אין הורה שלא נאלץ להתמודד עם הערות של הסביבה לגבי האופן שבו הוא מגדל את ילדו. יש הערות מקובלות יחסית, ויש כאלה שיכולות להוציא הורים טריים מדעתם. אספנו כמה מההערות שבאמת עדיף שתשמרו לעצמכם.
1. הוא יונק?
כבר כתבנו כאן המון על הלחץ הציבורי שמופעל על נשים להניק. זה מתחיל מיועצות הנקה בבתי החולים ונגמר בזרים ברחוב שנהנים לומר לכל אמא שעל זרועותיה תינוק מייבב "נו, הוא בטח רוצה ציצי", או להפטיר בביקורתיות כשהיא מוציאה בקבוק - "אומרים שחלב אם הרבה יותר טוב לתינוקות".
אז נכון, חלב אם הוא התזונה הכי בריאה לתינוקות, ואין ספק שאנשי צוות רפואי צריכים להסביר להורים צעירים את היתרונות והחסרונות של כל בחירה שלהם אבל מכאן ועד הפיכה של הנושא לרשות הציבור, הדרך ארוכה. בשורה התחתונה - זו בחירה אישית. בין אם את החמות הדואגת, השכנה החטטנית, האיש מהמכולת או הפקידה בבנק, אנא זכרו לעולם אל תתעסקו לנו בציצים.
ואם אנחנו כבר בנושא, גם אמירות על איכות החלב "הילד בטוח רעב, אין לך מספיק חלב" אסורות בתכלית האיסור.
2. בן כמה הוא? באמת? הוא נראה קטן / גדול יותר
אין הורה שלא נתקל בשאלה הזו, וזה תמיד מרגיז. עבור הרבה הורים, בעיקר בחודשים הראשונים, המשקל של הילד הוא נושא רגיש. ילדים מושווים כל כמה חודשים בטבלאות אחוזונים לבני גילם, וכמעט כל הורה שלא מוצא את עצמו באמצע המבורך קצת חושש. זה נכון בעיקר לתינוקות שנולדים קטנים (פגים או iugr) או גדולים מהממוצע, אבל גם לילדים שנולדו במשקל רגיל אך מתקשים לאכול.
אז אנא נסו לזכור את זה בשיחת המעלית הבאה אין לכם זכות להעיר על המשקל של ילדים לא שלכם. ודרך אגב, כדאי ליישם את כלל המשקל כבר משלב ההיריון, ולהימנע משאלות כמו "איזה חודש את? באמת? את נראית הרבה יותר!", אף אישה לא רוצה את חוות הדעת הלא מקצועית שלכם לגבי היקף הבטן שלה. ב-98 אחוזים מהמקרים, תצא לכם הערה פוגענית, גם אם הכוונות שלכם טובות.
3. מה הוא עושה כבר?
השאלה הזו מאפיינת בדרך כלל סבים וסבתות שמתקשים להחיל את ההתרגשות שהנכד החדש מביא לחייהם, ומצפים בכל מפגש לשיא חדש, גם אם נפגשים כל שישי. אבל האמת היא שאם ראיתם תינוק בן חודש לפני שבוע, כנראה שבמפגש הבא הוא ייעשה בדיוק אותו דבר, כלומר ישן-יבכה-יאכל. גם בעוד שבועיים, דרך אגב, לא צפוי שינוי גדול. ובתקופות שבהן צפויים שינויים (כשהילד לומד להתהפך, לזחול או לומר מילה ראשונה) אפשרו להורים הנרגשים להעלות את הנושא, ואל תתנו להם את התחושה שהם במבחן.
4. אני יכולה לתת לה במבה / שוקולד / כוס עראק?
מרגע שתינוקות מתחילים את שלב הטעימות, ולפעמים גם קצת לפני, הם נוטים ללטוש מבטים בכל מי שאוכל לידם, ועבור הרבה מאוד אנשים מדובר בהזמנה למסיבה. וזה לא המצב. אם אתם לא מכירים את ההורה, אל תציעו לילד שלו אוכל. אתם לא יודעים מה הרגלי התזונה שלו, למה הוא אלרגי, במה ההורים שלו מאמינים ובאופן כללי זה לא עניינכם. נכון, הכוונה שלכם טובה, ובכל זאת, אתם לא רוצים להיות אחראיים לזה שילדים לומדים לקחת אוכל מזרים, נכון?
5. מתי תעשו לו אח?
מרגע שזוג מתחתן ועד לרגע שבו נולד הילד הראשון, כל מה שהם שומעים מהסביבה (בעיקר האישה) זה "נו, מה עם ילדים" או "יש חדש" שמלווה במבט מביך במיוחד לאזור הבטן. עם לדת הילד הראשון השאלות האלה סוף סוף מפסיקות, ויש לסביבה מעט נחת. אלא שהנחת הזו נמשכת רק חודשים ספורים. ברגע שהילד מגיע לגיל כמה חודשים, כל חבר לעבודה / מכר מהשכונה / ידיד של הסבתא מרגיש צורך לברר "מתי תעשו לו אח". אנא, תפסיקו עם זה. אף אחד לא אוהב שמתערבים לו בעניינים כל כך אישיים, בטח בתקופה שבה בעיות פוריות הופכות להיות נפוצות יותר ויותר.
6. את מרדימה אותו על הידיים? הוא בחיים לא יירדם לבד
בדומה לסוגיית חלב האם או הולדת האח, גם השאלה האם הילד ישן, כמה הוא ישן ואיך בדיוק הוא נרדם, נוטה לעניין מאוד את הסביבה. בעוד שלחברים טובים מותר ואף רצוי להביע עניין בעייפות הכרונית של ההורים, לזרים אין את הזכות הזו. אם את רואים אמא מנסה להרדים את בנה בעגלה מחוץ לקניון או ילד קטן בוכה מעייפות בפארק נסו לשמור את העצות שלכם לעצמכם. גם אם הן עבדו מעולה על ילדי הפלא שלכם, הן לא רלוונטיות כרגע.
אם אתם לא זרים, בהחלט מותר לכם להתעניין בהרגלי השינה של התינוק שהצטרף לחייכם, אבל מומלץ מאוד להימנע משיפוטיות. אל תנזפו בהורה צעיר שבוחר להרדים את בנו על הידיים או באם שבוחרת להרדים את בתה בטיול במנשא. גם אם זו לא הדרך הנכונה, זה לא עניינכם. אם הם ירצו עצה הם יפנו לגורם מקצועי. יש מספיק כאלה.
7. את חייבת לכסות אותו / למה לא גרבת לה גרביים?
ז'אנר השאלות הזה חביב במיוחד על נשים מבוגרות שמרגישות צורך לחנך את הדור הצעיר והפוחז שהתחיל להביא כאן ילדים. אגב, מסקר קצר שערכנו כאן במערכת עיקר ההערות האלה מגיע דווקא לאבות. המנהג הכה ישראלי הזה להתערב בעניינים של אנשים אחרים הוא מרגיז תמיד, ומרגיז במיוחד כשזה נוגע לבריאות ולבטיחות של הילדים שלנו. בפעם הבאה שאתם רוצים להעיר הערה כזו, צאו מנקודת הנחה שההורים הצעירים שצועדים עם ילדם רוצים רק את הטוב בעבורם, ושאם הם יצאו מהבית בלי שמיכה / כובע / גרביים הם עשו זאת לאחר מחשבה.
8. חזרת כבר למשקל המקורי שלך?
באמת צריך להסביר?
