הילדים בפאניקה, וההורים?

בעקבות הלחימה ילדים והורים רבים חווים קושי בהתמודדות עם המצב, הנובע מתחושת חוסר ודאות ופחד. בלילה שחלף נשמעו ברחבי הארץ אזעקות רבות והורים רבים מצאו עצמם מול ילדים דואגים והתקפי פאניקה ותהו כיצד להרגיע אותם ומה נכון לומר כדי להשיב להם את תחושת הביטחון.

עוד בוואלה! בריאות:
איך להעביר את הזמן במרחב המוגן?
בשיא המתח: האוכל שיעזור לכם להירגע

בין אם הם הילדים חשופים למצב באופן ישיר ובין אם עקיף - תגובתם לאירועים מושפעת במידה רבה מהתנהגות ההורים. הילדים צופים בנו ומפרשים דרכינו. לכן, טבעי שילדים יגיבו בפחד, כשאנחנו בעצמנו חשים חוסר אונים ופחד נוכח המצב. עבור ילדים זה מערער לראות את ההורים כך, משום שבתור הורים אנחנו הדמויות שאמורות להיות השומרות והמרגיעות מכולן.

אצל מבוגרים וגם אצל ילדים - פחדים מתעוררים כשיש תחושה שהשליטה על המצב אבדה ונותרה אי ודאות לגביו. לכן, במצבים כאלה, לא ניתן לבטל את הרגשת הפחד (גם לא אצלנו, ההורים), אך ניתן לרכוש 'כלים' חשובים להתמודדות עמו. הכלים האלה יעזרו לילדים להחזיר לעצמם מעט מתחושת השליטה והוודאות:

שיתוף הילדים ברמת המידע המתאימה לגילם וליכולתם להבין ולהכיל. אל תשקרו להם. תמיד יש לומר את האמת ורק את האמת, אך אין צורך לספק להם את כל מה שאנו יודעים. כדאי במקביל להקשיב ולבדוק כיצד הם מפרשים את מה שהם שומעים ולספק הסברים מתאימים. ככל שהילדים צעירים יותר - כך המידע צריך להיות פשוט וקונקרטי יותר.

מידת החשיפה למשדרים המיוחדים בחדשות צריכה להיות מוגבלת ומתווכת דרך מבוגר. ילדים ניחנים בדמיון מפותח ובמקביל, אם נרצה או לא, חשופים למידע חדשותי. ככל שנספק אנו את המידע ונתווך להם את המציאות, כך הם פחות יהיו זקוקים להשלים את התמונה בעזרת דמיונם ויחושו בטוחים יותר.

עודדו את הילד לשאול, לדבר ולהביע רגשות גם אם הם לא נעימים.

אל תלחצו, אך אפשרו את המרחב והיו שם כדי להקשיב ולגלות אמפתיה. חשוב מאוד לתת לגיטימציה לתחושות שהילד מבטא ואפשר לומר שגם אנו המבוגרים - פוחדים.
ניתן לעודד ביטוי של רגשות תוך כדי משחק (סוציודרמה), ציור, או יצירה ולחפש עם הילד רעיונות ודרכים להירגע. במקביל תוכלו להעביר מסרים מרגיעים שיעניקו תחושה של ביטחון: "יש לנו צבא חזק", "הממ"ד הוא מקום בטוח", "אנחנו ביחד ושומרים עליכם..." וכו'.

שמירה על שגרה ככל שניתן - שגרה משרה ביטחון ותחושת שליטה. גם אם לא ניתן לשמור על השגרה המוכרת (במיוחד לאור העובדה שאנחנו נמצאים בתקופת החופש הגדול), מומלץ ליצור שגרה חלופית (שעות שינה, שעות פעילות, ארוחות) - גם למענכם וגם למען הילדים.

יחד עם זאת, אם הילדים מבקשים לישון עמכם או שתלוו אותם לאמבטיה ולשירותים – היעתרו, אם ניתן, וזיכרו - זהו מצב זמני. כששגרת החירום תסתיים ונחזור לשגרה המבורכת - הילדים יתאימו עצמם בהתאם.

חיבוק ומגע - השתמשו במגע כדי להפיג את חששות הילדים. חבקו אותם, קחו אותם בידיים והיו קשובים להתנהגותם. ילדים רבים, כתגובה לתחושות המתח והדאגה של ההורים, רוצים 'להיצמד' אל ההורה במשך רוב שעות היום. מאחר שהמצב אינו רגיל - אפשרו לילדים להיות קרובים אליכם במשך רוב שעות העירות שלהם. הדבר יאפשר להם תחושת רגיעה וביטחון.

פעילות משותפת - הקדישו זמן לפעילויות חברתיות בחיק המשפחה: משחקים, יצירה, פעילות גופנית, צפייה בסרטי ילדים וכו'. גם הכנת ארוחות יחד, קיפול כביסה ופעולות משפחתיות משותפות אחרות של שגרה יכולות להסיח את הדעת ולהחזיר את תחושת השליטה.

הכנת הממ"ד במשותף והפיכתו למקום נעים וידידותי - כדאי לשתף את הילדים ולשאול אותם אילו משחקים הם רוצים להשאיר בממ"ד ולהכין שם גם שתייה ואולי קצת ממתקים. ניתן לקשט את המקום במעשי ידיהם של הילדים ולאבזר אותו בכל חפץ שיאפשר להם להירגע ולחוש תחושה טובה בזמן אמת.

תרגול מצבי חירום - ככל שנדע יותר מה ביכולתנו לעשות בזמן אמת, בעת הישמע האזעקה - כך נהיה מוכנים יותר כשזו תישמע. התרגול מעורר בנו תחושת שליטה על המצב ולכן מומלץ לתרגל עם הילדים כניסה לממ"ד. ניתן להיות יצירתיים ולתרגל כניסה בצורה נעימה ואולי אף מתובלת בהומור. מומלץ לחלק לילדים תפקידים בעת הכניסה. ככל שגילם מאפשר. לדוגמה: הכנסת חיית מחמד, הכנסת מכשירים ניידים וכו'.

שימו בממ"ד משחקים וספרים שהילדים אוהבים והקריאו להם ספרים - המפגש עם המוכר מפחית חרדה. הכינו גם חומרי יצירה שיאפשרו לכם להעסיק אותם בצורה נעימה: פלסטלינה, אוריגמי, מדבקות ועוד.

חשוב למצוא את הדרך המתאימה עבור כל ילד וכל משפחה לעבור את התקופה הקשה ביחד ובביטחון מקסימלי. עם כל השיטות לא עוזרות והפחד נשאר או אף מתגבר - חשוב לפנות לעזרה מקצועית ולקבל את התמיכה המתאימה.

ליאת קליין היא יועצת ב"קול להורה" - קו ייעוץ חינם להורים לילדים בגיל הרך של ויצו - 6968*.