אתם מכירים את זה שנוסעים לחו"ל ואז צצים כל מיני עניינים בבטן? קלקולי קיבה ושלשולים פוקדים בעיקר מטיילים שנוסעים להודו, למזרח, לדרום אמריקה, אפריקה או לארצות מתפתחות אחרות, אבל האמת היא שאי נוחות במערכת העיכול פוקדת אנשים גם כשהם נוסעים לטייל במדינות מערביות.
הגורמים שמשפיעים על כך הם ארץ המוצא של המטייל והיעד
אליו הוא נוסע, שינוי בהרכב התפריט היומי, שינויים בהרגלי האכילה, רגישותו של המטייל וחשיפה לסוגי מזון חדשים ומי שתייה. ילדים, שמערכת העיכול שלהם גם כך רגישה יותר, עלולים לסבול מכך יותר אבל גם מבוגרים.
עוד בנושא:
סוד הפרוביוטיקה: כך היא מיטיבה עם מערכת העיכול
פרוביוטיקה וטיפול בשלשולים
מידע מהשנים האחרונות מעלה גורם נוסף שהיה פחות מדובר עד כה - התרגלותם של חיידקי המעי לאזור הזמן, בעיקר בטיסות באזורי שעות משתנים. מסתבר שלא רק אנחנו רגישים לשינוי בשעות, אלא גם החיידקים בקרבנו. לחלקם קשה לתפקד וחלקם אפילו לא שורד את המסע ומשאיר מערכת העיכול פגיעה יותר, אפילו אם התזונה באזור היעד דומה לתזונה בארץ המקור.
הסיכוי לסבול משלשולים במהלך הטיול עולה כשמדובר בתרמילאים הנחשפים יותר לאוכל רחוב, מקורות מזון מזוהמים וטיול בתנאי היגיינה ירודה. תינוקות ופעוטות גם חשופים יותר בגלל הנטייה להכניס דברים לפה ולהרים דברים מהרצפה. כשמדובר בנסיעות מאורגנות, נסיעות עסקים או כשמתארחים בבתים פרטיים ואוכלים שם הסיכוי פוחת. המאכלים המועדים לפורענות הם ירקות ופירות טריים, בשר, דגים, פירות ים, ביצים ומוצרי חלב לא מפוסטרים.
תופעה שמשביתה
לתופעה הרווחת יש אפילו שם: "שלשול מטיילים" (Travelers Diarrhea) והיא נגרמת בגלל חיידקים ופרזיטים המתיישבים במערכת העיכול. חומרת המחלה תלויה בארץ המוצא של המטייל, ביעד אליו הגיע ובמזונות ובמשקאות אליהם נחשף. התופעה משביתה את המטייל, מרתקת אותו למיטה ויכולה להופיע בליווי חום, בחילות, הקאות וכאבים.
לרוב המצב הקשה חולף לאחר מספר ימים, אך אם התופעות נמשכות מעל שלושה-חמישה ימים, תכיפות השלשול המימי עולה על שלוש-ארבע פעמים ביום והמצב לא משתפר ואף מחמיר יש לפנות לרופא. גם במקרה של יציאות דמיות או ריריות יש לפנות לטיפול רפואי. ההקפדה על שתייה מים מטוהרים או מבוקבקים היא מרכזית אבל יש לתת את הדעת גם לקוביות קרח ששמים במשקאות ולמים שבהם מצחצחים שיניים.
כשמדובר בזיהום הגורמים הם בדרך כלל חיידקים כמו אי-קולי, שיגלה, סלמונלה או פרזיטים כמו גיארדיה, למבליה ואחרים המתיישבים במערכת העיכול ומפרישים רעלנים הגורמים לשלשול. ככל שאוכלוסיית חיידקי המעי מגוונת יותר, סיכויי התמודדות על השינוי התזונתי גדלים. המצב בדרך כלל חולף מעצמו אם מקפידים בשתיית מים "בטוחים" (מים מינרלים או מים שהורתחו), אך לפעמים יהיה צורך בשילוב אנטיביוטיקה בהתאם להוראות רופא.
מה לארוז בתיק התרופות לטיפול בשלשול?
כאמור, הטיפול החשוב ביותר במקרה של קלקול קיבה ושלשול מתמשך הוא שתיית מים, אך כשאורזים לפני הנסיעה כדאי להכניס לתיק התרופות גם את הדברים הבאים:
כדורים לעצירת שלשול כמו "אימודיום". כדאי שיהיו בהישג יד למקרה שלא ניתן לנוח בגלל שחייבים למשל לעלות על טיסה או כשהמצב ממש חמור. עדיף להימנע מנטילת תרופות כאלה ולתת לגוף לנקות את עצמו לבד. לא מומלץ מתחת לגיל 3 ובכלל בילדים.
אבקה להכנת תמיסת מלחים לאיזון המינרלים שהגוף מאבד. חשוב בייחוד בתינוקות וילדים שסכנת ההתייבשות אצלם ממשית יותר, אך משפר משמעותית גם את מצבם של המבוגרים.
פרוביוטיקה מוצרים פרוביוטיים המיועדים למערכת העיכול ולאיזון אוכלוסיית החיידקים בה עשויים לקצר את משך מחלת השלשול ולהקל על חומרתה. אם לוקחים פרוביוטיקה כמניעה לפני היציאה לטיול הסיכוי לחלות פוחת. יש להקפיד על מוצרים נפרדים למבוגרים ולילדים.
עוד בנושא:
איך בוחרים מוצר פרוביוטי שמתאים בדיוק לכם?
סוד הפרוביוטיקה: כך היא מיטיבה עם מערכת העיכול
פרוביוטיקה וטיפול בשלשולים