אנחנו רגילים לחשוב שמוצר "ללא סוכר" הוא כמעט באופן אוטומטי הבחירה הבריאה יותר. אלא שמחקר חדש מעלה סימני שאלה סביב אחד מתחליפי הסוכר הנפוצים: קסיליטול (Xylitol), ממתיק שנמצא בין היתר במסטיקים, משחות שיניים, ריבות, יוגורטים, גלידות ומוצרים אחרים ללא סוכר.
במחקר הגדול מסוגו עד כה נמצא כי אנשים עם הרמות הגבוהות ביותר של קסיליטול בדם היו בסיכון גבוה משמעותית למות או לסבול מהתקף לב או משבץ בהשוואה לאנשים עם הרמות הנמוכות ביותר. הממצאים הוצגו בכנס השנתי של האיגוד האירופי לקרדיולוגיה, ESC, שנערך במינכן.
עם זאת, חשוב להדגיש כבר בתחילת הדברים: מדובר במחקר תצפיתי. הוא מצביע על קשר בין רמות קסיליטול גבוהות לבין סיכון קרדיווסקולרי, אך אינו מוכיח שצריכת קסיליטול היא שגרמה להתקפי הלב או לשבץ.
מה זה בכלל קסיליטול?
קסיליטול הוא כוהל סוכר המצוי באופן טבעי בכמויות קטנות במזונות מסוימים וגם מיוצר בגוף. בתעשיית המזון משתמשים בו כממתיק דל קלוריות, ובמוצרים מסוימים הכמויות יכולות להיות גבוהות פי מאות ואף פי אלף מהכמויות שבהן הוא נמצא באופן טבעי במזון.
אחד השימושים המוכרים ביותר שלו הוא במסטיקים ללא סוכר ובמוצרים לבריאות הפה. הוא נמצא גם במשחות שיניים ובמגוון מזונות ומשקאות המיועדים להפחתת צריכת הסוכר.
למרות השימוש הנרחב בו והעובדה שהוא נחשב בטוח לשימוש על ידי רשויות רגולטוריות, השפעותיו ארוכות הטווח על בריאות הלב וכלי הדם לא נחקרו בהיקף גדול.
המחקר החדש מבקש לשנות זאת.
17,710 אנשים נבדקו
החוקרים ניתחו נתונים של 17,710 בני אדם ובחנו את רמות הקסיליטול בדמם. לאחר מכן הם השוו בין רבע מהמשתתפים בעלי הרמות הגבוהות ביותר לבין הרבע שבו נמצאו הרמות הנמוכות ביותר.
התוצאה הייתה בולטת. בתוך שש שנים, המשתתפים עם רמות הקסיליטול הגבוהות ביותר היו בסיכון גבוה ב-57% למות או לסבול מאירוע קרדיווסקולרי משמעותי, כלומר התקף לב או שבץ, בהשוואה למשתתפים עם הרמות הנמוכות ביותר.
הקשר לא נעלם גם במעקב ארוך במיוחד. לאחר 30 שנה, האנשים בקבוצה בעלת הרמות הגבוהות ביותר עדיין היו בסיכון גבוה ב-18% לחוות אחד מהאירועים האלה.
כאשר החוקרים בחנו גם את שתי הקבוצות שבאמצע, התקבלה תמונה שחיזקה את החשד: ככל שרמת הקסיליטול בדם הייתה גבוהה יותר, כך עלה שיעור האירועים הקרדיווסקולריים.
הקשר נותר עקבי ללא קשר למאפיינים בסיסיים כמו גיל ומין, וגם לאחר שהחוקרים התחשבו בגורמי סיכון מוכרים ובהם BMI, יתר לחץ דם, סוכרת ורמות שומנים בדם.
האם קסיליטול מגביר קרישת דם?
לממצאים החדשים מצטרפת שאלה מטרידה עוד יותר: האם קיים מנגנון ביולוגי שיכול להסביר את הקשר?
ד"ר מרקו ויטקובסקי מבית החולים האוניברסיטאי Charité בברלין, ממחברי המחקר, הסביר כי במחקרים קודמים הראה הצוות שלו שקסיליטול עשוי להגביר את יכולתם של טסיות הדם ליצור קרישי דם.
קרישי דם ממלאים תפקיד מרכזי בחלק מהתקפי הלב והשבצים. כאשר קריש חוסם עורק שמספק דם ללב עלול להתרחש התקף לב, וכאשר החסימה מתרחשת בכלי דם שמספק דם למוח היא עלולה לגרום לשבץ איסכמי.
אותה קבוצת חוקרים כבר דיווחה בעבר על קשר בין רמות גבוהות של קסיליטול לבין אירועים קרדיווסקולריים בקרב אנשים בסיכון גבוה במהלך שלוש שנות מעקב. המחקר החדש מרחיב את התמונה לאוכלוסייה כללית יותר ולתקופות מעקב ארוכות בהרבה.
לדברי ויטקובסקי, הממצאים מדגישים עד כמה מעט עדיין ידוע על הבטיחות הקרדיווסקולרית ארוכת הטווח של קסיליטול, במיוחד בתקופה שבה הכמות שלו במוצרי מזון הולכת וגדלה.
אבל יש כאן כוכבית חשובה
למרות המספרים המרשימים, המחקר אינו מאפשר לקבוע שמסטיק עם קסיליטול גורם להתקף לב.
ראשית, החוקרים מדדו רמות קסיליטול בדם, ולא רק כמה מוצרים המכילים קסיליטול המשתתפים צרכו. זהו הבדל חשוב כשמנסים להסיק מסקנות לגבי תזונה.
שנית, מחקר תצפיתי אינו יכול לשלול לחלוטין את האפשרות שקיימים גורמים אחרים שמסבירים לפחות חלק מהקשר, גם לאחר התאמות סטטיסטיות לגורמי סיכון מוכרים.
פרופ' דן עטר, חבר ועדת התקשורת של האיגוד האירופי לקרדיולוגיה שלא השתתף במחקר, הדגיש כי קשה להסיק סיבתיות ממחקר מסוג זה. לדבריו, הממצאים בכל זאת מצדיקים מחקרים נוספים בנושא בשל השימוש הנרחב בממתיקים.
אז להפסיק לאכול קסיליטול ולחזור לסוכר?
גם כאן התשובה היא לא.
דל סטנפורד, דיאטנית בכירה ב-British Heart Foundation, הדגישה כי הממצאים אינם "אור ירוק" לצרוך יותר סוכר. צריכה עודפת של סוכר חופשי בפני עצמה קשורה לבעיות בריאות, ולכן החלפת מוצרים ללא סוכר במוצרים עמוסים בסוכר אינה המסקנה המתבקשת.
במקום זאת, היא ממליצה להסתכל על התמונה הרחבה יותר: להפחית צריכה של מזון ומשקאות מעובדים, שלעיתים מכילים כמויות גבוהות של סוכר, מלח או ממתיקים, ולהעדיף תזונה מאוזנת המבוססת יותר על מזונות פחות מעובדים.
השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא האם צריכת קסיליטול עצמה אכן מעלה את הסיכון הקרדיווסקולרי, ואם כן, באיזו כמות ובאילו אנשים. כדי לענות עליה יידרשו מחקרים שיבחנו באופן ישיר יותר את הקשר בין צריכת הממתיק לבין אירועים לבביים.
עד אז, המחקר החדש אינו סיבה להיכנס לפאניקה בגלל מסטיק ללא סוכר. הוא כן מספק תזכורת חשובה: "ללא סוכר" אינו בהכרח שם נרדף ל"בריא", וגם תחליפי סוכר ראויים לבדיקה מדעית ארוכת טווח.
