לא רק גזים: כל הבעיות המביכות ביותר

בריחת שתן, ריח רע מהפה או הזעת יתר. בין אם אנחנו גברים או נשים, צעירים או מבוגרים, חובבי בריאות או חולים כרוניים, רבים מאיתנו סובלים מבעיות רפואיות הנתפסות מביכות במיוחד. למרות שבעיות אלו עלולות לפגוע באופן ממשי באיכות החיים שלנו, המבוכה שנלווית להן גוברת לא פעם על הרצון שלנו לפנות לעזרת רופא המשפחה, והיא אף מתעצמת בשל חוסר הידיעה אילו בדיקות נעבור אצלו כדי לפתור את הבעיה.

במטרה לשבור את מחסום המבוכה מסביב לבדיקות ולטיפולים הרפואיים האלה, הנה המדריך המקוצר למטופל המובך:

המספרים: אחת מכל שלוש נשים מעל גיל 50 סובלת לפחות פעם אחת בשבוע מבריחת שתן, תופעה שעלולה לפגוע גם בגברים. נשים הסובלות מהתופעה מחכות יותר משנה וחצי בממוצע עד שהן אוזרות אומץ לפנות לרופא בנושא, אם בכלל.

למה זה מביך אותנו: מלבד הריח הלא נעים שנלווה לשתן והדימוי השלילי שיש להפרשות גוף, בריחת שתן מעוררת קונוטציות חזקות של אובדן שליטה, ילדותיות וזקנה. נשים מטופחות ומצליחות שנמצאות בשיא חייהן לפתע מתחילות לסבול מתופעה אותה הן ייחסו רק לתינוקות, ילדים קטנים ולבלות, והדבר מטבע הדברים פוגע קשות בביטחון העצמי שלהן.

אילו בדיקות יערוך רופא המשפחה: ראשית יערוך הרופא תשאול קצר על ההיסטוריה הרפואית והרגלי התזונה של המטופלת וכן על הדחיפות לתת שתן ועל מקרים קודמים של בריחת שתן. תשובות שיצביעו על חוסר יכולת להתאפק ירמזו על שלפוחית רגיזה בעוד שתשובות שיעידו על בריחת שתן בזמן מאמץ, כגון שיעול או צחוק, יהוו סימן לבעיה ברצפת האגן. בנוסף לתשאול, על הרופא לבצע בדיקת תרבית שתן כדי לשלול זיהום בדרכי השתן ובמקרים רבים לשלוח גם לאולטרה סאונד של דרכי השתן. במקרים מורכבים יותר, רופא המשפחה ישלח את המטופלת לרופא נשים או אורולוג המתמחים ברצפת האגן שיבצע בירור מעמיק יותר.

מה הטיפולים האפשריים: אם הרופא אבחן שלפוחית רגיזה, הוא ייתן למטופלת מרשם לאחת התרופות לטיפול בשלפוחית רגיזה דוגמת טוביאז, דטרוסיטול וספזמקס, הגורמות להרפיה של שריר השלפוחית. אם מקור הבעיה הוא בשרירי רצפת האגן, רופא המשפחה ימליץ על תרגילים לחיזוק שרירים האגן ויפנה את המטופלת לפיזיותרפיה. במקרים נדירים, יהיה צורך בניתוחים כמו הרמת צוואר השלפוחית ועיבוי דופן השופכה. מלבד הטיפולים הרפואיים השונים, יכול רופא המשפחה להמליץ למטופלת על שימוש בפדים סופגים, המיוחדים לבריחת שתן.

המספרים: בעוד שממוצע הנפיחות נע בין 10 ל-15 פליטות ביום, אנשים הסובלים ממתקפת גזים עלולים להגיע לתדירות של יותר מ-100 ליום.

למה זה מביך אותנו: למרות שגזים הם בעיה רפואית לכל דבר ועניין, אדם המשחרר גזים עלול להיתפס על ידי סביבתו בתור מישהו ילדותי וחסר נימוסים בסיסיים, שלא לדבר על הריח הרע והלא נעים שעלול להתלוות לנפיחות.

אילו בדיקות יערוך רופא המשפחה: ראשית ישאל הרופא על הרגלי התזונה של המטופל, מכיוון שתזונה עשירה בקטניות ובמאכלים עשירים בתאית דוגמת כרוב, עשויה לגרום לגזים. בנוסף, יכול הרופא לבצע בדיקת דם פשוטה לבדיקת רמת הלקטוז בדם משום שמחסור בלקטוז מקשה על עיכול מוצרי חלב וגורם לגזים. אם המטופל הוא ילד, אז הרופא יבדוק איתו ועם הוריו שהוא נוהג להתפנות לשירותים באופן תכוף דיו, מכיוון שילדים סובלים לעיתים מגזים בגלל הצטברות צואה, כמו כן, הרופא ישלול את האפשרות שהתסמינים של הצטברות הגזים נובעים ממצבי חולי אחרים, רציניים יותר, כגון מחלה דלקתית של המעי .

מה הטיפולים האפשריים: הטיפול הנהוג לגזים הוא כדורי פחם לבליעה שמספחים את הגזים ולרוב מצליחים לפתור את הבעיה. במידה ורופא המשפחה יגלה כי הגזים נגרמים בשל רגישות למוצרי חלב או אכילה מרובה של קטניות ומזון עם תאית, ימליץ הרופא לשנות את התזונה בהתאם ואף להיעזר בתזונאית במידת הצורך.

המספרים: כמחצית מהגברים מעל גיל 50 סובלים מהפרעה קלה עד חמורה בעוצמת הזקפה, אך רק מעטים מהם מבקשים סיוע תרופתי.

למה זה מביך אותנו: הפרעת זקפה נתפסת בעיני גברים כפגיעה אנושה בגבריות ומערערת את הביטחון העצמי. השימוש הרווח במונח "אין אונות" יוצר את התחושה שמי שסובל מהפרעת זקפה הוא אדם חסר אונים בכל תחומי החיים. קיימים מקרים בהם גברים עם אין אונות שמטופלים דרך קבע אצל רופאת משפחה, מרגישים בלא בנוח להתוודות בפניה על הבעיה מתוך חשש (שגוי כמובן) שהרופאה עלולה לראות זאת בתור הטרדה מינית.

אילו בדיקות יערוך רופא המשפחה: הרופא יברר את הסיבה להפרעות בזקפה על ידי בדיקה רפואית כללית. בדיקה זו כוללת שאלות לגבי חיי המין של המטופל לצד בדיקה גופנית, דגימת שתן וכן מדידת לחץ דם, שכן הפרעת זקפה נגמרת לא פעם בשל פגיעה בכלי הדם, דוגמת לחץ דם גבוה.

מה הטיפולים האפשריים: הרופא יכול לתת על המקום מרשם לוויאגרה, לויטרה או סיאליס. אלו תרופות המסייעות בשיפור התפקוד המיני באמצעות הרחבת כלי דם. ב-70 אחוזים מהמקרים, תרופות אלו פותרות את הבעיה. אם התרופות לא עוזרות בפיתרון הבעיה, יפנה רופא המשפחה את המטופל למרפאה המתמחה בהפרעות בתפקוד המיני על מנת לבחון טיפולים מורכבים יותר כגון זריקות או ניתוח.

המספרים: קרוב לרבע מהאוכלוסייה סובלת מתופעה של ריח רע מהפה, או בשמה הרפואי הליטוזיס.

למה זה מביך אותנו: ריח רע מהפה מדביק עלינו סטיגמה של אנשים לא היגייניים. הוא עלול לגרום לאנשים הקרובים אלינו להירתע מאיתנו ולהפוך דבר אינטימי כמו נשיקה לחוויה לא נעימה בעליל. מה שמעצים עוד יותר את המבוכה סביב ריח רע מהפה הוא שבמרבית המקרים אנשים לא מודעים לכך שהם סובלים מתופעה זו עד לרגע המבייש שבו מישהו אוזר את האומץ לרמוז להם על כך.

אילו בדיקות יערוך רופא המשפחה: ראשית, הרופא יוודא שאכן קיימת בעיה של ריח רע מהפה. מכיוון שהסיבות הנפוצות ביותר לריח רע מהפה הן מחלת חניכיים וריקבון בשיניים, רופא המשפחה יסתכל על חלל הפה של המטופל. עוד יבדוק הרופא אם קיימת דלקת בחלל האף שעלולה לגרום לריח לא נעים. בקרב ילדים, יבדוק הרופא אם הריח הרע הנו תוצאה של זיהום שנגרם מחדירת חפץ זר לאף. ואילו בקרב בני הגיל השלישי יברר רופא המשפחה אם הם סובלים מקשיי בליעה והעלאת גירה, תסמינים שעלולים להצביע על כיס בוושט בו נצבר מזון ונרקב וגורם לריח רע מהפה.

מה הטיפולים האפשריים: במקרה של חשד למחלת חניכיים או ריקבון שיניים יפנה רופא המשפחה את המטופל לטיפול אצל רופא שיניים, ובמידה והריח הרע נובע ממוגלה ייתן הרופא מרשם לאנטיביוטיקה. חשד לכיס בוושט יצריך הפנייה לבדיקת גסטרוסקופיה בה יוחדר צינור לוושט וייבדק אם אכן יש כיס בוושט שמצריך ניתוח.

המספרים: מיליוני בלוטות ההזעה הפרושות בעור מייצרות בממוצע כחצי ליטר נוזל זיעה ביום. בעוד הסובלים מהזעת יתר עלולים להזיע גם 4 ליטרים ביום ובמקרים קיצונים אף יותר.

למה זה מביך אותנו: כתמי זיעה נחשבים למפגע אסתטי ואנשים הסובלים מהזעת יתר נחשדים ככאלה שלא מקפידים על טיפוח גוף. בנוסף: זיעה מקושרת אצלנו לחרדה ולכן אנשים שמרבים להזיע נתפסים לא פעם על ידי סביבתם כאנשים לחוצים עם בעיות חרדה.

אילו בדיקות יערוך רופא המשפחה: ההנחה הרווחת גורסת כי הזעת יתר נגרמת בשל גירוי יתר של מערכת העצבים, אך הרופא יוכל להמליץ על טיפול להזעת יתר מבלי לבצע בדיקות רפואיות.

מה הטיפולים האפשריים: הרופא יכול לתת מרשם לדאודורנטים רפואיים נוגדי זיעה, המכילים אלומיניום וגורמים לירידה בהפרשה מבלוטות הזיעה. אם הדאודורנטים והתמיסות לא עוזרים רופא המשפחה עשוי להפנות את המטופל לטיפולים מתקדמים ומורכבים יותר דוגמת הזרקת בוטוקס שעשויה להפחית הזעה באופן משמעותי ביותר למשך שישה חודשים עד שנה. במקרים נדירים מי שסובל מהזעת יתר יכול לעבור ניתוח לחיתוך העצבים שמווסתים את הזיעה בבית החזה, אולם זה טיפול עם סיכון ולא תמיד יעיל בסופו של דבר.