פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דמיון מודרך, דגדוגים ונשימות: כך תרגיעו את הילד שלכם

      כל הילדים חווים רמה כזו או אחרת של פחד כאשר האזעקות מתחילות להישמע. הנה כמה טכניקות שיעזרו לכם להרגיע אותם, וגם את עצמכם

      ילד מפחד (ShutterStock)
      חשוב להתמודד עם הפחדים כבר עכשיו (אילוסטרציה: ShutterStock)

      כשחיים בצל אזעקות וחשש מיידי מנפילות טילים, נכנסים למצב השרדותי של דריכות וכוננות. הגוף מייצר אדרנלין ויש לכך השפעה בטווח המיידי, כמו פחדים וחרדות, חשש ללכת לישון וסיוטי לילה, הזעת יתר, דפיקות לב, קשיי נשימה, בחילות, חוסר תיאבון, כאבי בטן, פחד להישאר לבד או לצאת החוצה. חשוב להתמודד עם הרגשות האלה, משום שהם עלולים להיות טראומתיים ולהשפיע לטווח ארוך, גם לאחר שוך האזעקות.

      עוד בוואלה! בריאות:
      איך מסבירים את הטירוף הזה לילדים?
      בשיא המתח: האוכל שיעזור לכם להירגע
      חיים של אבא: המלחמה הפכה אותי לרוני דניאל

      הפחד הוא חבר

      ראשית יש להבין כי תחושת הפחד היא נורמאלית ובריאה, הגוף מיצר את הפחד כדי לאותת לנו על סכנה ולעודד אותנו להתגונן, למעשה לפחד יש תפקיד והוא לשמור עלינו כדי לשרוד. אם נבין זאת ונעביר את המסר לילדים שלנו, הם יוכלו להתיידד עם הפחד, להבין שהוא שם בשבילם, כדי לשמור עליהם, ההבנה הזאת יכולה להקל עליהם. הם ירגישו חופשיים יותר לתת ביטוי לפחד, ויש לקוות שיצליחו גם להשתחרר ממנו מדי פעם.

      ביטוי לרגשות

      היכולת לתת ביטוי לרגשות חשובה מאד בריפוי, בסיטואציה כזאת ילדים יכולים להרגיש כעס (נהרס החופש הגדול...), תסכול מחוסר האונים והשעמום, ופחד כמובן. אם ילד מגיב בקור רוח ואדישות, חשוב לדובב אותו. ביטוי הרגשות מביא לשחרור הלחץ, אפילו אם זה יהיה כרוך בצעקות או בכי, לא לשכנע את הילד להפסיק אלא לאפשר לו להוציא ולשחרר. חשוב לתת את תשומת הלב לילדים, להקשיב להם ולעודד אותם לדבר על התחושות שלהם.

      לא תמיד ילדים יכולים לבטא את התחושות שלהם במילים, ולכן אפשר להשתמש בכלים של משחק (חיילים, בובות וכדומה). אפשר גם לבקש מהילדים לצייר את הרגשות הקשים שלהם, או לצייר את הגוף שלהם ובתוך הציור לסמן איפה נמצא הרגש ואיך הוא נראה, אפשר להמציא סיפור בהמשכים בעל פה או בכתב ולאייר אותו. כל אלה נותנים לגיטימציה לתחושות ומסייעים לילד לשחרר אותן.

      מומלץ מאד לפרוק את המתח באמצעים גופניים אפילו במרחב מצומצם (קפיצות, תיפוף, עמידות ראש או ידיים). גם משחקים "רגילים" יכולים לסייע לשחרר לחץ ולהסית את תשומת הלב, שמיעת מוזיקה, קריאת ספרים, אפשר גם לצפות בטלוויזיה, אך מומלץ להימנע עד כמה שניתן בצפייה בחדשות שעלולות ליצור חרדה ולחץ נוסף.

      טכניקות להרגעה

      מגע, ליטופים, חיבוקים, מסג'ים עוזרים מאוד ביצירת תחושת ביטחון אצל ילדים. משחק מגע נחמד יכול להיות הכנת "מאכלים" מהילדים ותוך כדי ללוש אותם, לערבב, לדגדג כשמפזרים מעליהם תבלינים, לכסות בשמיכה כשהם בתנור ובסוף לטעום אותם (בכאילו כמובן...).

      כלי נוסף להרגעה הוא נשימות, דמיון מודרך והרפייה, זהו כלי שיכול לעזור גם למבוגרים, ניתן להיעזר בכך לא רק תוך כדי הבהלה והאזעקה אלא לפני השינה, או במהלך היום.

      יש לשבת או לשכב בנוחות, לנשום נשימות רגועות ועמוקות לאזור הבטן, לדמיין מקום בטוח ורגוע, לא חייבים בעיניים עצומות, אפשר להציע לילד להזמין למקום הבטוח שלו דמות שתהיה שם לעזור לו, זה יכול להיות כל אחד או כל דבר (דמות מהטלוויזיה של גיבור, או בעל חיים למשל), הילד יכול להביא איתו בדמיון גם דברים שישמרו עליו כמו טילים או צבא שלם משל עצמו. כשהילד מצליח לדמיין את כל אלה ולהיות במצב בטוח ורגוע, אפשר לבקש ממנו לספר לכם על ההרגשה הטובה הזו, איפה מרגיש אותה בגוף שלו ואם היה צריך לתת שם או דימוי להרגשה מה זה היה. לבסוף בקשו מהילד שיזכור את ההרגשה הטובה והרגועה שמרגיש באותו רגע ושידע שהוא יכול לחזור להרגשה הזו מתי שרק ירצה, אפשר ליצור סימן מוסכם שיזכיר לו את ההרגשה הבטוחה. במצבי לחץ כדאי להזכיר לילד את הסימן או את המקום הבטוח ולהחזיר אותו לתחושת הביטחון.

      אפשרות נוספת היא לדמיין כיפת ברזל אישית, כמו בועה סביב הילד ששומרת עליו ולא נותנת לשום דבר רע או תחושה רעה להכנס פנימה. אחד היתרונות ברכישת יכולת להרגעה עצמית, הוא תחושת השליטה שהיא נותנת לילד על מצבו ותחושותיו.

      לתת תחושת ביטחון

      כשגם ההורים נמצאים במצב של לחץ ופחד, לא תמיד קל לתת תחושת ביטחון לילדים, אבל פחד קשה להסתיר, במיוחד מילדים. מומלץ לתת דוגמה אישית בכך שלא תסתירו את הרגשות, אך יחד עם זאת לא תגזימו בביטוי הרגשות ותעמיסו על הילד. כדאי קודם כל להרגיע את עצמכם, באותן טכניקות שהוזכרו, וכך תוכלו להכיל את רגשות התסכול, הפחד והבהלה של הילד.

      בנוסף חשוב לזכור להמשיך ולשמור עד כמה שניתן על השיגרה ועל החוקים והגבולות בבית, כל אלה נותנים לילד תחושה מוכרת ובטוחה, כי החיים ממשיכים וההורים עדיין שם כהורים.

      איך ומתי צריך לטפל

      אם הילד מגיב בצורה קיצונית לאורך זמן - אם מעבר ל-48 שעות לאחר האירוע לא ניתן להרגיע אותו, או לחילופין הוא נראה מנותק - כדאי לפנות לעזרה מקצועית. בנוסף, לאירועים קיצוניים כמו איומי טילים, עלולה להיות השפעה לטווח ארוך ועלולות להיות תגובות פוסט טראומטיות. מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע מהתחום הטיפולי, האם הילד זקוק לתמיכה מקצועית ולטיפול רגשי.

      איילה שנער היא מטפלת בדמיון מודרך ו-NLP לילדים במרכז גאיה