וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

היום השני: אני לא רעבה!

רוני קדר

4.5.2014 / 8:44

יכול להיות שהפכתי להיות מאלה שפשוט שוכחים לאכול? לא כל כך מהר. האופטימיות והשובע של תחילת היום נגמרה בביס קטן בפנקייק ובתחושת אשם קשה בסופו. רוני קדר באה לנקות

אילוסטרציה. ShutterStock
כששיא היום שלך הוא חסה, אתה עלול להישבר/ShutterStock

הנה מתחיל היום השני לניקוי רעלים. בבוקר לא הספקתי להכין מיץ ירוק שכל כך עשה טוב אמש, וכבר הרגשתי מבואסת. המיץ היה נקודת האור המרגשת של היום ובבוקר פיספסתי אותה. לא תהיה ברירה אלא להגיע אליו רק בערב, או שבהמשך היום אמלא את החסר ואגמע מהטוב הזה.

פספסתם את היום הראשון?
רוצים להצטרף לניקוי? כך מתחילים

כשהגיעה השעה עשר, פתאום שמתי לב שלא הכנסתי דבר לפי והופתעתי. אני לא רעבה. כן, מה ששמעתם - אני לא רעבה. הפכתי להיות מאלה ששכחו לאכול? לא כל כך מהר. אולי זה האדרנלין שפורץ ממני בזכות הרצון להצליח, אבל לבסוף לארוחת בוקר נגסתי ב-3/4 כוס אורז מלא שהרגישו לי כמו 2 כוסות וסגרו לי את הפינה.

בין לבין הרגשתי רצון לתחושת כרסום קלה ועשיתי לעצמי סלט הכולל חסה, מיץ לימון וכפית שמן זית. נחמד אבל לא באמת כי כאב הראש התחיל לתת אותותיו. ברצינות. שותה כוס מים ולא נרגעת. אוכלת את ארוחת הצהריים כבר ב-12 ורבע כי לפני 12 לא העזתי לחמם משהו במטבחון במשרד.

מחשבה בראשי עולה - האם אנשים נשברים מדיאטה כי הם רעבים? או פשוט כי נורא משעמם להם בפה? אחרי יומיים של אכילת אורז ועלים ירוקים, וברוך השם אני אוכלת מספיק, אני יכולה להגיד שאולי הבעיה בדיאטה היא השעמום ולאו דווקא הרעב. מחשבת עוד כמה ימים נשארו לשיממון הזה.

אחר הצהריים המשבר התגבר והגוף מתחיל לתת הרגשה שהוא עומד להתפרק, ובתוך רגע כמעט ושלחתי יד למדף העוגיות, אבל כשהילדים ביקשו פנקייק לארוחת ערב נשברתי ונתתי ביס בפנקייק הרך והמפנק הזה. זה היה ביס בגודל ס"מ בערך ועדיין הרגשתי רגשות אשם נוראיים.

מיואשת מהכוחות שהניקוי הזה שואב ממני, שוב הלכתי לישון מוקדם. כולי תקווה שעוד שבוע וחצי משהו יקרה מזה, כי אחרת אכעס על עצמי ועל הימים המבוזבזים האלו...

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully