השתלת איברים היא תחום שהולך ומתקדם, ומצליח להציל ולהאריך את חייהם של יותר ויותר חולים, בארץ ובעולם. אך לצד ההתקדמות הטכנולוגית המטאורית, עדיין נותרו בתחום הזה דילמות רבות איתן נאלצים הרופאים, וגם החולים, להתמודד.
איך קובעים מהו מוות?
זוהי הדילמה הראשונה שעולה בנושא תרומת איברים מהמת. על מנת שאדם מת יוכל לתרום את אבריו, עליו להיחשב למת. אך ההגדרה של מת עשויה להיות שונה במקומות שונים ועל פי אמונות שונות. האם אדם מת כאשר הוא מפסיק לנשום? האם הוא מת כשליבו נדם? האם כשמוחו אינו מראה עוד סימני פעילות אך שאר גופו עדיין חי?
הדת והרפואה, למשל, יגדירו מוות בצורה שונה. אך לא משנה עם איזו הגדרה הולכים, החשוב הוא שבכל מקרה ההחלטה של הרופאים על הכרזת האדם כמת ושל המשפחה מתי לתרום את אבריו לא תהיה תחת לחץ מהידיעה שישנו מושתל שמחכה לתרומה. כך לא ייווצר מצב בו הרופאים קובעים מוות מהר מדי, והמשפחות לא מרגישות שהופעל עליהן לחץ וההחלטה התקבלה באופן שלם.
איך מתעדפים את רשימת הממתינים?
מצב ההשתלות בישראל אינו מהטובים ביחס לעולם המערבי. בכל שנה, מתוך מאות ממתינים להשתלה, נפטרים עשרות חולים משום שישנו מחסור גדול באיברים. לכן, כאשר איבר הופך לזמין, יהיו חולים רבים שימתינו לו. אז איך קובעים בגופו של מי הוא יושתל?
רשימת הממתינים להשתלה מתעדכנת תמידית ובראשה עומדים החולים הזקוקים להשתלה באופן הדחוף ביותר. אך קביעת הדחוף ביותר אינה פשוטה: האם זה החולה החולה ביותר? האם זה בעל סיכויי ההחלמה הגדולים ביותר? האם זה החולה הצעיר ביותר? האם זה שחיכה זמן ארוך ביותר?
בישראל, התיעדוף נעשה על ידי בחינת הפרמטרים הבאים: גיל, דחיפות רפואית, התאמת רקמות בין התורם לחולה, זמן ההמתנה להשתלה, החמרה במצב הרפואי וקריטריונים רפואיים נספים. הרשימה אמנם מנוהלת באופן ממוחשב, אך ההחלטה הסופית על הקצאת איבת נתונה לשיקול דעתו הבלעדי של המרכז הלאומי להשתלות.
האם לקדם בתור את התורמים?
בנושא התיעדוף, שבה ועלתה הצעה לפיה אנשים שהסכימו לתרום את אבריהם - וחתמו על כרטיס אדי שמורה על תרומת אבריהם לאחר מותם - יקודמו בתור ההשתלות. הרעיון נועד להעלות את אחוז התורמים מצד אחד, ולהפוך את התהליך להוגן יותר מהצד האחר. הנושא קודם והוכנס כסעיף ראשון מסוגו בעולם לחוק השתלת איברים ב-2008.
החוק נשמע הוגן, אך יש לזכור שגם הוא נושא איתו שאלות מוסריות. האם ראוי "להעניש" חולה שאין לו תקווה מלבד השתלה משום שלא חתם על כרטיס אדי? החוק, שבניסוחו השתתפו אנשי מקצוע מתחום האתיקה, הפילוסופיה, המשפט, הפסיכולוגיה, הרפואה והדת, פותר את הדילמה בכך שהוא מגדיר שתינתן עדיפות לחתומים על אדי, אך העדיפות תינתן על פני ממתינים אחרים בעלי נתונים רפואיים זהים שלא חתמו על הכרטיס. כלומר, חולים קשים יותר או ילדים לא יקבלו עדיפות משנית בשל אי חתימה על הכרטיס.
מה לעשות עם כספי הביטוח?
ביטוחי הבריאות בישראל מציעים שתי אפשרויות: שיפוי על תרומת איברים כלומר החזר הוצאות השתלה כנגד קבלות, או פיצוי מענק כספי לאחר ביצוע השתלה או מענק כספי בעת ההרשמה כמועמד להשתלה.
הכתבה הוכנה בשיתוף חברת AIG