אבא שלי, היקר לי עד מאוד מעשן. מאז שאני זוכרת אותו הוא מעשן. מנצל כל רגע פנוי להתייחד עם הסיגריה. כל חיי ידעתי שסיגריה זה דבר רע, כי אמא שלי היתה כועסת בכל פעם שהוא היה יוצא לעשן. היא היתה כועסת בעקביות, והוא היה יוצא לעשן בעקביות.
מפסיקים לעשן:
יצאנו לבדוק: מה הכי מפריע לכם בעישון?
מפסיקים לעשן ויוצאים לחופשה
שחרור נעים: 10 טיפים לגמילה מעישון
כילדה הייתי רואה בפרסומות איך סיגריות הופכות לתולעים, ואיך הריאות נהיות שחורות - אבל על אבא שלי זה מעולם לא השפיע. זה נראה כאילו הפרסומות האלה רק דרבנו אותו לקחת עוד סיגריה, למקרה שהוא יחליט מחר להפסיק.
היו אירועים מיוחדים בהם אבא שלי גמל בלבו להפסיק, כשנולדו ילדים חדשים, או כשקיבלתי מדליות בתחרויות ספורט למיניהן. אבל הוא היה מפסיק וחוזר מיד, כי הוא היה מכור. זה לא כל כך פשוט להפסיק לעשן, כך הבנתי. לכן מעולם לא נגעתי בסיגריה, אפילו לא שאכטה אחת, פחדתי שגם אני אתמכר.
תמיד דאגתי לאבא שלי. מגיל צעיר מאוד, אני זוכרת, איך כל סחרחורת או כאב של אבא קיבל משמעות אחרת אצלי, מיד עלו בי מחשבות שהנה זה קורה, כל מה שמספרים בכל מקום הולך לקרות לו. כל הקטסטרופות ארבו בפינה לאבא שלי. זו היתה הרגשה מעיקה, תחושה של חוסר אונים, של ילד שרוצה להגן על אבא שלו מפני משהו שרק אבא יכול לשנות, של ילד שחי בדאגה מתמדת שמא היום או מחר אבא לא יהיה, והכל בגלל הסיגריה.
מעולם לא שפטתי את אבא שלי על כך שעישן, האמנתי שכך בחר, והסיבות שמורות עמו, גם היום אני לא שופטת אותו. אני מבינה את הקושי להתגבר על הצורך העז, אני מבינה את התחושה שיש לו מספר פעמים ביום אתנחתא, זמן לעצמו ולמחשבות שלו, אבל זה לא פותר את התחושה הנוראית שכל סיגריה מסכנת את חייו.
סבא מעשן
הבנות שלי, הנכדות שלו, הבינו מגיל צעיר מאוד שאבא שלי מעשן, ושזה דבר לא טוב, ולכן מדי פעם הן מאתגרות את סבא שלהן בכל מיני אתגרים מיוחדים. למשל הן אומרות לו שאם הן ישתתפו באולימפיאדה - הוא יהיה חייב להפסיק לעשן, או אם יוולד נכד חדש. הן גם שואלות שאלות כמו: למה הוא לא מפסיק אם הוא מבין שזה לא בריא? אבל זה לא עוזר.
אני מאוד מאוד אוהבת את אבא שלי. הוא בן אדם מדהים, צנוע, מסתפק במועט, מלא חכמה, חוש הומור ואהבה לזולת. בעל דמיון עשיר, אומן בחסד עליון, יחד עם זאת הוא מעשן, מה שמגביר את הדאגה היומיומית אליו.
להפסיק בשביל הילדים?
הורים שחושבים שהעישון שלהם לא משפיע על הילדים שלהם, אבל הם טועים. סיגריות הן דבר רע, ממכר, אחד הגורמים למחלות לב ולמחלת הסרטן. והילד הקטן שלכם כבר מבין ויודע שחשוב לאכול בריא, ולעשות ספורט וללמוד, ולצפות במינון במסכים, להיות נדיב ומנומס, אבל כשהוא צופה בהורים שלו מעשנים הוא מבין שהם עושים משהו רע. הילד שלכם מבין שההורה, שלרוב מצליח לנהל את העולם ואותו, לפתע שבוי בידי הדבר הקטן הזה שנקרא סיגריה. שהזמן שלו עם אבאקצוב כי עוד מעט, אבא ממש אבל ממש לא יוכל יותר, ויהיה חייב לצאת לקחת עוד אחת, ואולי הילד הקטן גם ירצה לנסות את הדבר הזה כשיהיה גדול.
אנחנו ההורים מהווים מודל לחיקוי לילדינו, תוכל להגיד השכם וערב כי הסיגריה מזיקה לבריאות, אך אם הילד שלך רואה אותך מעשן, הוא ילמד יותר ממעשיך מאשר מדבריך.
ההורים מעשנים, והילדים משלמים את המחיר
אני יודעת שאני לעולם אבל לעולם לא אגע בסיגריה, אני רוצה להאמין ולקוות שילדיי, שאני מנסה בכל כוחותיי להעניק להם חיים טובים ובטוחים, לעולם לא יגעו בסיגריה, ובתוך תוכי אני מייחלת ליום שאבא שלי, היקר לי יותר מכל דבר, יפסיק לעשן, ואולי יוסיף לעצמו עוד כמה שנים בריאות.
חופית אורנשטיין היא יועצת ומדריכת הורים