פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      השתלת איברים מהחי ומהמת

      גם בשנת 2014 תרומת איברים אינה נושא פשוט בישראל וחולים רבים נאלצים להמתין זמן יקר עד להשתלה המיוחלת. מה ההבדל בין סוגי ההשתלות ומהם הסיכונים?

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      עדיין קיים מחוסר גדול בתרומות איברים (אילוסטרציה: shutterstock)

      תרומת איברים היא נושא כאוב, במיוחד בארצנו הקטנטונת. אנחנו אוהבים לרענו כמונו, ועדין לא כולם מוכנים לתרום את אבריהם לאחר מותם, מה שאומר שהרבה מאוד חולים נאלצים לחכות זמן רב לקבלת תרומה של איבר, ולמרבה הצער רבים נפטרים במהלך ההמתנה הארוכה, שעלולה להתארך על פני שנים.

      המחסור הגדול באיברים להשתלה מתורמים שנפטרו (בכל העולם, לא רק אצלנו) הוביל בשנים האחרונות להתפתחות גדולה בעולם ההשתלות, ולפיתוחים טכנולוגיים שמאפשרים יותר ויותר תרומות של איברים מאנשים חיים. כך, במקרים המתאימים, יכולים קרובי משפחתו של החולה (ולעתים גם זרים) להחליט לתרום חלק מגופם על מנת להציל את יקירם.

      מסתבר שבריא להיות ישראלי

      תרומת איברים מהמת
      סוג התרומה הנפוץ ביותר הוא עדיין תרומה מהמת, שכן את רוב האיברים לא ניתן להוציא מאדם חי מבלי לגרום לו לנזק. לעומת זאת המת יכול לתרום את כל אבריו: איברים מצילי חיים כגון כליות, לבלב, לב, ריאה וכבד, ורקמות משפרות חיים כגון קרניות, עור, עצמות וכלי דם.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      ישנן טכנולוגיות מתקדמות, אך הסיכון עדיין קיים (אילוסטרציה: shutterstock)

      בישראל ניתן לבצע השתלה מהמת לאחר שמשפחתו נתנה את הסכמתה לכך, ולאחר שנקבע שהוא מת מוות מוחי על ידי רופא. אז יושתלו האיברים בגופם של החולים המתאימים ביותר והזקוקים להם ביותר.

      תרומת איברים מהחי
      אבל כאמור, למרבה הצער לא תמיד נמצא תורם בזמן, גם עבור חולים שזקוקים להשתלה בדחיפות. במקרה כזה ייפנו הרופאים לאפשרות של תרומה מהחי, במידה שמדובר באיברים או רקמות שאדם חי יכול לתרום: כליה, אונת כבד, אונת ריאות, תאי דם ומח עצם. תרומה מהחי דורשת אישור מיוחד, שמתקבל לאחר שהוועדה משתכנעת כי התורם הבין את הסיכונים שהוא לוקח על עצמו ועשה זאת מרצונו המלא וללא תשלום או תמורה אחרת. לרוב יהיה זה קרוב משפחה של החולה.

      איך מחליטים מתי ניתן לתרום איברים?

      תרומה מהמת ומהחי: מהם הסיכונים?
      התחום של תרומת איברים השתכלל מאוד בשנים האחרונות, וטכנולוגיות חדשות מסייעות להשיג הצלחות רבות משהושגו בעבר. ועדיין, מדובר בהליך מורכב שאינו חף מסיכונים וסיבוכים שונים ומשונים. הסיכון הגדול ביותר, כמו בכל הליך ניתוחי אחר, הוא החשיפה לזיהומים. לאורך כל הליך ההשתלה מהוצאת האיבר החולה והשתלת האיבר החדש ועד לתקופת האשפוז – החולה מצוי בסיכון מוגבר לזיהום.

      סיכון משמעותי נוסף הוא דחיית השתל על ידי הגוף. לאחר ההשתלה, הגוף של החולה נוטה להילחם בשתל, שכן מדובר בגוף זר. דחיית שתל היא מסוכנת, וחשוב ביותר לטפל בה מיידית עם התרופות המתאימות, מאחר שבמקרים קשים היא עלולה להוביל להרס האיבר המושתל ואף למוות. לכן, לאחר כל השתלה נדרש טיפול תרופתי מונע קבוע. הטיפול הזה גם מגדיל את הסיכון לזיהום, מאחר שהוא מחליש את המערכת החיסונית ובכך חושף את החולה לזיהומים ולחיידקים.

      כאשר מדובר בתרומה מהחי, צריך לזכור שמתווספים פה עוד סיכונים – הסיכונים אותם נוטל התורם עצמו. אמנם מדובר בסיכונים שאינם גבוהים, אך הם עדיין קיימים וחשוב שהתורם יבין אותם. הסיכונים העיקריים הם סיכונים של זיהום במהלך הניתוח והאשפוז, והסיכונים הרגילים הכרוכים בהרדמה. בנוסף עלולים להיות סיכונים ייחודיים נוספים לתרומה של איברים שונים, כמו עלייה בלחץ הדם בתרומת כליה וכאבי גב בתרומת מח עצם. בכל מקרה, כיום מדובר בסיכונים בהחלט נמוכים.

      הסיכון שלא חושבים עליו
      בין אם מדובר בהשתלה מהמת או מהחי, עדיין ישנו סיכון אחד גדול מאוד שיותר מדי אנשים נוטים לקחת: הסיכון להתרושש במידה שיעלה הצורך בהשתלה. עלות השתלת איברים מגיעה למאות אלפי שקלים ויותר, והעלויות שמסביב יכולות להיות דומות. לכן חשוב ביותר לוודא שביטוח הבריאות כולל סעיף של פיצוי כספי על השתלה, עוד בטרם בוצעה השתלה עצמה. כך תוודאו שאם תיאלצו לעבור השתלה, לא תצטרכו לדאוג גם לכסף עבורה.

      הכתבה הוכנה בשיתוף AIG