האם באמת כדאי לכולנו לקחת פרוביוטיקה כל יום לבריאות המעיים?

פרוביוטיקה הפכה בשנים האחרונות כמעט למילה נרדפת לבריאות. היא נמצאת בכמוסות ובאבקות, ביוגורטים ובמשקאות, על מדפי בתי המרקחת ובחנויות הטבע, וברשתות החברתיות לא חסרים סרטונים שמבטיחים כי תוספת יומית של "חיידקים טובים" יכולה לשפר את העיכול, לחזק את מערכת החיסון ואפילו להשפיע על שורה ארוכה של מצבים רפואיים.

אלא שבמאמר שפורסם השבוע ב־ScienceAlert, האפידמיולוג ד"ר גדעון מאירוביץ־כץ מציע לבחון מחדש את ההתלהבות. כשמסתכלים על המחקרים הגדולים והאיכותיים יותר, הוא טוען, התמונה הרבה פחות מרשימה: עבור רוב האנשים הבריאים אין כיום ראיות טובות לכך שנטילת תוסף פרוביוטיקה מדי יום מספקת יתרון בריאותי משמעותי.

ההיגיון מאחורי פרוביוטיקה פשוט ומפתה. במעי האנושי חיים טריליוני מיקרואורגניזמים היוצרים מערכת אקולוגית מורכבת המכונה מיקרוביום המעי. מחקרים מצאו קשרים בין הרכב המיקרוביום לבין מצבים בריאותיים שונים. כך למשל, רמות גבוהות יותר של חיידקים מהסוג Bifidobacterium נקשרו במחקרים לשיעורים נמוכים יותר של השמנה, בעוד רמות נמוכות של Lactobacillus נקשרו לסיכון מוגבר להתקפי לב.

מכאן נולד הרעיון: אם חיידקים מסוימים קשורים לבריאות טובה יותר, אולי אפשר פשוט להוסיף אותם באמצעות תוסף ולשפר את המיקרוביום.

אלא שקשר אינו בהכרח סיבה ותוצאה, והמיקרוביום מורכב בהרבה מתוספת של זן חיידקים אחד או שניים. מאירוביץ־כץ מצטט דימוי ששמע מחוקר בתחום: הדבר דומה להגעה ליער האמזונס, שתילת 10,000 עצים ממין אחד והנחה שהפעולה הזו תפתור את הבעיות של המערכת האקולוגית כולה.

גם במעי, הכנסת כמויות גדולות של חיידק מסוים אינה מבטיחה שהוא יתבסס, ישנה את המערכת בכיוון הרצוי או יביא לתוצאה בריאותית משמעותית.

אחת הבעיות היא שהספרות המדעית על פרוביוטיקה עצומה אך לא תמיד איכותית. לצד מחקרים שמצאו תוצאות חיוביות, קיימים ניסויים קטנים או בעלי מגבלות מתודולוגיות משמעותיות. בנוסף, עשרות מחקרים אקראיים בתחום נמשכו לאורך השנים מכתבי עת בעקבות בעיות שונות באמינות המחקר.

כאשר מסתכלים דווקא על הניסויים הגדולים יותר, התוצאות פחות מעודדות.

מחקר גדול שבחן פרוביוטיקה למניעת הצטננות לא מצא הבדל משמעותי לעומת פלצבו במדד המרכזי של חומרת ההצטננות. גם סקירת Cochrane שבחנה פרוביוטיקה לטיפול באקזמה לא הצביעה על תועלת ברורה.

אפילו בקרב פגים, אוכלוסייה שבה האפשרות להשפיע על אוכלוסיית חיידקי המעי מעוררת עניין רפואי רב, ניסוי אקראי גדול שכלל 618 תינוקות לא מצא את התועלת שקיוו החוקרים לראות.

אולי מפתיע יותר הוא מה שנמצא לגבי שלשולים זיהומיים. לכאורה, מדובר בדיוק בסוג הבעיה שבה היינו מצפים שחיידקים "טובים" יעזרו. אולם סקירה שיטתית גדולה משנת 2020, שכללה 82 מחקרים ויותר מ־12 אלף משתתפים, לא מצאה הוכחה לכך שתוספי פרוביוטיקה מונעים שלשול זיהומי.

יש גם סיבה להיזהר מההנחה שלפיה במקרה הגרוע פרוביוטיקה פשוט לא תעשה דבר.

סקירת Cochrane משנת 2021 שבחנה שימוש בפרוביוטיקה למניעת סוכרת היריון מצאה מעט מאוד עדויות לתועלת, ובמקביל הצביעה על אפשרות לעלייה בסיכון לרעלת היריון.

סקירה אחרת, בקרב נשים שכבר אובחנו עם סוכרת היריון, הצביעה על תועלת אפשרית. אלא שגם כאן התמונה מסתבכת: חלק גדול מהמחקרים שעליהם התבססה הסקירה הגיע מקבוצת מחקר שמספר רב של מאמרים שלה נמשכו מאז בשל חששות משמעותיים הנוגעים לאמינותם.

אין פירוש הדבר שפרוביוטיקה מסוכנת לכל אדם, אלא שהמחשבה שמדובר בתוסף טבעי וחסר סיכון שאפשר לקחת באופן אוטומטי אינה בהכרח מוצדקת.

אחת הנקודות החשובות ביותר היא שאין למעשה מוצר אחד שנקרא פרוביוטיקה. המונח כולל מגוון עצום של זני חיידקים, מינונים ושילובים, ומוצרים שונים יכולים לפעול בצורה שונה לחלוטין.

ייתכן שזן מסוים יעיל למצב רפואי מסוים, בעוד זן אחר לא יעשה דבר. ייתכן גם שהיחס בין קבוצות שונות של חיידקים חשוב יותר מהוספת חיידק יחיד, ואפשר שבעתיד טיפולים המבוססים על המיקרוביום יהיו מותאמים אישית להרכב החיידקים של כל אדם.

נכון להיום, אנחנו פשוט עדיין לא יודעים מספיק.

וזו גם הסיבה שלא נכון להסיק מהנתונים ש"פרוביוטיקה לא עובדת". קיימים תחומים שבהם זנים מסוימים עשויים להועיל, ובמיוחד יש עדויות מסוימות לשימוש בפרוביוטיקה בהקשרים הקשורים ישירות למערכת העיכול, למשל במניעת שלשול הקשור לטיפול אנטיביוטי. אבל מכאן ועד להמלצה לכל אדם בריא ליטול תוסף מדי יום הדרך ארוכה.

כאן התמונה שונה. מזונות מותססים כמו יוגורט, קימצ'י וכרוב כבוש יכולים להכיל מיקרואורגניזמים מועילים, אבל הם גם מזונות שלמים המכילים רכיבים תזונתיים נוספים. לכן אין להשוות באופן אוטומטי בין אכילת מזונות כאלה לבין נטילת כמוסה המכילה זן או מספר זנים של חיידקים.

המסקנה שעולה מהמאמר אינה שצריך להתרחק מכל חיידק "טוב", אלא שההבטחות סביב תוספי פרוביוטיקה הקדימו במידה רבה את הראיות.

עבור אדם בריא ששוקל לקחת כמוסת פרוביוטיקה מדי בוקר רק מפני ששמע שהיא "טובה למעי" או "מחזקת את החיסון", המחקרים הגדולים אינם מספקים כרגע הצדקה משכנעת להרגל הזה. כשמדובר בבעיה רפואית מסוימת, השאלה הנכונה אינה "האם פרוביוטיקה טובה?", אלא איזה זן, באיזה מינון, לאיזה מצב ולאיזה אדם.

וזו הבחנה משמעותית במיוחד בשוק שבו מילה אחת על האריזה יכולה לגרום למוצר להישמע מדעי הרבה יותר מכפי שהראיות מאפשרות.