לפני כשלוש שנים וחצי, רגע אחרי שסיימו את עבודות הדוקטורט שלהן ממכון ויצמן, יצאו רביד שכטר-אושפזין (35) ושרון הרמתי (34) לחופשת לידה. מאחר ששתיהן היניקו אז את ילדיהן, ואף נפגשו לא מעט במהלך החופשה, הן החלו לתהות לגבי ההרכב התזונתי שמצוי בחלב האם שלהן.
"תהיתי איך יכול להיות שבמהלך ההיריון הייתי במעקב תזונתי צמוד, ורמות הברזל וה-B12 שלי נבדקו בדקדקנות, אבל מרגע שהתינוק נולד - אף אחד לא בדק מה יש בחלב שאני נותנת לו", מסבירה שכטר-אושפזין, שמתמחה בתחום האימונולוגיה של מערכת העצבים. "אמרנו לעצמנו: 'איך ייתכן שלא מאפשרים לנשים לערוך בקרה אחר הרכיבים התזונתיים שנמצאים בחלב האם שלהן?'". הרמתי, שמתמחה בגנטיקה מולקולארית, הוסיפה כי "התחלנו לברר איך והיכן ניתן לערוך בדיקות למיפוי הרכב החלב, וגילינו שיש ואקום עצום בתחום".
השתיים החליטו לחקור את הנושא, והתחילו עם בדיקת הרכב החלב הפרטי שלהן במעבדה. לשמחתן, הן מצאו כי אצל שתיהן רמות הוויטמין B12 בחלב גבוהות מאוד. עם זאת, אצל שכטר-אושפזין רמות הקפאין בחלב חרגו מהנורמה. "לאחר שגיליתי זאת, התחלתי לשתות פחות קפה", היא אומרת. "זו בדיוק הנקודה - ברגע שנשים יודעות ממה מורכב החלב שלהן, הן מפתחות מודעות ופועלת בהתאם".
מאחר שבדיקות למיפוי הרכיבים התזונתיים בחלב אם אינן מוצעות כיום בקופות החולים בישראל - ורק מיעוט מהן מתבצע בעולם - השתיים הבינו שקיימת כאן הזדמנות עסקית. בינואר 2014 הן הקימו את MyMilk. את הכסף להקמת החברה גייסו מהמדען הראשי וממשקיעים פרטיים. עוד שותפה בחברה היא המעבדה הרפואית הפרטית AML, שגם מספקת תשתית לביצוע הבדיקות. מעבדה נוספת - ובלעדית ל-MyMilk - עוסקת בכימיה האנליטית, ועובדים בה שישה עובדים. עד היום נותחו במעבדות החברה כ-200 דגימות חלב.
בדיקות החלב שהמעבדה עורכת כוללות בדיקה תזונתית, במסגרתה נבדקות רמות הוויטמינים b12 ,b6 ,b1 ,b2 וויטמין A ("בחרנו בווטימנים אלה כי הם מושפעים מתזונת האם"); בדיקת אחוזי השומן והקלוריות בחלב ("השומן בחלב מושפע מגורמים רבים, לאו דווקא מתזונה"); ומדד הקפאין ("קפאין מוגדר רפואית כסם, ועדיף שתינוקות ייחשפו אליו כמה שפחות"). את הבדיקות - שעלותן כ-300-1,200 שקל לבדיקה - ניתן לבצע בבית באמצעות ערכה ייעודית, ולשלוח אותן למעבדה באמצעות שליח. התוצאות מנותחות בידי רופאות, יועצות הנקה ותזונאיות.
"אנחנו מזהות בקלות נשים טבעוניות צמחוניות, בגלל חוסרים בתחום ה-B12", אומרות שכטר-אושפזין והרמתי. "אבל לפעמים דווקא נשים שאינן מזהות את עצמן כצמחוניות, אך לא צורכות מספיק בשר, סובלות מחוסרים יותר מאחרות, כי הן פחות מודעות להשלכות. כך או כך, הבדיקה מאפשרת לנשים להתעדכן במה שצריך, אם צריך".
המעבדה גם מבצעת אבחונים בתחום דלקות השד, סיבוך שמתפתח אצל 10%-30% מהנשים, בדרך כלל בשבועות הראשונים שלאחר הלידה. "נשים שסובלות מדלקות לא תמיד יודעות למי לפנות. מעבר לכך, ישנם פספוסים רבים באבחון", אומרת הרמתי. "אצל אחת הנשים שהגיעה אלינו, התפתחה דלקת בגלל חיידק עמיד לאנטיביוטיקה ספציפית, מה שהצריך את החלפת התרופה. מטופלת אחרת סבלה מפטריה, והטיפול שהתאים לה בכלל לא אנטיביוטי. שלישית לא סבלה מדלקת, אלא מבעיה אחרת, שדרשה בירור".
אתן לא חוששות שבעוד כמה שנים נשים כבר לא יזדקקו לכן, כי הבדיקות שאתן מציעות יאומצו ויבוצעו בידי קופות החולים?
"לא. הבדיקות שפיתחנו חדשניות, ואנחנו חתומות עליהן כמפתחות בלעדיות. סביר להניח שמה שאנחנו מציעות בתחום פתרונות איסוף החלב, למשל - קופות החולים לא יידעו לפתח. כבר כיום אנחנו משתפות פעולה עם קופות החולים בתחומים מסוימים. אנחנו דואגות להיות צעד אחד לפני השאר. יש לנו בצנרת מגוון רחב של בדיקות שניתן עוד לפתח".
כיצד אתן מסבירות את הוואקום ששרר בתחום בדיקות חלב האם עד כה?
"לאורך שנים ראינו ירידה בשיעורי ההנקה בקרב נשים, בגלל כניסתן לשוק של מגוון פורמולות תחליפיות. בשנים האחרונות ההנקה זוכה לעדנה מחודשת, ולכן רק כעת הרפואה והמחקר סביב חלב האם תופסים תאוצה. לפני שלוש שנים, כשנכנסנו לתחום, לא היו בכלל בדיקות בשוק. מאז ראינו התעוררות".
נשים רבות בוחרות להיניק רק לאורכה של חופשת הלידה, שלושה חודשים וחצי עד שישה. האם בדיקת הרכב החלב חשובה גם כשמדובר בתקופת הנקה קצרה יחסית?
"בוודאי - זה כמו שתגידי: 'התזונת האם בהיריון חשובה, למרות שהוא נמשך רק תשעה חודשים?' הנקה בלעדית מומלצת למשך חצי שנה, מכיוון שהחודשים הראשונים לחייו של התינוק קריטיים לצורך התפתחותו, והנקה יכולה לתרום להתפתחות הזו. היא מעניקה לתינוק את התשתית, שתשמש אותו לכל אורך חייו".
ומה לגבי אם מעשנת או "מכורה" לקפאין? האם במקרים אלה עדיף שהאם תוותר על הנקה כי הנזק עלול להיות גדול מהתועלת?
"לא, להפך. מחקרים הוכיחו כי גם במקרה של נשים מעשנות, הנקה עדיפה על פורמולה. חלב אם, שמכיל כמות גדולה של רכיבים החיוניים לחיזוק התינוק בשנותיו הראשונות - כמו נוגדנים - הוא כמעט תמיד המזון הטוב יותר שאם יכולה להעניק לתינוק. לגבי קפאין, ההמלצה לנשים מיניקות היא לא לעבור את סף שלוש הכוסות ביום. אך ההמלצה הזו לא באמת נותנת ערך, כי נשים שותות קפה בצורות שונות, ותינוקות מגיבים לקפאין בצורות שונות".