איך מתחילים בניקוי רעלים?
לחיצה אוטומטית על הקומקום ושליחת יד אינטואיטיבית לכיוון צנצנת הקפה העירו אותי למציאות של היום הראשון לניקוי הרעלים. במקומם אוורתי את הבלנדר שחיכה במזווה מהקיץ שעבר וחייכתי אליו במבט חצי מאוכזב, שלא עומד לצאת ממנו איזה שייק מנגו לאסי סקסי ותאילנדי.
אל הבלנדר: 1/2 תפוח, 1/2 כוס עלי תרד טריים ו-1/2 כוס מים. יש פחד בעיניים.
זה ירוק. זה ירוק, וזה יכנס לי לבטן בקרוב. בחששות כבדים ניגשתי אל המיץ הירוק הראשון בחיי. איזו רעננות מפתיעה ותחושת טריות בחלל הפה. ממש לא המופלטה שירדה לי במורד הגרון רק לפני שבוע.
עד ארוחת הצהריים נישנשתי חסה עם מעט שמן זית ולימון, דבר שגרם לי להרגיש מעט עלובה. כי בחייכם איפה הרוטב המתקתק חריף שאני מכירה? למה הבנאליות הזו. אולי נאכל פריכית אורז, כי הרי זה גם אורז.
שני תשובה הנטורופתית מציינת כי פריכיות אורז, הן לא אורז והמטרה בניקוי הזה הוא לחזור למקורות האוכל והבסיס כך שלמעשה פריכיות אורז הן לא בסיסיות, אלא מוצר תעשייתי שלא נוגעים בו בזמן הניקוי.
בצהריים אכלתי 2 קערות אורז לבן בסמטי והרגשתי את השיעמום מציץ לי מהכתף. אמנם שבעתי אבל לא התרציתי. עוגיות החמאה בצנצנת קרצו לי בערמומיות אבל לא התפתיתי. חזרתי לאורז.
לקראת הערב החלטתי לגוון ואכלתי אורז עם מנגולד. הפעם זה היה אורז מלא עם מנגולד, עירית, כורכום, צ'ילי ולימון. אין ספק שהשעמום מעט פג. עוד כוס מים והלכתי לישון מוקדם. ידעתי שאם אשב מול הטלוויזיה, יעלה בי החשק למטעמי לילה. ואותם נפגוש שוב אולי בעוד שבועיים.