פאולו בברזיל, מקסיקו סיטי במקסיקו, סנטיאגו בצ'ילה והעיר ניו יורק.

      המחקר קבע כי אימוץ טכנולוגיות קיימות המפחיתות את פליטת הגזים המזיקים, יכולה להציל את חייהם של כ-64 אלף בני אדם בערים אלו ב-20 השנים שיבואו אחריו. פעולה כזו גם תימנע כ-65 אלף מקרים של ברונכית כרונית. בפן הכלכלי, העלול לעניין יותר את קובעי המדיניות, פעולה נכונה יכולה לחסוך 37 מיליון ימי מחלה למשק.

      עומסי תנועה בכניסה לספארי ברמת גן, אפריל 2015 (דרור עינב)
      כבר עכשיו צפוף בגוש דן (צילום: דרור עינב)

      מרגישים את הרעש גם במותניים
      אם להאמין לחוקרים משוודיה, תושבי גוש דן הולכים לשלם על הבנייה גם במשקל שלהם. חוקרים משטוקהולם מצאו כי תושבים שחשופים באופן קבוע לרעש רכבות, מטוסים או תנועה בכביש, מרגישים את זה בקו המותניים. החוקרים מאמינים כי רעש התנועה עשוי להעלות את רמות הלחץ בגוף לנקודה שבה הוא מתחיל לאגור יותר שומן בגלל שהוא מרגיש במשבר, ומזון עשוי להיות מצרך נדיר עבורו. לפי הממצאים שלהם, אנשים שחשופים לרעש מוגבר עולים במשקל בהתאם.

      במחקר שכלל 5,000 משתתפים בין גילאי 43 ל-67, נתבקשו הנסיינים למלא שאלון מפורט המכסה את אורח החיים, מצב הבריאות הנוכחי, רמות של מצוקה נפשית, נדודי שינה ומתח בעבודה. בנוסף, הם נשאלו גם לגבי זיהום רעש סביבתי מתנועה בכביש, רכבות ומטוסים במקום מגוריהם. המחקר מצא כי חלה עלייה של 0.21 סנטימטר בקו המותניים על כל עליה של חמישה דציבלים ברמת הרעש.

      איום 2: זיהומים (וכן, גם חולדות)

      צי של חיידקים באוטובוסים
      לאלה מכם שתיכננו לעבור לתחבורה ציבורית עד יעבור זעם, מומלץ לחכות. חוקרים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת קורנל מיפו במחקר מחודש פברואר האחרון את ה-DNA שנמצא בכמה מתחנות הרכבת התחתית בניו יורק ומצאו מאות עדויות של חיידקים. רוב החיידקים אומנם אינם מזיקים, אך אחרים הם חיידקים מחוללי מחלות מהעבר, ואף כאלה שהמדע לא פגש מעולם.

      סטודנטים לרפואה ומתנדבים אספו תרביות של חיידקי שנלקחו מספסלים, מושבים, מעקי מדרגות, מוטות וקרוסלות כניסה במאות תחנות שונות שפזורות ברחבי העיר. חיידקים חיים שעמידים לאנטיביוטיקה התגלו ב-27 אחוזים מהדגימות שנאספו, אם כי בין כל החיידקים רק 12 אחוזים קשורים למחלות. חוקרים גילו גם שלוש דוגמאות הקשורות במגפת דבר ושני שברי DNA של אנתרקס.

      חולדה, חולדות (יח"צ , Pakhnyushcha)
      באמת מדובר באיום? (צילום: Pakhnyushcha)

      נשיכות חולדה?
      ומה באשר לחולדות? לפי הערכות, מאות אלפי חולדות הולכת לצאת מהאדמה ולנהור לכיוון בתי התושבים עם תחילת העבודות. למרות שמדובר בבעל חיים שעלול להיות מסוכן לבריאות, האם מדובר באיום ממשי? "צריך לזכור שמכת החולדות תתרחש אך ורק באזור תוואי החפירות של הרכבת ובשכונות הסמוכות", מנסה להרגיע אלי כהן, יושב ראש התאחדות המדבירים.

      למרות זאת, לדבריו צפויה עלייה ניכרת במספר החולדות שיחדרו לעסקי מזון כמו מסעדות, בתי קפה, מוסדות חנוך, דירות ובניינים. "חולדה מסתובבת בדרך כלל במערכות ביוב שהכל מזוהם בהן, בסביבות אשפה וזבל, והמקומות האלה אינם סטריליים בלשון המעטה. לא מעט חיידקים נמצאים שם והחולדה נושאת אותם ומעבירה אותם". לדבריו, נשיכת חולדה יכולה להביא למחלות זיהומיות כמו דלקת קרום המוח, צהבת ומחלות נוספות. גם השתן של החולדות וההפרשות שלהן יכולות לפגוע באדם שיבוא במגע עמן.

      כהן סבור שעל עיריית תל אביב היה לנקוט באמצעי מניעה כחצי שנה טרם התחלת עבודות הרכבת הקלה. "אבל מוטב מאוחר מאשר אף פעם. אני מציע שוועדי הבתים יקחו עניינים לידיים ויתחילו לעשות פעולות ניקיון בחצרות הבניינים. יש לשמור על חצרות נקיות, מערכות ביוב סגורות היטב ולא שבורות ולפעול לסגירת בורות ומחילות בחצר. חשוב לתקן ברזים דולפים ולהקפיד על אשפה במקומה בתוך פחים".

      תופעה נוספת שכהן טוען שעשויה להגביר את מכת החולדות היא מזון החתולים שמפוזר בחלקים בעיר. "האוכל הזה מושך חולדות. אני מברך על האכלת חתולים, אבל אחרי שפיזרנו, בואו נפנה. רבים מאכילים מתחת למבנים ובניינים וזה מוקד משיכה גדול לחולדות. לסיכום, בכל העולם נלחמים בחולדות וברור כבר שלא נצליח לנצח אותן. המקסימום שנוכל לשאוף אליו זה להמשיך לשמור על סטטוס קוו של חיים אלה לצד אלה – בשלום".

      איום 3: רעש

      פגיעה בשמיעה
      ומפגע אחרון ודי, כך לפחות אנחנו מקווים הוא הרעש. ולפי הציפיות זה הולך להיות רועש מאוד. "על פי החוק בישראל, רעש של מעל 85 דציבל מחייב אמצעי הגנה. פטיש אוויר, למשל, שהוא כלי לחציבת מדרכות ופתיחת כבישים, עושה רעש ברמה של כ-150 דציבל", כך מזהיר אורן חבלין, מנהל תחום השמיעה בחברת 3M. "צריך לזכור שבאתרי בנייה יש יותר מגורם רעש אחד. עוצמות הרעש הנובעות מעבודות חפירה, סלילה וכיוצא בזה נעות בין 90 ל-120 דציבל".

      תחילת החפירות של הרכבת הקלה בגוש דן. אוגוסט 2015 (ניב אהרונסון)
      חופרים גם בלילה (צילום: ניב אהרונסון)

      לדבריו, "מבחינה תיאורטית לא ממש מוגדר מה עצמת הרעש המרבית במקרים של עבודות בנייה ברחובות. בנוסף, רוב הבתים בתל אביב הם לא גורדי שחקים. אז בדירה קומה שלישית בבניין מגורים שמחוץ לחלון שלה עובד פטיש אוויר, הוא חזק מאד. חלון רגיל, ולא זכוכית כפולה, מפחית מעוצמת הרעש כ-20 דציבל".

      עד איזה שעה מותר לחפור?
      החוק בישראל מגביל את השעות שבהן ניתן לגרום לרעש, אבל על פי חביליו, "מהניסיון שלי, בחסות החוק אפשר להשיג אישורים מיוחדים. אני לא מכיר את האישורים שיש בידי עיריית תל אביב לפרויקט הרכבת, אבל בתואנות שונות אפשר לקבל אישור לחרוג משעות הרעש המקובלות".

      ומה הנזק הנגרם לשמיעה כתוצאה מרעש? "הנזק הוא מצטבר. קשה לנו לאמוד את הנזק המידי אבל אנחנו יודעים לאמוד נזק מצטבר על ידי בדיקת שמיעה. אוזן האדם היא מנגנון מאד מתוחכם, שבתוכו יש שערות כמו דשא, שכל רעש שנכנס לתעלת האוזן מזיז אותן כמו חיטה ברוח. ככל שהרעש יותר עצמתי החיטה נקרעת. ברגע שעצמת הרעש עולה על 85 דציבל ונמשכת לאורך זמן, למעשה היא הורסת את אותם קולטני רעש", הוא מסביר, "כשיש רעש עצמתי ולאורך זמן, השמיעה מידרדרת".

      מה ניתן לעשות נגד הרעש? לדברי חביליו, הפעולות שניתן לנקוט מתחילות ומסתיימות באטמי אוזניים. "ניתן להשתמש באטמים פשוטים, צהובים, כמו בצבא והאמת יש גם אוזניות רגילות שעושות את העבודה".

      תגובות

      תגובת נת"ע - החברה הממשלתית האחראית על בניית הרכבת הקלה בתל אביב:
      חברת נת"ע מתחייבת לעמוד בסטנדרטים המחמירים ביותר כפי שהתחייבה בנספח הסביבתי של תוכנית הרכבת הקלה. פעולות אלו כוללות: תוכנית למיגון אקוסטי לדירות סמוכות, גדר גבוהה סביב לאתר העבודה, חיזוק מבנים וניטור קבוע סמוך לאתרי העבודה. חשוב לציין כי חפירת מנהרות הרכבת הקלה נעשית באמצעות מערכות TBM (TUNNEL BORING MACHINE ) החופרות מתחת לקרקע ללא רעש, אבק ובנוסף, התנועה מעל הקרקע ממשיכה לזרום כסדרה

      תגובת עיריית תל אביב לסוגיית החולדות:
      יחידת ההדברה העירונית נערכת לקראת התחלת עבודות הרכבת הקלה ומבצעת הדברות באופן יזום ברחובות הסמוכים לתוואי החפירות. עבודות המניעה של העירייה וקבלן החפירות מטעם נת"ע, צפויות למנוע בצורה משמעותית את יציאתן של החולדות אל פני השטח. עד כה בוצעה הדברה באזור תחנת אלנבי וברחובות הסמוכים והחלה פעילות הדברה באזור שכונת מונטיפיורי. בהמשך יטופלו האזורים והרחובות סביב תחנות ארלוזורוב וקרליבך.