יצאנו לבדוק: כמה מהנשים באמת מניקות?

באלפי מחקרים, מאות דעות ועשרות תכניות טלוויזיה מרגישים עם השנים יותר ויותר (ואולי אף יותר מדי) בנוח להתרכז במקור המזון הטבעי ביותר של התינוק - החזה שלנו.

לא, מסתבר שכבר לא מדובר באיבר נשי אינטימי, שנרמז לעיתים רק בעזרת מחשוף - מרגע שילדת מדובר במקור המזון של תינוקך (איבר אישי שלך? - ממש לא) ולכן לגיטימי לדון בחזה ובתוצרתו עם כל יולדת, בכל צורה ובכל מקום. מיניקה בציבור? שואבת? באיזו תדירות? כמה יוצא לך? איך את מגבירה את התוצרת? וכמובן: מה? את לא מניקה?

מכבש לחצים ענק מופעל עליך כבר מרגע שעובדת היותך בהיריון ברורה מבחינה ויזואלית- את מתכוונת להניק? תוהים את והסביבה יחד, שאיבה? את קצת חוששת כי אולי זה ירגיש קצת כמו אחת על ארבע שעושה מו, תמ"ל? יש אחד שמגיע בלי רגשות אשם בפנים? ואז את יולדת. מכבש הלחצים נמשך וגם הניסיונות שלך - אבל תוך ימים בודדים את מגלה שכמו בכל מה שקשור לילד שלך, ובעיקר בכל מה שקשור לגוף שלך- את מחליטה. את מחליטה אם להניק או לא, בציבור או לא, לשאוב או לא, וכל זה בלי קשר למחקרים, תכניות ונשמות טובות.

עד שהילד יתקע שווארמה או טופו - תלוי לאיזה ז'אנר יבחר להשתייך - יעבור עוד זמן רב. בינתיים את אחראית לבנות לו את מערכת העיכול, וגם כאן נכונה הקלישאה: כל ההתחלות קשות. ובמקרה שלנו יהיה נכון יותר לומר: כל ההתחלות מוגזות. אם את מניקה ותרצי להקל על התינוק היכוני לשינוי התפריט התזונתי שלך; כבר נמנעת בעבר ממאכלים אהובים בעודך בהיריון אז שימי לב, מסתבר שזה ממשיך כל עוד תמשיכי להניק.

אם את מאכילה את תינוקך בתמ"ל הכירי נא את כל היצע הבקבוקים הקיים בשוק, על מגוון הפטמות, הצינוריות והצורות המיוחדות למניעת גזים, או בשמם התרבותי יותר: קוליק. רק שימי לב, גם אם תבחרי בשם התרבותי יותר לא מובטחות לך צרחות תינוק מתורבתות יותר. ממש לא. בשורה התחתונה את מוזמנת לטפוח קלות על התינוק או לנסות טיפות הומאופתיות- בסופו של דבר זה יעבור - ואת אפילו לא תדעי איך עשית את זה.

בגדול, כל נושא האכלת ותזונת התינוק הופך ל"אישיו" הכי גדול בחייך מרגע הלידה ועד בכלל. כמה הוא אוכל ואיך הוא אוכל? וממש כמו שסבתא שלך השתמשה בהגדרה: "אוכל יפה" (תראו איך הוא אוכל יפה! או: אם תאכל יפה תקבל) לא רחוק היום שגם אותך יצטטו כמי שמשתמשת באותה הגדרה (בכל זאת, גנטיקה), למרות שאם נעצור ונחשוב על זה לעומק קשה שלא לתהות מה כל כך יפה בלאכול? לאכול זה טעים, לאכול זה מזין, אבל יפה?

מסתבר שככה זה להיות אמא. גם כשהילד שלך יהיה אדם בוגר בן 30, עם קריירה, חברה וכלב, תמצאי את עצמך מתקשרת לשאול מה הוא אכל היום וברגע שתזהי הזדמנות מתאימה תעמדי מול דלת דירתו השכורה (כן, הוא הולך לעזוב את הבית ולחיות עם מישהי אחרת) עם ערימות של סירים ושקיות עמוסות, רק כדי שחלילה הוא לא יהיה רעב.

בסקרים הקודמים:
מה הכי חשוב לקנות לפני הלידה?
מה הכי מעצבן נשים בהיריון?