נושא תרומת האיברים בישראל רחוק מלהיות אידיאלי, אך הוא נמצא במגמת שיפור מתמדת. חולים רבים עדיין נאלצים לחכות זמן ארוך עד לקבלת התרומה, ולמרבה הצער רבים נפטרים בעודם ממתינים לה. אך עלייה במספר התורמים לצד חידושים טכנולוגיים ותרופתיים מתקדמים, מובילים להצלחות רבות בתחום ההשתלות, להצלת חיים, להארכת חיים ולשיפור ניכר באיכות חיי המטופלים.
אילו השתלות מתבצעות בישראל?
בבתי החולים בישראל מושתלים דרך קבע כליות, ריאות ואוניתיהן, כבד ואונותיו, לב, לבלב, קרניות, עצמות, גידים, מפרקים, עור ומסתמי לב. המחסור באיברים להשתלה מהמת והזמן הרב אותו נאלצים החולים להמתין, הביא את עולם הרפואה להשתמש ביותר ויותר איברים שנתרמים מהחי, בדרך כלל קרובי משפחתו של החולה, אם כי לא תמיד.
אילו סוגי השתלות קיימים?
השתלה עצמית
השתלה עצמית כשמה כן היא החולה הוא גם התורם וגם הנתרם, והיא מבוצעת לרוב בחולים הסובלים ממחלות דם או בכאלה הנזקקים להשתלת עור. כאשר מדובר בהשתלת תאי דם או מח עצם, נלקחים התאים מהמטופל, מטוהרים מהמחלה ומשותלים מחדש בחולה. במקרה של השתלת עור, המבוצעת במקרים של כוויות קשות, נלקחים חלקי עור מאיברים שלא נכוו ומושתלים באזורים הפגועים.
היתרון הבולט שבהשתלה עצמית, מלבד ביטול הצורך לחכות לתורם, הוא שהגוף אינו דוחה את השתל, מאחר שהוא חלק ממנו ואינו גוף זר (עוד על דחיית שתלים בהמשך).
תרומת איברים מהמת
השתלה מהמת יכולה להתבצע בישראל לאחר שמשפחת הנפטר נתנה את הסכמתה ולאחר שאותרה התאמה בין איברי התורם לנתרם. ניתן להשתיל מהמת איברים שונים מצילים חיים כגון כליות, לבלב, לב, ריאה וכבד, ולצד אלה ניתן להשתיל רקמות שאינן בהכרח דרושות להצלת חיים אך יכולות לשפר משמעותית את איכות החיים, כגון קרניות, עור, עצמות וכלי דם.
תרומת איברים מהחי
במקרה שלא נמצא תורם וישנה דחיפות גדולה לבצע השתלה, ייפנו הרופאים לאפשרות של תרומה מהחי, ובדרך כלל מקרובי משפחת החולה. אנשים חיים יכולים לתרום איברים כמו כליה, אונת כבד ואונת ריאות, ורקמות כמו תאי דם ומח עצם. התרומה מהחי תתאפשר לאחר שהתורם הבין את הסיכונים הכרוכים בתרומה, הן נפשית והן פיזית, ועשה זאת בתום לב וללא תשלום. לרוב יוכלו התורמים לחזור לפעילות רגילה בתוך זמן קצר.
הסיכונים שבתרומת איברים
תרומת איברים הינה הליך מורכב, שבצדו סיכונים וסיבוכים שונים שיש לקחת בחשבון, והעיקריים הם זיהומים ודחיית שתל. כמו בכל הליך ניתוחי, לאורך כל שלבי הליך ההשתלה מצוי החולה בסיכון לזיהום, משלב הוצאת האיבר החולה, דרך השתלת האיבר החדש ועד לזמן האשפוז בבית החולים.
הסיכון השני הוא דחיית השתל על ידי הגוף, מאחר שהוא חווה אותו כגוף זר ונלחם בו. הדחייה יכולה להופיע בכמה רמות חריפה עד קלה, ולעתים תתפתח דחייה כרונית שתדרוש טיפול מתמיד לאורך החיים. דחיית השתל מסוכנת, ועלולה להוביל במקרה החמור להרס השתל ואף למוות, ובמקרה הקל לצורך בטיפול תרופתי.
בכל מקרה יידרש טיפול תרופתי קבוע בכל מושתל על מנת למנוע את הדחייה. הטיפול הזה גם מגדיל את הסיכון לזיהום, מאחר שהוא מחליש את המערכת החיסונית ובכך חושף את החולה לזיהומים ולחיידקים.
איך מממנים את כל זה?
עלות השתלת איברים מגיעה למאות אלפי שקלים ואף יותר. כשמדובר על השתלה בארץ, קופות החולים מכסות את ההליך (ובמקרים מסוימים יכסו ביטוחי השב"ן של קופות החולים גם חלק מעלות השתלה בחו"ל). הבעיה הגדולה היא ההתמודדות הכלכלית עם ההוצאות הנוספות שנופלות על כתפי המשפחה לאור המחלה שבגינה נזקק החולה להשתלה הן לפני ביצוע ההשתלה והן לאחריה. גם ההוצאות הללו עלולות להגיע לסכומים שלמשפחה הממוצעת פשוט אין מהיכן להשיג.
אז איך בכל זאת מתמודדים עם העול הכלכלי, שלאור זמן ההמתנה הארוך להשתלות עלול להיות הרסני ממש? על ידי היערכות מראש. בעת רכישת ביטוח בריאות חשוב לוודא שהפוליסה כוללת סעיף של פיצוי כספי על השתלה, דוגמת זה שמציעה AIG - פיצוי כספי כבר במועד ההרשמה למרכז הארצי להשתלת איברים, עוד בטרם בוצעה השתלה. מחצית מסכום הפיצוי ניתן לפני ההשתלה והמחצית השנייה לאחר ביצוע ההשתלה, לא משנה אם בוצעה בארץ או בחו"ל. כך מקבלים החולה ומשפחתו עוד "אויר לנשימה" כלכלי, שמאפשר להם לעבור את התקופה תוך התמקדות במה שחשוב באמת הבריאות.
הכתבה הוכנה בשיתוף AIG