ההורים מעשנים, הילדים משלמים את המחיר

כמעט כל אחד, בין אם הוא מעשן ובין אם לא, יודע לדקלם שעישון מזיק לבריאות ויודע מהן ההשלכות של ההרגל הזה, לרבות נזקים בריאותיים שונים והעלאת הסיכון למחלות קשות.
אבל עבור הורים, להחלטה האם לעשן או לא יש השלכות משמעותיות נוספות מלבד הבריאות. במקרה של הורים מי שמשלם את המחיר של העישון, הוא בהרבה מקרים דווקא הילד.

רוב ההורים מדחיקים את הנזקים שהם עלולים לגרום לילדיהם על ידי עישון פסיבי. כאשר ההורים מעשנים, הילד שלהם נאלץ לשאוף עשן בדומה להוריו המעשנים, ויש לכך השלכה ישירה על הבריאות של תינוקות וילדים.

נמצא שככל שהילד נחשף לעשן הסיגריות בגיל צעיר יותר, הנזקים וההשלכות על מצבו הבריאותי עלולים להיות הרסניים יותר. ילדים להורים מעשנים נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסוגי סרטן שונים, לפתח גידולים במוח וללקות במחלות נשימתיות שונות (לרבות אסטמה).

אצל תינוקות שסובלים מעישון פסיבי ההשלכות עלולות להיות קטלניות, ולגרום אפילו למוות בעריסה. כאשר ילדים נחשפים לעישון פסיבי לאורך זמן, ההשפעות מתמשכות מעבר לילדות ומתבטאות בעיכוב גדילה, בפגיעה ביכולות הקוגניטיביות ובהישגים הלימודיים.

לא רק הבריאות של הילדים שלכם נפגעת. התפקיד העיקרי של ההורים הוא לחנך את הילד ולהוות עבורו מודל לחיקוי ובמסגרת המשפחתית רוכש הילד דפוסי התנהגות שונים, ערכים וגישות.

באופן מפתיע, לא תמיד יש צורך בהוראה מכוונת מצד ההורים על מנת להשפיע על הילד, עצם התנהגותם של ההורים מהווה מודל, שמשפיע מאוד על הילד, ועל ההתנהגויות שהוא בוחר לאמץ. כך נוצר מצב שגם אם הורה יאמר לילדו שאסור לשקר אך הוא ישמע אותו בהזדמנויות שונות לא דובר אמת, יפנים הילד שלשקר זה לגיטימי. בדומה לכך, להורים יש השפעה משמעותית על הסיכוי שילדם יבחר לעשן מאחר והילד צופה בהתנהגותם של הוריו, וכאשר תהיה סתירה בין מה שהם אומרים לבין מה שהם עושים - לרוב הוא יעדיף לאמץ דווקא את התנהגותם.

הדבר חמור במיוחד כאשר הילדים מגיעים לגיל ההתבגרות ועוסקים בגיבוש הזהות האישית שלהם, במסגרת השלב ההתפתחותי שהם נמצאים בו הם מחפשים מודלים לחיקוי. בגיל זה, מי שמעשן נחשב מקובל, ועישון תורם לתדמית החברתית של הנער. כאשר אחד ההורים מעשן, זה נותן לגיטימציה לעישון והוא עשוי להוות מודל חיקוי (שלילי) עבורו. במקרה כזה אי אפשר למזער את הנזקים על ידי הטפות על נזקי העישון, כל עוד אחד ההורים מעשן.

לטענה זו יש הוכחות. בעשרות מחקרים נמצא שבמשפחות שבהן אחד ההורים לפחות מעשן - הסיכוי שגם הילד יעשן הוא יותר מכפול מאשר במשפחות שבהן ההורים אינם מעשנים.

הצלחתי לשכנע אתכם לשקול לעבור תהליך של גמילה מעישון? אם כן, שתפו את הילדים בהחלטה שלכם, ונצלו את ההזדמנות להסביר את נזקי העישון ואת הסיבה בגינה בחרתם להיגמל.

אם עדיין לא השתכנעתם, לכל הפחות מומלץ שתיקחו החלטה הורית חד משמעית שאתם לא מעשנים בנוכחות הילדים, ועדיף לא בבית בכלל (גם כשהם אינם בבית). במקרים בהם אתם מחוץ לבית עם הילדים, הימנעו מלעשן לידם.

שני יעקבי ברמן היא יועצת ומדריכת הורים