פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      איך סוכר משפיע על המוח?

      התחלתם פעם לאכול גלידה והרגשתם שאתם פשוט לא מסוגלים להפסיק? הבטחתם לעצמכם להפחית אתה סוכר בקפה - ונשברתם? זו לא באמת אשמתכם. כך הסוכר משחק עם המוח שלכם

      סוכר (ShutterStock)
      כמה טעים, ככה ממכר (אילוסטרציה: ShutterStock)

      בשנים האחרונות אנחנו שומעים יותר ויותר על החסרונות של סוכר ועל ההשפעות ההרסניות שלו על הבריאות ועל הגיזרה שלנו. ובכל זאת, כמויות הסוכר שאנחנו צורכים לא באמת השתנו, וסוכר עדיין מהווה חלק גדול משגרת היום של מרבית בני האדם. הסיבה לכך לא טמונה בעובדה שאנחנו אנשים חלשי אופי או גרגרנים, אלא בעובדה שלסוכר יש השפעה ממכרת, שמקשה עלינו להיפרד ממנו. כן, ממש כמו סיגריות או אלכוהול, גם סוכר משאיר אותנו בהמתנה למנה הבאה. וזו בעיה, כיוון לפי החוקרים מאוניברסיטת קליפורניה, 80% מהמזונות שאנו צורכים מכילים סוכר.

      מה קורה לגוף אחרי שנה בלי סוכר?

      מאמר שפורסם בשנת 2012 במגזין Nature קבע כי סוכר הוא חומר רעיל שיש להכניס תחת פיקוח, בדומה לטבק ולאלכוהול. חוקרים הדגימו במספר מחקרים שכמות גדולה של סוכר (גם סוכרוז טבעי וגם סירופ פרוקטוז שמופק מתירס) לא רק הופכת את האוכלוסייה המערבית לשמנה יותר אלא גם פוגעת בכבד, משבשת את חילוף החומרים בגוף, מגבירה את הסיכון לתחלואת לב ולסוכרת, וגם - משבשת את פעילות המוח שלנו.

      מה קורה למוח שלכם?

      כדי לבחון את ההשפעה של סוכר על המוח שלנו, ערכו חוקרי התמכרויות סריקות מוח לאנשים שאכלו מזונות מתוקים. הם מצאו כי התגובה המוחית לסוכר דומה לתגובה המוחית שמופיעה אצל מכורים לסמים בעת השימוש. בסריקות נמצא כי אצל נבדקים שאכלו סוכר הופעלו במוח אותם האזורים שפועלים כאשר אלכוהוליסט צורך אלכוהול או מכור לסמים צורך סמים.

      האשם הראשי: דופמין
      למה סוכר כל כך ממכר? בזמן אכילת סוכר מופרש ובמוח דופמין - חומר כימי שמשמש לתקשורת בין תאים במוח (מוליך עצבי) ובעל תפקידים רבים בתפקוד המוחי. דופמין לוקח חלק במנגנון "העונג" - שגורם לחיזוק של פעילות מענגת ולוקח חלק משמעותי גם במנגנונים המוחיים שאחראיים למצבים של התמכרות. מחקרים גילו כי אכילת מוצרים עתירים בסוכר לאורך תקופה מפעילה את מנגנון העונג המוחי מבוסס הדופמין, ובכך יוצרת מצב הדומה מבחינות רבות להתמכרות.

      האשם השני: סרוטונין
      חוקרי התנהגות מצאו כי בזמני לחץ אנשים נוטים לאכול יותר מוצרים מתוקים. המזונות המתוקים יוצרים תחושת עונג על ידי שחרור מוגבר של סרוטונין, אותו חומר שמשפר את מצב הרוח. את אותו אפקט ניתן לקבל גם אם נחליט על אכילת מוצר בריאותי יותר ונגביל את תדירות הצריכה שלו לפעמיים בשבוע.

      מה קורה לגוף שלכם?

      לא רק המוח, גם הגוף שלנו משחק כאן תפקיד. כאשר תאי הלבלב חשים בסוכר, הגוף מפריש את ההורמון אינסולין. כתוצאה מכך תאי הכבד, השרירים ורקמת השומן סופגים את הסוכר מהדם ומאחסנים אותו בצורת גליקוגן על מנת לשמר אנרגיה. כאשר אוכלים הרבה סוכר בבת אחת, רמות האינסולין מרקיעות ואז צונחות, ואחר כך מגיעה תחושת עייפות. העייפות הזו גורמת לנו לרצות לצרוך מזונות נוספים מלאי סוכר - כדי להתעורר.

      תחליפי סוכר לא יעזרו לכם

      ממתיקים מלאכותיים פועלים על אותם אזורים במוח שגורמים לנו לרצות לאכול מתוק, אך מבלי להרגיע את האזור שמעניק לנו חיזוק על העלאת ערכי הסוכר, כלומר, בסופו של דבר תחליפי סוכר גורמים להפרשה של פחות הורמוני שובע ביחס לסוכר אמיתי, ואז הגוף דורש עוד מזון.

      ההמלצה היא להגביל את צריכת הסוכר היומית הכללית ללא יותר מ-10 כפיות (40 גרם) של תוספת סוכר ליום. כיוון שסוכר נמצא כמעט בכל מאכל, זה דורש מאיתנו לבדוק את הכמויות שמצוינות על גבי אריזות מוצרי מזון ולהגביל את צריכת המזונות הממותקים.

      מצד שני: רמות סוכר נמוכות מעלות את מפלס העצבים