רוב תרומות האיברים בישראל מתקבלות מאנשים מתים, ומת לצורך העניין, נחשב אדם שנקבע לו מוות מוחי בבית החולים. כלומר, כיום על מנת להיחשב למת אין צורך לחכות שהלב יפסיק לפעום, אלא ניתן לקבוע מוות כאשר המוח וגזע המוח מפסיקים לתפקד באופן בלתי הפיך.
איך קובעים מוות מוחי?
ההגדרה של מות מוחי היא הפסקה מוחלטת ובלתי הפיכה של פעילות גזע המוח והמוח כולו. הכללת גזע המוח בקביעת מוות מוחי היא חשובה, שכן גזע המוח אחראי על כל מערכות הגוף, כולל נשימה ודופק, ופגיעה בלתי הפיכה בו תוביל בהכרח לדום לב בתוך שעות או ימים בודדים. כאשר נקבע מוות מוחי, הגוף ממשיך להיות מונשם באופן מלאכותי במשך כמה שעות על מנת שהאיברים ישתמרו במצב הטוב ביותר ויהיו ראויים להשתלה. לאחר קצירתם ההנשמה מופסקת והתורם נחשב למת מכל בחינה.
אבל בואו לא נתבלבל, גם מוות מוחי הוא הלכה למעשה מוות מכל בחינה. מאחר שאיש מעולם לא התעורר ממוות מוחי, וכל מי שהוגדר ככזה הגיע לקריסת מערכות ודום לב, מוסכם כי זהו מוות לכל דבר ואין מניעה מוסרית לקצור את האיברים. לעתים קשה לעכל שאכן מדובר באדם מת, שכן הוא נראה חי ועדיין נושם, אך ההבנה וההפנמה שזהו מוות לכל דבר היא חשובה, שכן כך ניתן לתרום איברים בזמן ולהציל חיים רבים.
צמח או מוות מוחי?
מצב של קומה או צמח שונה במהותו ממצב של מוות מוחי, והבלבול ביניהם עלול לגרום למשפחות שלא לתרום איברים מתוך תקווה כי המצב הפיך ותיתכן התעוררות ושיבה לחיים. במצב של צמח (תרדמת) גזע המוח עדיין מתפקד, החולה נושם בעצמו ולכן ישנו סיכוי להתעורר. כאשר גזע המוח מת אין סיכוי כזה, וההבנה הזאת קריטית כאשר עומדים מול השאלה האם לתרום איברים.
הבלבול בין תרדמת למוות מוחי גורם גם לרבים לחשוש כי רופאים ימהרו לקבוע שניתן לקצור איברים, לפני שהחולה באמת מת. גם את התפיסה הזאת חשוב להפריך, ולהבין שמעבר לכך שהקריטריונים למוות מוחי ולתרדמת שונים, הרופאים עסוקים בהצלת חיי אדם ולא בהריגתם. עבורם תמיד מדובר באנשים זרים הן התורם והן הנתרם ואין סיבה לחשוב שהם יעדיפו את הצלת האחד על פני השני.
אז לשאלה האם לתרום איברים התשובה היא ברור (כמובן שבואו נקווה שבכלל לא נגיע למצב הזה). בתקשורת המקומית והעולמית פורסמו מקרים רבים מדי שבהם משפחות התורמים חששו לתרום, פספסו את ההזדמנות ולאחר מכן התחרטו שלא הצילו חיים. לעומתם, אלה שכן זכו לתרום ולהציל לא התחרטו מעולם.
עוד בנושא:
כל מה שרציתם לדעת על השתלות בישראל
דילמות בתחום השתלת איברים
למה יש כל כך הרבה השתלות כליה?
הכתבה הוכנה בשיתוף AIG