כל יום מיליארדי אנשים משתמשים בתחבורה ציבורית ברחבי העולם. חלק נוסעים באוטובוסים, אחרים ברכבות, אבל זה לא הדבר היחידי שיש להם במשותף. כולם, ללא יוצא מהכלל נחשפים למאות סוגי חיידקים שונים, כשהם עולים לקרון, קונים כרטיס, או מתיישבים בכיסא. למעשה, חוקרים טוענים כי כל אדם צריך להסתכל על המרחב הציבורי שבו הוא חי בפליאה. פליאה על זה שעודנו חי.
חוקרים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת קורנל מיפו את ה-DNA שנמצא בכמה מתחנות הרכבת התחתית בניו יורק ומצאו מאות עדויות של חיידקים. רוב החיידקים אומנם אינם מזיקים, אך אחרים הם חיידקים מחוללי מחלות מהעבר, ואף כאלה שהמדע לא פגש מעולם. בצפון העיר נתקלו החוקרים למשל בחיידקים שעלולים לגרום למגפת דבר, ובמרכז העיר לדלקת קרום המוח.
"אנשים לא מסתכלים על מוט הרכבת התחתית וחושבים שהוא רוחש חיים", אמר ד"ר כריסטופר אי מייסון, גנטיקאי והמחבר הראשי של המחקר לניו יורק טיימס. "הייתי רוצה שהם יחשבו על זה באותו אופן שבו הם מסתכלים על יער גשם, כמעט ביראה ופליאה, שיש את כל המינים האלה, ובכל זאת הם עדיין בריאים לאורך כל דרך". ההשראה למחקר הנוכחי, כפי שהעיד ד"ר מייסון, הגיעה מביתו הקטנה, בה צפה לפני ארבע שנים כשנכנסה לגן ילדים, מכניסה לפיה צעצועים שכבר היו בפיהם של חבריה החדשים. "לא יכולתי שלא לחשוב על כמות החיידקים שהם נחשפים אליה, וניסיתי לחשוב על מקום דומה שבו מבוגרים נצמדים זה לזה, ואז עלה רעיון הרכבת התחתית".
במהלך השנים האחרונות תחום הבקטריולוגיה התפתח וחוקרים מבינים כיום כי גוף האדם הוא מקום מושבם של מאות מיליוני חיידקים שונים, וכי סביבת המגורים היא בעלת השפעה על הרכבם. החיידקים עשויים למשל להיות מפתח לעיכול תקין, סינתזה של ויטמינים ותפקוד המוח, כפי שהראו מחקרים אחרונים, והשינויים בין מיליוני החיידקים החיים בבטן האדם גם עשויים לקדם השמנה, או להשפיע על המערכת החיסונית.
איזה רובע הכי מלוכלך?
הפרויקט בניצוחו של ד"ר סיימן נקרא PathoMap born. הוא ארך 17 חודשים, במהלכם אספו סטודנטים לרפואה ומתנדבים תרביות של חיידקי שנלקחו מספסלים, מושבים, מעקי מדרגות, מוטות וקרוסלות כניסה במאות תחנות שונות שפזורות ברחבי העיר. הממצאים לא רק העידו על כמויות של חיידקים שונים ומשונים, אלא הראו פעם נוספת את השונות של האוכלוסייה בעיר ניו יורק. רובע הברונקס למשל, נמצא כרובע המגוון ביותר מבחינת אוכלוסיית חיידקים, ובמקום השני נמצאה ברוקלין ואחריה מנהטן, קווינס וסטייטן איילנד. בתחנת הרכבת התחתית שנמצאת למשל ליד רובע צ'יינה טאון, מצאו החוקרים יותר גנים אסיאתיים ממקומות אחרים בעיר.
אבל המחקר כאמור לא עסק רק בדמוגרפיה אנושית. חיידקים חיים שעמידים לאנטיביוטיקה התגלו ב-27 אחוזים מהדגימות שנאספו, אם כי בין כל החיידקים רק 12 אחוזים קשורים למחלות. חוקרים גילו גם שלוש דוגמאות הקשורות במגפת דבר ושני שברי DNA של אנתרקס, אף שהם ציינו כי אף אחת מהדגימות האלה לא הראו ראיות של חיים, ושאף אחת מהמחלות לא אובחנו בעיר ניו יורק בשנים האחרונות.
החוקרים ציינו כי מטרת המחקר לא נועדה רק לספק את סקרנותם המדעית, וכי הם מקווים כי על ידי קטלוג מיני החיידקים עכשיו, חוקרים יוכלו להשוות אותם מול דגימות שילקחו בעתיד, כדי לקבוע אם מחלות מסוימות, או אפילו חומרים המשמשים כנשק טרור ביולוגי, התפשטו.
למרות הכוונה הטובה, מחלקת הבריאות הציבורית של העיר לא שמחה מהתוצאות וטענה כי המחקר מטעה ופגום, כשהיא לפחות מאמצת את המסקנה שלא נמצאו עדויות על חיידקים מסכני חיים פעילים. ד"ר מייסון החוקר הראשי הגיב ואמר כי אי פרסום הממצאים היה מבחינתו לא אחראי, וכי "התוצאות מראות על אוכלוסייה חיידקית נורמלית ובריאה".