מבט לרחוק: בדיקות הראייה שחייבים לעבור במהלך החיים

כשחולפות השנים, עשויים להיווצר שינויים בראייה כתוצאה מגיל, גנטיקה, שינויים סביבתיים וכדומה. בבעיות ראייה רבות ובמחלות עיניים ניתן לטפל באופן מקומי, לעצור את הידרדרותן ולטפל בשלבים המוקדמים של המחלה, ובכך לזכות בשנים ארוכות יותר של ראייה תקינה.

בדיקת הראייה היא חלק אינטגראלי מהבדיקות השגרתיות שאדם אמור לעבור בחייו, והן נועדו לאתר בעיות ראייה או מחלות אחרות ולמנוע נזקים היכולים להיגרם לראייה. זמיר פנקס, אופטומטריסט ברשת אופטיקנה, מונה את כל בדיקות העיניים שתצטרכו לעבור במהלך חייכם.

ברגע שתינוק נולד, עורך לו רופא הילדים בבית החולים בדיקת ראייה. בגילאים הצעירים, אמנם אין שיתוף פעולה, אך מתקיימות בדיקות עיניים שגרתיות לסקר ראייה בטיפת חלב, ואם ישנם ממצאים היכולים להצביע על ליקוי, מופנה הפעוט לבדיקה אצל רופא העיניים. "מגיל שנה מומלץ ללכת לבדיקה אצל רופא עיניים לילדים, בייחוד אם יש רקע תורשתי של מחלות עיניים", אומר פנקס. בדיקה נוספת נעשית לפני הכניסה לכיתה אל"ף, ומטרתה לאתר בעיית ראייה ולטפל בה בגיל צעיר כדי למנוע עין "עצלה" - עין שלא התפתחה מספיק טוב מסיבות שונות: פזילה, מספר שלא תוקן או בגלל בעיה בעין, ולכן העין לא תפתח חדות ראייה טובה כמו העין השנייה. עין זו היא למעשה חלשה כי מגיל צעיר היא לא התפתחה כראוי.

הורים – שימו לב
ההורים הם אלו שצריכים להיות המאבחנים הראשוניים לליקויי ראייה אפשריים אצל ילדים. אם שמתם לב שהילד שלכם מראה התנהגות חריגה כגון פזילה - כשעין אחת נוטה פנימה או החוצה, נוטה להיתקל בדברים, מכסה את העין, לא מזהה פרצופים מוכרים בגילאים הקטנים, מתקרב יתר על המידה לטלוויזיה או מצר את העיניים כשצופה בה, מתלונן על טשטוש, כאבי ראש או כאבי עיניים ובגילאי בית ספר אף מתקשה להעתיק מהלוח או שמעתיק עם הרבה שגיאות, יכול להיות שהוא סובל מליקוי בראייה. לכן כדאי לגשת ולהיבדק אצל אופטומטריסט או רופא עיניים לילדים.

לבני הנוער אין אמנם בדיקה שגרתית, למעט הבדיקה שהם צריכים לערוך לפני קבלת רישיון נהיגה. אך בגלל השעות המרובות שילדים ובני נוער מבלים היום מול מסכים, כדאי לגשת לאופטומטריסט ברגע שקיים חשש לראייה מטושטשת או לא תקינה.

מחלת הקרטוקונוס, למשל, היא מחלה שמתפתחת במהלך שנות ה-20. בגילאים אלו כאשר לא רואים טוב, יש חשיבות לא להזניח זאת ולהיבדק, מפני שזיהוי בזמן ומתן הטיפול הדרוש יכול למנוע התפתחות של המחלה.

תהליך פיזיולוגי הנקרא פרסביופיה – זוקן הראייה, מתרחש בשנות ה-40 ובו ישנה ירידה באיכות הראייה מקרוב. דבר זה נובע מהיחלשות העדשה התוך עינית - זוהי עדשה שתפקידה לאפשר את הראייה מקרוב. בנוסף להיחלשות העדשה, נחלש גם השריר שמקמר ומיישר אותה, ואמור ליצור פוקוס בראייה מקרוב. כאשר מרגישים קושי בקריאת עיתון, תפריט, ספר ואפילו בקריאה מהמחשב, רצוי להגיע לאופטומטריסט ולהתאים משקפיים לראייה מקרוב.

כאשר אדם מגיע לשנות ה-50 בחייו, רצוי שיגיע לבדיקות ראייה שגרתיות כל שנתיים. המטרה היא לבדוק שינויים בראייה, שחלקם יכולים לסמן על מחלות שונות שיכולות לקרות בגילאים אלו כמו התחלה של קטרקט או גלאוקומה. יש להגיע באופן סדיר לבדיקה אצל האופטומטריסט או אצל הרופא עיניים כדי לבדוק את קרקעית העין והלחץ התוך עיני.

"לבדיקות ראייה יש ערך מוסף, וניתן לגלות דרכן סימנים או רמזים למחלות עיניים והפרעות במערכות הגוף, כמו קטרקט, סכרת, לחץ דם גבוה, גלאוקומה. היו לי לא מעט מקרים בהם שלחתי פציינט שהיו לו שינויים גבוהים במרשמים לבדיקות דם, ואותר שיש לו סכרת", אומר פנקס.

אנשים שסובלים מסןכרת, גלאוקומה או לחץ דם גבוה נמנים עם קבוצת סיכון גבוהה ועליהם להיבדק אצל רופא העיניים או אופטומטריסט פעמיים או ארבע פעמים בשנה ולהיות במעקב , תלוי בחומרת המחלה ועד כמה היא משפיעה על העיניים. חלק מהמחלות הם גנטיות כמו גלאוקומה, וכאשר אחד מההורים סובל ממחלה זו, ילדיו באופן טבעי נמנים עם קבוצת הסיכון ולכן עליהם להיבדק לעיתים קרובות.