אמא, אבא - אני שמנה?

ילדה בת 11 הגיעה אליי עם אביה. הדבר הראשון שאביה אמר הוא שחשוב לו שבתו תראה ותרגיש טוב וציין כמה הוא מודאג מהעלייה שלה במשקל. גם הילדה אמרה שהיא חייבת להיכנס למשטר של תזונה ופעילות גופנית והייתה משוכנעת שהיא זקוקה לזה בדחיפות, שהיא בעודף משקל גדול ונראית רע. לאחר בדיקה התברר שעודף המשקל של הילדה קל בלבד. הוספנו לשוחח וגיליתי שהורי הילדה גרושים, ואביה, המשמש זה שנה מאמנה האישי של הילדה בענייני ספורט ותזונה, הוא שהחליט להגיע לייעוץ לצורך ירידה במשקל. הוא עצמו סבל פעם מעודף משקל רציני ובשנים האחרונות החל לבצע פעילות גופנית, שינה לגמרי את הרגלי האכילה שלו וירד במשקל.

עוד בנושא:
ילדים מודאגים מהמשקל כבר בגיל 8
הורים, קחו אחריות על המשקל של הילדים
הילד שלכם מסרב לאכול דברים כתומים?

במהלך המפגשים עלתה תמונה ברורה של אב המשליך על בתו את חרדותיו וילדה מתבגרת שמפנימה את תסכולי האב. לאחר כמה מפגשים שנערכו בלי הבת, הבין האב שהעיסוק במשקלה של הבת פוגע בה ובדימוי העצמי שלה ועלול להזיק לה יותר מאשר להועיל לה. לעומת האב, שהפנים את העניין במהירות, הבת נותרה לא מרוצה ממראה הגוף שלה לאורך תקופה ארוכה.

בשלבים הראשונים לחייו התינוק לומד להתייחס לגופו על ידי תגובת ההורים אליו, ובהמשך באמצעות צפייה בסביבתו והזדהות עם בני המשפחה והקרובים. כבר בגיל חמש מתעצבת מודעות עצמית למראה הגוף. עם ההתבגרות הילד מזדהה עם החברה שמקיפה אותו ועם מודלים חברתיים הנערצים עליו - דמויות בטלוויזיה ובסרטים למשל.

דימוי גוף חיובי חשוב מאוד לדימוי העצמי הכללי ולבריאותו הנפשית של הילד ושל האדם שיגדל להיות. אדם שדימוי הגוף שלו חיובי יהיה מחובר יותר לעצמו וליכולותיו, חייו יהיו שלמים ומאושרים יותר, וסיכויו לפתח הפרעות אכילה, דיכאון והתמכרויות פוחתים.

גם עיסוק חיובי עלול להזיק: הורים מעבירים לילדים מסרים רבים, חלקם גלויים וחלקם סמויים. על ההורים להיות ערניים למידע שיוצא מהם ומגיע אל הילדים. ברור שאין צורך להימנע לחלוטין מהתייחסות למראה החיצוני אבל עיסוק יתר במראה החיצוני - חיובי או שלילי - עלול להזיק, ולכן כדאי להימנע ממנו. גם ביקורת על המראה החיצוני של אדם אחר בנוכחות הילד איננה מומלצת. הערות מצד בני המשפחה עשויות להיות הרסניות. חשוב להיזהר גם מאמירות ?תמימות? כמו ?שמנצ?יק?. בעינינו הן חמודות אך אצל הילדים הן מתקבלות פשוטו כמשמעו. חשוב לדעת שגם לאחים השפעה גדולה מאוד. אם אתם שומעים את הילדים מעירים הערות פוגעניות זה לזה, הפסיקו זאת מיד.

היו עדינים: ביקורת על המראה החיצוני מעבירה לילד מסר שיש בו משהו פגום, גם אם מקור הביקורת הוא אכפתיות ודאגה כנה. מבוגרים רבים שסבלו מעודף משקל בילדותם מספרים על הצלקות שנותרו בהם בעקבות הערות על גופם. האבסורד הוא שחלקם מתנהגים בדיוק באותו האופן גם לילדיהם, מתוך הניסיון לחסוך מהם את הסבל שבעודף המשקל. חשוב גם לזכור כי שום ילד אינו חסין לביקורת חברתית - גם בנים וגם ילדים רזים מדי עלולים לסבול מבעיה בדימוי הגוף. הנזק יהיה חמור פי כמה אם טון הביקורת מבייש.

התמקדו בהשגים, לא במראה: החמיאו לילד בעיקר על מעשיו ועל הישגיו ופחות על המראה החיצוני שלו. התמקדו בחיזוק יכולותיו של הילד ובהעצמתו בכל תחום שבו יש לו כישרון כלשהו. כך תחזקו את הביטחון העצמי ואת אמונתו של הילד ביכולותיו. הסירו את המשקל ואת המראה החיצוני ממוקד תשומת הלב, גם אם יש בעיה אמיתית הקשורה במשקל. ילד שמאמינים בו ומאמין בעצמו יגיע להישגים גבוהים יותר בכל תחום, ויצליח גם לווסת את האכילה ולהגיע למשקל שמתאים לו.

זכרו שאתם מודל לחיקוי: ילדה שצופה באמה מתבוננת במראה ומעירה על עצמה הערות קשות כמו "אני נראית כמו בהמה? עלולה להפנים את חוסר שביעות הרצון מהגוף ואת התיעוב העצמי של אמה. גם אם אתם סובלים מעודף משקל ולא אוהבים את עצמכם, השתדלו לא לדבר על כך ליד הילדים. הורים שמביעים בנוכחות הילדים את שמחתם המרובה על כל קילוגרם שירדו (ואת צערם על כל קילוגרם שעלו) עלולים להעביר לילדים מסר ולפיו שביעות הרצון מהחיים היא נגזרת של משקל הגוף.

שוחחו אתם על החומרים שהם נחשפים אליהם: כמעט בלתי אפשרי למנוע את החשיפה של הילדים לכוכבי הילדים. מגיל צעיר הם חשופים לאינסוף מסרים גלויים וסמויים בכל אמצעי התקשורת: הם צופים בתצלומים שעברו עיבוד פוטושופ אינטנסיבי, בסדרות טלוויזיה, בסרטים ובמשחקי מחשב שבהם מופיעים כוכבים אנושיים וכוכבים וירטואליים "מושלמים". עם זאת, ניתן בהחלט למזער את הנזק באמצעות סינון ושיחה. אפשר, למשל, להראות לילדים כיצד התמונה של הדוגמנית עברה שיפוץ ולהראות להם תמונה של הדוגמנית בחיים ה"אמיתיים". כדי לעזור לילדים לא להיגרר אחרי אידיאל היופי הבלתי מושג, חשוב מאוד להבהיר להם שיש שונות רבה בין האנשים במאפיינים הגופניים שלהם. כפי שיש ילדים עם עיניים כחולות ויש ילדים עם עיניים חומות, כפי שיש ילדים נמוכים ויש גבוהים, כך יש גם ילדים עגלגלים יותר ודקיקים יותר. אין יותר יפה או יותר מוצלח, יש מקום לכולם והעולם שלנו מעניין יותר בזכות המגוון.

ענת תבור היא יו"ר פורום תזונת ילדים בעתיד - עמותת הדיאטנים בישראל