פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      איך עוזרים לילד שסובל מעצירות?

      כמעט אין מי שלא חווה בחייו עצירות, וכולם יודעים שזה ממש לא נעים. אבל כאשר הילדים שלנו הם אלה שסובלים – זה קשה אפילו יותר. כל מה שאתם צריכים לדעת כדי לעזור לילד שסובל מעצירות

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      אחת מבעיות העיכול השכיחות ביותר בקרב ילדים (אילוסטרציה: Shutterstock)

      כמעט אין מי שלא חווה בחייו עצירות, וכולם יודעים שזה ממש לא נעים. אבל כאשר הילדים שלנו הם אלה שסובלים – זה קשה אפילו יותר. עצירות היא אחת מבעיות העיכול השכיחות ביותר בקרב ילדים, והיא משפיעה על היבטים רבים בחיים, ולכן יש להתייחס אליה במלוא הרצינות הן בהיבט הטיפולי והן בהיבט המניעתי.

      איך יודעים שזו עצירות?
      עצירות אצל ילדים מוגדרת כמצב שבו יש קושי ביציאות או תדירות נמוכה (פחות משלוש פעמים בשבוע) במשך שבועיים ויותר, שמלווה בדרך כלל בכאבים ובסבל .

      למה זה קורה?
      יכולות להיות המון סיבות לעצירות: תזונה דלה בסיבים תזונתיים, שתייה בכמות לא מספקת, שינוי בתזונה (למשל שינוי הפורמולה לתינוק או מעבר מהנקה לפורמולה), חוסר פעילות גופנית, תחושת גועל או פחד משירותים ציבוריים, לחץ לניקיון מההורים ואפילו תהליך הגמילה מחיתולים. במקרים נדירים העצירות נגרמת ממחלה, אלרגיה, תופעות לוואי של תרופות או בשל המבנה של מערכת העיכול.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      גם גמילה מחיתולים עלולה לגרום לעצירות (אילוסטרציה: Shutterstock)

      איך מזהים?
      בהרבה מקרים ההורים לא יודעים שהילדים שלהם סובלים מעצירות. אלו התופעות שיכולות לרמז לנו על עצירות ולהדליק לאור אדום: ירידה בתיאבון, אי שקט, בכי בזמן יציאה, הופעת סימני דם על הנייר בניגוב, כאבי בטן עוויתיים, נפיחות בבטן, תחושת "שריפה" בפי הטבעת, ובמקרים מסוימים אפילו פחד להתפנות.

      מה עושים?
      אם אתם מזהים עצירות, או אפילו רק חושדים, יש לגשת לרופא הילדים. אין לדחות את הטיפול כיוון שהמצב יכול להחמיר לעצירות קשה המתבטאת בחסימה. אם אובחנה עצירות שנוצרת על רקע מחלה, הטיפול יהיה בהתאם לאבחנה. ברוב המקרים העצירות היא פונקציונאלית והטיפול מבוסס על שלושה מרכיבים חשובים: תזונה נכונה, טיפול במרככי צואה והקניית הרגלי התפנות נכונים.

      איך מונעים?
      לדיאטנית מאיה דיין יש כמה טיפים:

      1. אכילת מזון עשיר בסיבים תזונתיים, כמו ירקות, פירות, דגנים מלאים (לחם מחיטה מלאה או שיפון, דגני בוקר מועשרים בסיבים, אורז מלא ועוד). ההמלצה לצריכת סיבים בילדים היא 0.5 גרם לק"ג משקל גוף (עד למקסימום של 35 גרם ליום).

      2. שזיף מיובש, אגס ומיצי תפוחים יכולים לגרום לעלייה בתדירות ובתכולת המים בצואה.

      3. הקפדה על שתייה מרובה בעיקר בשילוב עם הסיבים התזונתיים.

      4. שילוב פעילות גופנית סדירה: עודדו פעילות קבועה שהילד אוהב כמו משחקי כדור, תופסת או ריקוד.

      5. יצירת התניה ליציאות לאחר ארוחות: מומלץ לקבוע שעה קבועה ביום לישיבה על האסלה. בעיקר מומלץ בסיום ארוחת הבוקר למשך כעשר דקות.

      איך מטפלים?
      לפי ההנחיות שפורסמו לאחרונה על ידי האיגודי האירופאי והצפון אמריקאי לגסטרואנטרולוגיה ילדים, הטיפול התרופתי המומלץ ביותר כקו ראשון מבחינת יעילות ובטיחות בעצירות ילדים פונקציונאלית הוא תרופות ממשפחת ה-PEG (כמו נורמלקס). תרופות אלו מרככות את הצואה על ידי ספיחת מים הנמצאים באופן טבעי במעי, וכך מקלות על יציאתה מהגוף.

      עצירות רגשית

      כאשר מדובר בעצירות בילדים יש לקחת בחשבון גם את האפשרות כי מדובר בעצירות על רקע רגשי או תחושתי. עדי לוסקי, מרפאה בעיסוק התפתחותית, מסבירה כי לעיתים ילדים בעלי קשיי הסתגלות, קשיים תחושתיים או קשיים רגשיים מביעים זאת באמצעות עצירות רגשית.

      "הילדים יכולים לשלוט בעיקר בשני תחומים בחייהם - מזון וצרכים, ולכן מרבית מאבקי הכח בין ההורה לילד באים לידי ביטוי בתחומים אלו", אומרת לוסקי, "חשוב לציין כי הילד לא עושה להורה דווקא ולעיתים קרובות יש צורך בהדרכת הורים במקביל לטיפול הקונבנציונלי במהלכו ישקפו להורים את קשיי הילד וכיצד ניתן לעזור לו".