אף סתום הוא מסוג המטרדים הקטנים שמצליחים להשתלט על היום: קשה לנשום בנוחות, קשה להירדם, ולפעמים גם האוכל מאבד חלק מהטעם. בדרך כלל מחפשים הקלה בתרסיס, אבל מחקר יוצא דופן בחן אפשרות אחרת לגמרי: האם יחסי מין שמסתיימים באורגזמה יכולים לשפר את הנשימה דרך האף?
התשובה שעלתה מהניסוי הייתה חיובית, לפחות לזמן מוגבל ובקרב חלק מהמשתתפים. אלא שבין ממצא מסקרן לבין המלצה רפואית יש מרחק. המחקר היה קטן, המדידות בוצעו בבית, וההשפעה לא החזיקה מעמד כמו זו של התרסיס שנבדק מולו.
18 זוגות, מכשיר מדידה ושני ימי בדיקה
במחקר, בהובלת ד"ר אולג'אי ג'ם בולוט ועמיתיו מגרמניה ומבריטניה, השתתפו 18 זוגות, בסך הכול 36 אנשים. הם התבקשו להעריך את מידת החסימה באף ולמדוד את זרימת האוויר לפני יחסי המין, מיד אחרי האורגזמה, ולאחר חצי שעה, שעה ושלוש שעות.
למחרת נערכו אותן בדיקות לאחר שימוש בתרסיס המכיל קסילומטזולין, חומר מכווץ כלי דם המשמש להקלה על גודש. כך כל משתתף שימש כקבוצת ההשוואה של עצמו.
לצד דירוג התחושה האישית, החוקרים השתמשו במכשיר נייד שבודק זרימת אוויר והתנגדות לנשימה באף. הנתונים נאספו רק כאשר שני בני הזוג דיווחו שהגיעו לאורגזמה.
כמה זמן נמשכה ההקלה?
אחרי יחסי המין נרשם שיפור בתחושת הנשימה וגם במדידות. זרימת האוויר הממוצעת עלתה בכ־214 מ"ל לשנייה מיד לאחר האורגזמה ובכ־249 מ"ל לשנייה לאחר חצי שעה. אחרי התרסיס נמדדו עליות של כ־235 וכ־287 מ"ל לשנייה, בהתאמה.
המשתתפים דיווחו על הקלה דומה בשעה הראשונה, אבל במדידות האובייקטיביות התמונה הייתה פחות אחידה: לאחר שעה זרימת האוויר הייתה טובה יותר בעקבות התרסיס. כעבור שלוש שעות, ההשפעה של הפעילות המינית כבר נעלמה והנשימה חזרה לרמת הבסיס, בעוד שלאחר התרסיס נשמר שיפור. לכן מדויק יותר לדבר על הקלה זמנית, ולא על תחליף שווה ערך לתרופה.
מה הקשר בין פעילות מינית לאף?
הנשימה דרך האף מושפעת לא רק מכמות ההפרשות. גם מידת המילוי של כלי הדם ברירית חשובה: כאשר הרקמות גדושות ונפוחות, נותר פחות מקום למעבר האוויר.
מערכת העצבים האוטונומית, שמווסתת תפקודים בלתי רצוניים בגוף, מעורבת גם בתהליך הזה. פעילות סימפתטית יכולה לכווץ כלי דם ברירית האף ולהפחית את נפח הרקמה. זו אחת הסיבות לכך שמאמץ גופני עשוי לשנות זמנית את תחושת הנשימה ואת ההתנגדות למעבר האוויר.
החוקרים הציעו שהשילוב בין מאמץ, עוררות מינית ותגובות עצביות סביב האורגזמה עשוי להסביר את ההקלה. אבל הם לא הוכיחו מה תרומתו של כל מרכיב. במחקר לא הייתה קבוצת השוואה של יחסי מין ללא אורגזמה או של אוננות, ולכן אי אפשר לקבוע שהאורגזמה עצמה היא האחראית לשינוי.
מי עשוי להרגיש הבדל?
השיפור נמצא בעיקר אצל מי שכבר סבלו מחסימה באף לפי שאלון התסמינים. אצל המשתתפים ללא חסימה משמעותית לא נמצא שיפור מובהק.
גם היקף המדידות מצריך זהירות: אף ש־36 אנשים מסרו הערכות אישיות, נתוני זרימת אוויר התקבלו רק מ־16 מהם. המשתתפים היו אנשי צוות רפואי ובני זוגם, ובמחקר לא נכללו אנשים עם נזלת דלקתית או דלקת בסינוסים, חריפה או כרונית. אין כאן הוכחה לטיפול בהצטננות, באלרגיה או בסינוסיטיס.
ומה עושים כשהאף ממשיך להיות סתום?
הקלה זמנית אינה מטפלת בהכרח בסיבה לחסימה. בגודש הקשור לאלרגיה, למשל, קיימים טיפולים ייעודיים, ובהם תרסיסים סטרואידליים ואנטיהיסטמינים, בהתאם לאבחון ולהמלצה רפואית.
גם תרסיסים מכווצי כלי דם אינם פתרון לשימוש ממושך. שימוש מעבר למשך המומלץ עלול לגרום לגודש חוזר, שמעודד שימוש נוסף ומייצר מעגל מתמשך של חסימה. יש לפעול לפי העלון של המוצר, ואם הגודש נמשך או מחמיר, לפנות לייעוץ. :chatgpt-content-reference{index="5"}
המחקר מציע הצצה מעניינת לדרך שבה פעילות הגוף משפיעה על האף. הוא בהחלט יכול להסביר תחושה שחלק מהאנשים מכירים, אבל עדיין אינו בסיס למרשם חדש נגד גודש.
