"מסוכן לבריאות כמו אסבסט": חוקר מוח מזהיר מהנורה שכולנו משתמשים בה

הן מאירות כמעט כל בית, משרד, בית ספר, בית חולים ורחוב, צורכות פחות חשמל ומחזיקות מעמד שנים. אבל פרופ' גלן ג'פרי, חוקר מדעי המוח ביוניברסיטי קולג' לונדון, טוען כי לשימוש הנרחב בנורות לד עלול להיות מחיר בריאותי שלא זכה למספיק תשומת לב. הוא אף השווה את הסכנה האפשרית לאסבסט וכינה אותה מצב חירום לבריאות הציבור.

ההשוואה הדרמטית עוררה כותרות, אבל היא אינה משקפת קונצנזוס מדעי. הראיות שעליהן נשענת האזהרה מגיעות בעיקר מניסויים בבעלי חיים וממחקרים קטנים בבני אדם שבדקו מדדים נקודתיים, לא מחלות. מנגד, ועדה מדעית של הנציבות האירופית קבעה כי אין ראיות לנזק בריאותי ישיר מתאורת לד בתנאי שימוש רגילים בקרב האוכלוסייה הבריאה.

במרכז הטענה נמצאות המיטוכונדריה, מבנים זעירים בתאים שמייצרים חלק גדול מהאנרגיה הדרושה לפעילותם ומשתתפים בתהליכים מטבוליים רבים. לדבריו, הבעיה אינה עצם קיומו של אור מלאכותי, אלא ההרכב הספקטרלי של חלק מנורות הלד הלבנות. הן מפיקות רכיב בולט של אורכי גל קצרים, ובהם אור כחול, אך מעט מאוד אור אדום ותת אדום באורכי גל ארוכים.

ג'פרי סבור שאורכי גל קצרים מסוימים עלולים להחליש פעילות מיטוכונדריאלית, בעוד שאור אדום ותת אדום קרוב עשויים לתמוך בה. מכאן נובעת התיאוריה שלפיה שהייה ממושכת בחללים המוארים רק בלד, כמעט בלי אור יום, עלולה ליצור סביבה שאינה מיטבית לפעילות התאים. נכון לעכשיו, מדובר בהשערה ביולוגית מעניינת, אך היא אינה מצביעה באופן חד משמעי שאכן נורת לד ביתית גורמת למחלה.

מחקר שפורסם בשנת 2025 בחן עכברים שנחשפו לאור באורכי גל של 420 או 450 ננומטר. החוקרים מצאו עלייה מהירה במשקל ושינויים בפרופיל של חלבוני דלקת בדם. בקבוצת 420 ננומטר נצפתה גם התנהגות שתוארה כדמוית חרדה. עם זאת, מדובר בחשיפה מבוקרת לאורך גל מסוים ובבעלי חיים, ולכן אי אפשר לתרגם את התוצאות ישירות לתאורה ביתית רגילה או לבני אדם.

מחקר מוקדם יותר בזבובי פירות מצא שחשיפה ממושכת לאור באורך גל של 420 ננומטר הפחיתה את פעילות המיטוכונדריה ואת רמת האנרגיה בתאים ופגעה בתנועת הזבובים. גם כאן תנאי הניסוי שונים מאוד מחיי היום יום שלנו. למעשה, הוועדה האירופית ציינה בעבר שמחקרים תאיים ובבעלי חיים השתמשו לעיתים ברמות חשיפה גבוהות או בתנאים שקשה להשוות לשימוש אנושי רגיל.

במחקר קטן שפורסם בשנת 2026 השתתפו 22 מבוגרים בריאים. החוקרים השוו במשך שבועיים תאורת לד רגילה לתאורה בעלת ספקטרום רחב יותר, שכללה גם אורכי גל ארוכים. תחת הספקטרום הרחב נמצא שיפור ביכולת להבחין בניגודי צבע. המחקר בדק ביצוע חזותי, לא סוכרת, סרטן או פגיעה מערכתית, וגודלו אינו מאפשר לקבוע השלכות בריאותיות ארוכות טווח.

ג'פרי מעלה אפשרות ששיבוש בפעילות המיטוכונדריה ישפיע על חילוף החומרים ועל ויסות הגלוקוז. מחקר אחר שלו הראה שחשיפה לאור אדום באורך גל של 670 ננומטר הפחיתה את העלייה ברמת הסוכר לאחר שתיית גלוקוז אצל משתתפים בריאים. זהו ממצא ראשוני על השפעת אור אדום, ולא הוכחה לכך שתאורת לד גורמת לסוכרת. אין כיום מחקר אפידמיולוגי שמראה שאנשים החיים תחת תאורת לד חולים יותר בסוכרת בגלל הנורות.

הוועדה המדעית לבריאות, סביבה וסיכונים מתעוררים של הנציבות האירופית בחנה את הספרות המדעית ופרסמה את חוות דעתה בשנת 2018. מסקנתה הייתה שאין ראיות לנזק ישיר מתאורת לד בשימוש רגיל בקרב אנשים בריאים. עם זאת, היא הדגישה שקיימים פערי ידע ושצריך להמשיך לעקוב אחר השפעות של שימוש ממושך.

הוועדה ציינה גם סיכונים מוגדרים יותר. תאורה עשירה באור כחול עלולה לגרום לסנוור ולאי נוחות, במיוחד אצל ילדים צעירים ואנשים מבוגרים. הבהוב בלתי נראה של נורות מסוימות עלול להטריד אנשים רגישים. בנוסף, חשיפה לאור בשעות הערב, כולל ממסכים ומתאורת לד, עשויה לשבש את השעון הביולוגי ואת השינה, אף שלא ברור עד כמה השיבוש מתורגם לנזק בריאותי ארוך טווח.

נכון לעכשיו אין סיבה לזרוק את כל נורות הלד. ההשוואה לאסבסט מקדימה בהרבה את הראיות, משום שבניגוד לאסבסט לא הוכח קשר סיבתי בין שימוש רגיל בלד למחלות קשות בבני אדם. אפשר בכל זאת לאמץ הרגלים שמועילים גם מסיבות מוכרות יותר: להיחשף לאור יום בשעות הבוקר, לצמצם תאורה חזקה וקרה בערב, לבחור אור חם בחדרי שינה ולהימנע ממסכים סמוך לשינה.

השאלה שמעלה ג'פרי ראויה למחקר רציני: האם מעבר כמעט מוחלט למקור אור חסכוני אך צר יותר מבחינה ספקטרלית משפיע על הגוף לאורך שנים. בינתיים יש כאן אות מחקרי מסקרן, לא פסק דין נגד הנורה שנמצאת כמעט בכל בית.