מלחמה בדרום

הפסקת שידורים הומניטרית

הלחימה בעזה מדביקה רבים מאתנו אל אתרי החדשות, לפייסבוק ולטלוויזיה. מה מחירה של אינפוזיית החדשות הזו ואיך אפשר למזער אותו?

ד"ר דני דרבי ויעל לב
התעדכנות אובססיבית לא מועילה לאיש (צילום: יח"צ, פסטיבל הקולנוע ירושלים)

האזנה לחדשות או קריאה בפייסבוק יכולה להיות מפחידה מאוד בימים אלו. הדיווחים על הקרבות לא פוסקים, האזעקות קוטעות את השידור, וטוקבקים ופוסטים אלימים מציפים את המדיה. רובנו רוצים להיות מעודכנים במתרחש, אך מחיר הצפייה, ההאזנה והקריאה האינסופית גבוה: מתח, חרדה ודיכאון. איך אפשר למצוא מקום מבטחים בין הרצון לדעת מה קורה לבין הרצון לשמור על עצמנו?

עוד בנושא:
המתח הזה עושה אותנו חולים
פעילות גופנית להורדת רמת הסטרס

עוד בוואלה! NEWS

יש לכם 10 דקות ואתם רעבים? יש לנו בדיוק את מה שאתם צריכים

אבי ביטון
לכתבה המלאה

ווסתו את צריכת החדשות

רבים מרגישים כי החיבור באינפוזיה לעדכוני החדשות הוא חובתם המוסרית, או שהוא יסייע להם להתמודד עם המצב ויגן עליהם. בפועל, עדכון בלתי פוסק אינו מועיל לאיש, ומגביר את החרדה והפסימיות אצל רבים. במקום לשבת מול המשדרים כל היום, או לרענן את עמודי החדשות, אפשר להגביל את העדכון לפרקי זמן קבועים מראש ולוותר על ההתעדכנות הספונטנית. אפשר, למשל, להתעדכן בכל שעה עגולה. התעדכנות בפרקי זמן קבועים תאפשר לכם לדעת מה קורה, ולא תגבה את המחיר הנפשי שגובה קשב בלתי פוסק למצב.

בדקו את מהימנות המקור

נוכחנו כבר ששמועות מתפשטות בווטסאפ כאש בשדה קוצים, וגורמות לנזק רב (דיווחים כוזבים על מוות, למשל). קחו אחריות אישית: כשמגיעה אליכם ידיעה מעין זו, הטילו בה ספק - האם אתם יודעים מה מקור הידיעה? האם מקור זה אמין בעיניכם? האם לא עדיף לחכות לעדכונים רשמיים בנושא? אם אתם חברים בקבוצה שמפיצה שוב ושוב ידיעות שאין בהן ממש, שקלו את המשך חברותכם בקבוצה. על כל פנים, התייחסו למידע בספקנות. הספקנות רלוונטית גם כשמדובר בסרטונים המופצים בפייסבוק ודיווחים המופצים באתרים שונים. שאלו את עצמכם תמיד אם אתם יודעים מה המקור, האם יש לו אינטרנסים והאם הדיווח שלו מהימן בעיניכם.

הימנעו מקריאת תגובות אלימות

היתקלות בטוקבקים או פוסטים המפיצים שנאה יכולה להיות מפחידה או מייאשת. גם כאן, קחו את הדברים בערבון מוגבל – יש הבדל בין כתיבה ובין עשייה. קל מאוד לכתוב תגובה אלימה, אולם עשייה היא כבר סיפור אחר. כתיבה מאפשרת פריקה של כעס ופחד, וברוב המקרים לא מתפתחת לידי מעשים. אם חשיפה לתגובות אלימות גורמת לכם להרגיש רע, הימנעו מקריאתן.

נתבו את המשאבים שלכם למקום אחר

אנשים רבים מספרים כי הם מחוברים לאקטואליה ולפייסבוק או לווטסאפ משום שזה הדבר המוסרי לעשות. האמת היא שעדכונים תכופים מדי יכולים להוביל לעלייה בחרדה, ואינם תורמים בפועל לאיש. אין פירוש הדבר שאתם צריכים להתעלם מהמצב, אבל חשוב לשמור על איזון. אם אתם רוצים לסייע ולתרום לאחרים, קיימות דרכים מוצלחות יותר לעשות זאת. אם אין לכם זמן או משאבים כלכליים להשקיע כרגע, תוכלו לפתח שיחת חולין כדי להסיח את דעתו של אדם שמרגיש חרדה בזמן אזעקה או לסייע לשכן קשיש לצאת למרחב המוגן.

ד"ר דני דרבי ויעל לב הם פסיכולוגים במרכז קוגנטיקה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully