מרגע שאדם נולד הוא מחפש את מקומו בעולם ומבקש להרגיש בטוח. זו לא משימה פשוטה, ולכן הרבה אנשים, ילדים ומבוגרים כאחד, חיים בתחושת ערך לא יציבה, שתלויה בגורמים חיצוניים כמו הצלחות או כשלונות. ביטחון עצמי הוא מסוג הדברים שלא רואים, והביטויים שלו כל כך מגוונים וסובייקטיביים שקשה למקד את הגדרתו. להמון אנשים יש חוסר בביטחון עצמי, והרבה פעמים נראה כי אין קשר בין היכולות של האדם לבין הביטחון העצמי שלו.
ילדים מבינים משהו על הערך העצמי שלהם כבר מגיל מאוד צעיר, דרך הדמויות המשמעותיות בחייהם. ההורים הם למעשה המראה של הילד שלהם, ובאופן שבו הם מסתכלים על הילד, כך הילד מתבונן על עצמו. אפשר לראות את הביטחון של הילדים בתגובות השונות שלהם לחוויות. יש ילדים שעולמם חרב כשהם לא מצליחים במשהו, ויש ילדים שממשיכים לנסות ולהתנסות. בבניית מגדל של קוביות, לדוגמה, יש ילדים שבונים מגדל וברגע שהוא נופל הם פשוט מפסיקים לבנות ומאוד כועסים, לעומתם יש ילדים שמיד ימשיכו לבנות מגדל חדש.
כמובן שילדים נולדים עם מזג וטמפרמנט שונה, שמשפיע על התגובות שלהם. אבל לא משנה כמה רגישים הם נולדים, או כמה קשיים החיים מרעיפים עליהם, יש להם מגוון אפשרויות להתמודד עם מציאות לא רצויה, ולנו ההורים יש השפעה גדולה על התגובה שלהם. להורים יש את האפשרות להגדיל את ההסתברות שהילד יגבש בחייו ערך עצמי יציב, שישאר איתן גם בעתות משבר וגם בזמנים של הצלחה.
איך עושים את זה?
דרך:
ראשית נלמד את הילדים שלנו שהערך שלהם לא תלוי בהצלחות. כדי לעשות זאת חשוב להעביר מסר קבוע שלדרך יש משמעות אדירה, אפילו יותר מההצלחה. לדוגמה: הילד התכונן למבחן, וניכר כי עשה כמיטב יכולתו, אך קיבל ציון נמוך. במקום להתייחס לציון, התייחסו לדרך, אמרו לו שראיתם שהתאמץ ושניסה, ושאתם גאים בו על העשייה הזאת.
אמונה:
סמכו על הילד שלכם והאמינו בו וביכולות שלו. גם אם הילד מעולם לא הוכיח לנו שהוא יכול, אם נביט בו בעיניים מאמינות, ונראה לו שאנחנו בטוחים שהוא מסוגל להתמודד, הוא ללא ספק יפנים את המסר. פעמים רבות הורים מרגישים צורך לגונן יתר על המידה על ילדיהם, ובכך מעבירים מסר שהם לא סומכים על יכולתם להתמודד.
למה אנחנו עוטפים את הילדים בצמר גפן?
שוויון:
הילדים של היום מצפים להרגיש שווי ערך לכל אדם בעולם, גם להורים. לא מדובר כמובן על שוויון בתפקידים, שכן להורים יש תפקיד ברור להיות הורים, אבל בכל זאת ניתן לכבד את הילד הקטן העומד לפנינו ממש כפי שהיינו מצפים שיכבד אותנו, או כל אדם אחר.
תרומה:
אפשרו לילד לתרום ולהועיל. זו אחת הדרכים הכי מקדמות תחושת ערך. ילד שמרגיש שהצליח להועיל ולו למבוגר אחד, הוא ילד מאוד גאה, ובעל ערך. ילדים יכולים לתרום מגיל מאוד צעיר, והם עושים זאת, רק שלא תמיד הם יודעים שמה שהם עושים כל כך תורם ומועיל להורים. לדוגמה: ילד שיכול לשחק עם עצמו ולהניח לאמו לשבת לשתות קפה בשקט, תורם ומועיל באותו הרגע, וכדאי לומר לו את זה.
אהבה:
ילד שלא מרגיש אהוב מתקשה להרגיש בעל ערך, שכן אהבה היא תנאי בסיסי לקיומו של האדם. היום יום, השגרה השוחקת, העייפות, ועומס המטלות מונעים מאיתנו לפעמים רגעים של נחת, אבל ילד בכל גיל רוצה וצריך לשמוע שאוהבים אותו. קל לנו להגיד את זה לתינוק בן שנה, אבל לרבים קשה להגיד את המשפט הפשוט "אני אוהב אותך" לילדים יותר בוגרים. מילות אהבה, ליטוף, חיבוק, רוך הם ביטויים שונים של אהבה, אל תשכחו להעניק אותם בכל רגע אפשרי, גם למתבגרים שלכם.
חופית אורנשטיין היא יועצת ומדריכת הורים